סיכום עונת הרחצה: חופים נסגרו ל-112 יום בשל זיהום
סיכום עונת הרחצה: חופים נסגרו ל-112 יום בשל זיהום
מדו"ח של הארגון "צלול" עולה כי בעונת הרחצה 2021 החופים נסגרו לתקופה ארוכה פי ארבעה מאשר בשנת 2020; הסיבות: היעדר מאגרי קולחים והזרמת עודפים לנחלים ולים. בתחילת השנה חופי ישראל היו מלוכלכים במשך שבועות בשל זיהום הזפת, אך תקופה זו לא נכללת בדו"ח
חופי הרחצה שלאורך הים התיכון נסגרו לרחצה במהלך עונת הרחצה האחרונה למשך 112 יום בסך הכל; כך עולה מדו"ח שפורסם על ידי הארגון "צלול". מדובר בעלייה משמעותית לעומת אשתקד (2020), אז נסגרו החופים למשך 29 יום בלבד. גם אם בשנה שעברה הקורונה הביאה לכך שעונת הרחצה היתה קצרה יותר, מהנתונים עולה כי לפני עשור גם עמד מספר הימים הממוצע לסגירת החופים בעונת רחצה על כ-30, הרבה פחות מהנתון של שנת 2021.
עונת הרחצה נמשכה החל מה-21 במרץ ועד ה-5 באוקטובר. במהלכה, חוף אכזיב נסגר ל-23 יום בגלל הזרמת קולחין, וכך גם חוף שירת הים בנהריה; חוף התמרים בעכו נסגר ל-10 ימים בגלל הזרמת קולחין; חוף ארגמן בעכו גם הוא נסגר ל-10 ימים; בית ינאי ומכמורת נסגרו ל-9 ימים; פולג צפון נסגר ל-5 ימים; חוף זיקים נסגר ל-6 ימים בשל הזרמת ביוב מרצועת עזה; ועוד שורה של חופים נסגרו ליום או יומיים בגלל גלישת שפכים או תוצאות חריגות.
הסיבה המרכזית לזיהום הים ולסגירת החופים בחודש הראשון של עונת הרחצה, היא היעדר מאגרי קולחים (ביוב מטופל) בכל רחבי בארץ, הגורם להזרמת עודפי קולחים מטופלים לנחלים ולים. תופעה זו הולכת וגוברת עם השנים, וכפי שמראים הנתונים, היא צפויה לעלות עוד בעקבות העלייה בכמות האוכלוסייה (1.8% בשנה), בעיקר במרכז הארץ, וצמצום השטחים החקלאיים המשמשים להשקיה וקולטים את הקולחים.
יש לציין כי חסרון עיקרי של הדו"ח היא העובדה שכאמור, הוא בוחן רק את המתרחש במהלך עונת הרחצה; זאת משום שרוב הזרמות הקולחים מבוצעות דווקא בעונת החורף. בנוסף, בתחילת 2021 ועקב זיהום הזפת, חופי ישראל היו מזוהמים במשך שבועות - וגם תקופה זו לא נכללת בדו"ח.
עמותת צלול, שערכה את הדו"ח, טוענת כי על רשות המים להקים את המאגרים החסרים ולשפר את הקישוריות ביניהם, כך שניתן יהיה לניידם ממקומות בהם כמות גדולה של אוכלוסיה וקולחים למקומות בהם הם חסרים, כמו הנגב והעמקים המזרחיים.
עוד נטען, כי יש לשפר את איכות הקולחין שמציירים המכונים לטיהור שפכים (מט"ש) כך שניתן יהיה להשתמש בהם לכל הגידולים. "התקנות חייבו את המט"שים לשדרג את הקולחים לרמה שלישונית עד שנת 2015, למרות זאת, רק מחצית מהקולחים מטופלים לרמה זו ואילו השאר מטופלים לרמה שניונית בלבד. התוצאה מכך היא קולחים באיכות נמוכה, שבחלק מהמקרים אין להם דורש, והמוזרמים בשל כך לנחלים ולים", טוענים בצלול.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "כפי שעולה מהדוח של "צלול", סגירת החופים במרבית המקרים נובעת מהזרמת עודפי קולחים לנחלים ולים. מקור תופעה שלילית זו הוא בהיעדר יכולת אגירה מספקת - נושא שנמצא תחת ניהול רשות המים, שהיא הרגולטור בישראל למשק הקולחים והביוב. עוד עולה מהדו"ח, כי בחלק ממכוני טיהור השפכים נדרש שיפור באיכות הקולחים המוזרמים לרמה שלישונית. כל עוד ההזרמות הללו ימשיכו, הסביבה הימית במורד הנחלים תמשיך להיפגע ואיתה הציבור, שנמנעת ממנו הגישה לים".
תגובת רשות המים: "בישראל היקף השבת הקולחים הינו הגבוה ביותר בעולם, עם כמות שנתית של 85% עד 90% מקולחים שמושבים לחקלאות. רשות המים תומכת בכל שנה בסכום של 200 מיליון שקל להקמת תשתיות להרחבת השימוש בקולחים, לרבות מאגרים חדשים, וזאת בהתאם לעלייה בכמות הקולחים המיוצרת ואל מנת להביא להיקף השבה גבוה אף יותר, אך ברור שהשגת הכמות השולית הינה משימה קשה יותר".
