הבלוף של דור 5: פרסומות במקום הקמת אנטנות
הבלוף של דור 5: פרסומות במקום הקמת אנטנות
חברות הסלולר מנסות לשכנע את הלקוחות לעבור למהירויות גלישה של דור 5 ואף גובות על כך מחירים גבוהים יותר. בפועל הן פורסות מעט מאוד אנטנות כאלה כשהטכנולוגיה ברוב המקומות כלל לא רלבנטית. כשהחברות מתנהלות רק לפי התמריצים שיקבלו ממשרד התקשורת, ישראל מידרדרת במהירות לגלישה נוסח איראן
חיבור חכם בין רכבים אוטונומיים, טכנולוגיות שמנהלות רמזורים בהתאם לעומסים וחוסכות פקקים מיותרים, וביצוע ניתוחים רפואיים ממרחק מאות קילומטרים באמצעות משקפי מציאות מדומה – אלה רק כמה דוגמאות לשימוש בטכנולוגיות שדורשות מהירויות גלישה של דור 5. החיסכון צפוי להיות עצום: מעבר לטכנולוגיית דור 5 צפוי להוסיף לתמ"ג העולמי כ־1.34 טריליון דולר עד 2030, כך לפי התאגיד PWC. למרות היתרונות הגדולים שכרוכים בכך, ישראל מפגרת מאחור בכל הנוגע לפריסה של אנטנות תומכות בטכנולוגיה זו. זאת אף שחברות הסלולר בארץ משווקות בכל מסך אפשרי את חבילות דור 5 שלהן תוך שהן גובות על כך תוספת מחיר משמעותית (בין 10–30 שקל יותר מחבילת גלישה של דור 4). אלא שבפועל החברות פורסות מעט מאוד אנטנות דור 5 והטכנולוגיה ברוב המקומות כלל לא רלבנטית.
לפי הנתונים העגומים של המשרד להגנת הסביבה, ברחבי ישראל פזורות 7,847 אנטנות כאשר רק 14.1% מהן (1,110 אנטנות) תומכות בשידור טכנולוגיית דור 5.
"הכרחי לפרוס יותר אנטנות"
הציפייה שמספר אנטנות דור 5 רק יגדל ככל שהשנים חולפות מתבדה מול הנתונים. הפריסה תפסה אמנם תאוצה מאז תחילת 2020 אז החלו לפעול 583 אנטנות תומכות דור 5 אלא ששנה לאחר מכן (2021) נרשמה ירידה של 40% במספר האנטנות החדשות שקיבלו היתר הפעלה ומספרן עמד על 353. מאז תחילת 2022 התקבלו היתרי הפעלה לעוד 132 אנטנות.
בתחילת 2020 העריך משרד התקשורת שפריסה מלאה של דור 5 תסתיים ב־2025, אך מתברר שהדרך לשם עוד ארוכה. לפי המשרד להגנת הסביבה (שמפעיל אתר שבו פריסת האנטנות מתעדכנת בזמן אמת) כדי להגיע לפריסה מלאה של אנטנות, יש צורך לשדרג את הטכנולוגיה בכ־7,000 אתרי סלולר קיימים ולהתקין עוד כ־2,000 אתרי סלולר נוספים. משמעות הנתונים היא שמי שירכוש חבילות דור 5 היום לא יהנה מהשירות האמיתי שהדור החדש יוכל לספק. הוא יהנה מנפח גלישה גדול יותר אם הוא נכלל בחבילת הגלישה שלו, אך מהירות הגלישה תשתפר רק באיזורים הספציפיים שבהם החברות פרסו אנטנות.
"העלייה הדרושה במספר האנטנות לטובת שידורי דור 5", מסביר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, "היא תוצאה של עלייה במספר משתמשי הסלולר, עלייה בהיקף התעבורה והעובדה כי אנטנה של דור 5 יכולה לספק שרות עד מרחק קצר יותר. לכן כדי לספק קליטה רחבה וטובה יותר בדור 5 הכרחי לפרוס יותר אנטנות". במובן הזה ישראל הולכת רק לאחור לאחר שמספר האנטנות הכולל ירד בהדרגה בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות איחוד תשתיות בין חברות הסלולר. כך למשל, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ב־2014 עמד מספר האנטנות על כ־9.7 אלף כאשר ב־2018 מספרן ירד ל־8.1 אלף וכיום הוא 7.8 אלף אנטנות.
במשרד להגנת הסביבה אומרים שהאנטנות הפועלות כיום הן "לא דור 5 אמיתי" אלא כפי שהם מציינים "דור 4 וחצי", שעדיין לא מאפשר תעבורת מידע בהיקף של הטכנולוגיה המלאה של דור 5
אם לא די בכך, במשרד להגנת הסביבה אף מסבירים שהאנטנות הפועלות כיום הן "לא דור 5 אמיתי" אלא מה שמכונה על ידם "דור 4 וחצי" שמבטא התקדמות לעומת דור 4 אך עדיין לא מאפשר תעבורת מידע בהיקפים של הטכנולוגיה המלאה של דור 5. ולראייה, בהשוואה שביצעה בסוף שנת 2021 חברת OOKLA – של מהירות הורדה בדור 5 בין 40 בירות ברחבי העולם – ירושלים ממוקמת במקום ה־25 עם מהירות הורדה של 177.05 מגה בייט לשנייה – כשלשם השוואה סיאול בירת דרום קוריאה ממוקמת ראשונה עם מהירות הורדה גבוהה פי שלושה: 530.8 מגה בייט לשנייה.
122 מיליון שקל להקמה
הקמת אנטנות ותפעולן בישראל מתבצעת על ידי שלוש חברות: PHI שמשרתת את הוט מובייל ופרטנר, ואחראית על כ־43% מאנטנות דור 5 הפועלות בארץ (478 אנטנות), פלאפון שאחראית על כ־30% (332 אנטנות) וסלקום שמשרתת גם את גולן טלקום ואקספון ואחראית על כ־27% מהאנטנות (300). מהנתונים עולה כי מאז ינואר 2021 ישנה ירידה דרמטית במספר היתרי ההקמה שניתנו לחברות להקמת אנטנות דור 5, בעיקר על רקע העובדה שהחברות צמצמו משמעותית את הבקשות שלהן להיתר. למעשה, ב־2021 סלקום קיבלה רק 11 היתרי הקמה חדשים לעומת 52 של חברת פלאפון ו־212 של PHI. עד כה בשנת 2022 סלקום קיבלה היתר הקמה אחד, פלאפון קבלה 23 היתרים ו־PHI קיבלה 36 היתרים.
3 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל פלאפון רן גוראון, מנכ"ל פרטנר אבי צבי ומנכ"ל סלקום דניאל ספיר
(צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי, ישראל שם טוב)
במשרד להגנת הסביבה מסבירים ש"ככלל, לא קיים פער בין מספר הבקשות של חברות התקשורת להיתרי הקמת אנטנה, לבין מספר האישורים שמעניק המשרד להגנת הסביבה הלכה למעשה. מכיוון שחברות התקשורת מכירות היטב את דרישות המשרד לגבי בטיחות קרינה, במרבית המקרים המשרד לא מסרב לבקשות".
אז מה בעצם מונע מחברות התקשורת להמשיך לפרוס אנטנות דור 5? הסיבה הראשונה היא שכרגע לחברות התקשורת אין תועלת כלכלית לבצע זאת. אף על פי שעלות הקמת אנטנה של דור 4 ודור 5 דומה, בפועל פריסה רחבה יותר של אנטנות דור 5 משמעותה הלכה למעשה הוצאה כספית הרבה יותר גדולה עבור חברות התקשורת בשנים שבהן החברות משקיעות סכומים גבוהים בהתקנת תשתיות סיבים יקרות.
לפי נתונים שהעבירה אחת מחברות התקשורת לבקשת "כלכליסט", עלות הקמה של אנטנה דור 5 עומדת על כ־110 אלף שקל. בהסתמך על נתון זה הרי העלות הכוללת של הקמת אנטנות דור 5 של שלוש חברות התקשורת הסתכמה ב־122 מיליון שקל. לכך יש להוסיף עלות הקמה של תורן חדש (שעליו מותקנת האנטנה – חלק מהאנטנות צריכות להיות מוקמות על תרנים חדשים), שנעה בין 400–500 אלף שקל.
כמו כן, לטענת חברות התקשורת, הביקוש לחבילות גלישה של דור 5 כרגע נמוך מדי. לפי דו"ח של חברת OOKLA, נכון ל־2021 רק 3.8% מהמשתמשים עם מכשירי תומכי דור 5 מנצלים את הטכנולוגיה הזו. קשה להכריע האם הסיבה לכך היא פריסה חלקית של הרשת בישראל שאינה מאפשרת למשתמשים רבים לנצל את הטכנולוגיה או שמא מדובר בהרגלי הצריכה של הלקוח הישראלי שמעוניין לשלם כמה שפחות על סלולר. זאת כאשר קצב תעבורת המידע ברשתות הסלולר לא עוצר וגדל משנה לשנה בקצב מסחרר של 40%.
חברות הסלולר מעריכות כי הכסף הגדול של דור 5 לא יגיע מחבילות גלישה אלא מהשימוש במהירויות אלה בפיתוחים הטכנולוגיים שהוזכרו למעלה ומלקוחות עסקיים המעוניינים ברשת פרטית ומהירה. כדי לתת שירות ללקוח עסקי נדרש מספר אנטנות מצומצם במרחב העסק. הפיתוחים הטכנולוגיים עדיין לא נכנסו לשוק ולכן כרגע אין לחברות תמריץ כלכלי להשקיע כספים בפריסה ארצית של הרשת. התוצאה היא שפיתוחים טכנולוגיים רבים שמתבססים על טכנולוגיית דור 5 לא יכולים להיכנס לשוק. במקביל, רשות החדשנות ומשרד התקשורת החלו בפרויקט תקצוב פרויקטים טכנולוגיים המתבססים על טכנולוגיית דור 5 כדי לעודד את כניסתם לשוק.
אין תמריץ, אין הקמה
ההצלחה האחרונה של המכרז לפריסת סיבים אופטיים באזורים שאינם משתלמים כלכלית שיזם משרד התקשורת לימדה את כולם שחברות הסלולר מגיבות טוב לתמרוץ. פריסת אנטנות דור 5 בישראל היא עדות נוספת לכך. הקפיצה הגדולה בשנת 2020 במספר האנטנות דור 5 שהחלו לפעול בישראל עמדה בקנה אחד עם תמריצים שהעניק משרד התקשורת לטובת נושא זה כאשר הירידה בהפעלה של אנטנות חדשות מקבילה לסיום התקופה שבה התמריץ שהעניק המשרד הסתיים.
במכרז התדרים נקבעו מנגנוני תמרוץ שמחזירים לחברות חלק ניכר מהסכום שהן שילמו למשרד על אגרות התדרים אם עמדו בתקנים של איכות הרשת ופריסה. חברה שעמדה בתקנים יכלה לקבל כ־200 מיליון שקל שמהווים 79% מהתשלום שהיא שילמה עבור התדרים. לצד זאת, המשרד הפחית את סכום אגרות התדרים ב־28% מהסכום השנתי לארבע השנים הראשונות. מדיניות התמרוץ של המשרד שיפרה בצורה משמעותית את הקליטה הסלולרית וכתוצאה מכך השתפר מאוד גם מיקומה היחסי של ישראל בעולם במהירות הגלישה הסלולרית. בשמונת החודשים שעברו מהמכרז עלתה ישראל ממקום 94 (אוגוסט 2020) למקום 60 בעולם (אפריל 2021) – עלייה של 34 מקומות בדירוג של חברת OOKLA (המודדת ומנתחת את איכות האינטרנט בעולם). כיום ישראל נסוגה שוב למקום ה־69 בטבלה, לא רחוק ממדינות כמו מרוקו ואיראן.
צעד משלים שמשרד התקשורת העביר בחוק ההסדרים האחרון הוא ביטול החובה של החברות לקבל היתר בנייה עבור הקמת אתרים זעירים (מתחת ל־6 מטרים) כדי למנוע את העיכוב המשמעותי בהתקנת האנטנות שיצרה הבירוקרטיה. לפני השינוי, חברות הסלולר נזקקו ל־20 חודשים כדי לקבל היתר בנייה לכל אנטנה מרגע הגשת הבקשה. החל מינואר השנה, כדי להתקין אנטנה חברות הסלולר צריכות להשיג רק היתר מהמשרד להגנת הסביבה, שלוקח ימים ספורים, והסכמה של מי שמתגורר בנכס שבו מתכוונים להתקין אנטנה ושל בעלי הנכס.
התנגדות של ראשי רשוית
סיבה נוספת לעיכוב בפריסת אנטנות דור 5 היא התנגדות של ראשי רשויות להקמת אנטנות בשטחיהן. ראשי רשויות כמו ראשת עיריית חיפה עינת קליש-רותם, ראש מועצת גן יבנה דרור אהרון וראשת מועצת פרדס חנה־כרכור הגר פרי יגור אף יצאו בפומבי נגד פריסת אנטנות דור 5.
התיקון שעבר בחוק ההסדרים לביטול חובת היתר בנייה מהעירייה לא פתר את הבעיה לחלוטין מכיוון שחברות התקשורת עדיין צריכות לקבל אישור מבעלי הנכסים כדי להתקין אנטנות חדשות. מכיוון שלרוב תושבי בנייני מגורים מסרבים להתקנת אנטנה על הבניינים, חברות התקשורת שואפות לפרוס את התשתית במרחבים ציבוריים שבבעלות העירייה, ולכן עדיין צריכים את הסכמתה.
השכרה של מבני ציבור לטובת הקמת אנטנות צפויה היתה לתרום להכנסות העירייה מכיוון שעלות שכירות של אתר, כולל ארנונה, נעה בין 12-10 אלף שקל לחודש. כך שהסיבה העיקרית להתנגדות של הרשויות קשורה לחשש מהשלכות בריאותיות אפשריות של הקרינה מאנטנת דור 5. בין הערים המתנגדות נמצאות חיפה, הרצליה, רמת השרון, גבעתיים, ראש העין, בני ברק, בית שמש, אלעד, טייבה, מג'דל כרום, עראבה, עין מאהל, כפר מנדא, מ.מ. שגב שלום. לשם השוואה ברמת גן, שבה העירייה לא הביעה התנגדות לפריסה, הוקמו כבר 28 אנטנות תומכות דור 5. לעומת זאת בהרצליה ובגבעתיים שהביעו התנגדות הוקמו בהתאמה 13 ו־4 אנטנות. בתל אביב הוקמו כבר 129 אנטנות כאלה, ובחיפה, למרות התנגדות העירייה, פועלות 64 אנטנות דור 5.
"רשתות דור 5 ישתמשו בתאים קטנים עם רמות הספק נמוכות יותר, ולכן עם הרבה פחות קרינה לעומת התאים הגדולים הקיימים ברשתות דור 4. צפיפות גבוהה יותר של מוקדי שידור תגרום למוקדי שידור לכסות תא שטח קטן יותר. המשמעות היא פחות קרינה וחשיפה שוויונית יותר – כך שרמת החשיפה לקרינה תהיה אחידה בכל האזורים", נטען באתר המשרד להגנת הסביבה. במקביל, המשרד מדגיש כי גם התדרים הגבוהים של הדור החמישי יישארו בטווח תקן הקרינה שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי.
למעשה, תקן הקרינה בארץ אף מחמיר יותר מהנחיות אלו. באזורים שבהם החשיפה אינה רצופה וממושכת – כלומר סדר גודל של יותר מ־4 שעות ביום 5 ימים בשבוע – אסור שהקרינה תגיע ליותר מ־30% מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי, ובאזורים שבהם החשיפה ממושכת אסור שתעבור 10% מהסף.
משרד התקשורת צפוי לאשר פריסה רחבה על מבני דיור ציבורי הפרוסים בכל הארץ, אך טרם ברור האם צעד זה יספיק. כדי לבטל לחלוטין את חסם הפריסה, המשרד יכול לדוגמה לחייב את ראשי הרשויות לאפשר פריסה בשטחים ציבוריים או מבנים השייכים לעירייה או להשקיע יותר במאמצי הסברה על הדור החמישי. במקביל, פרסם לאחרונה משרד התקשורת קול קורא להקצאת תדרים נוספים שטרם הוקצו ויכולים לשמש את דור 5, מה שאמור לעודד את חברות התקשורת לפרוס עוד אנטנות.
מסלקום נמסר בתגובה כי "מאז סיום מועד התמרוץ סלקום הקימה עשרות אתרי דור 5 חדשים, והיא ממשיכה לפרוס גם כעת. החברה מתכננת להקים עשרות אתרים נוספים גם ב־2022".
