נשחקים בסופרהמוצרים שהמחירים שלהם חנקו את סל הקניות
נשחקים בסופר
המוצרים שהמחירים שלהם חנקו את סל הקניות
כלכליסט בדק 50 מוצרי מזון מ־10 קטגוריות מרכזיות ודירג את עליית המחיר שלהם בחמש השנים האחרונות: סל הקניות התייקר ב־30.5%. מחיר הבשר, שמן הזית והעגבניות הרקיע לשחקים והצרכנים לא יוכלו להתנחם בדבש וקרמבו שמחיריהם זינקו. מצעד ההתייקרויות של שוק המזון
כדי לבחון מה קרה להוצאה על סל הקניות בסופרמרקט בחמש השנים האחרונות, מאז התקופה שקדמה לכל המשברים שבראשם הקורונה ובסיומם המלחמה בעזה, הרכבנו סל קניות בסיסי עם 50 מוצרים מ־10 קטגוריות מרכזיות: מזון יבש, מוצרי קצבייה וקפואים, מקרר החלב, שימורים, ירקות, פירות, משקאות קרים וחמים, ממתקים וחטיפים, טואלטיקה, ניקיון. הבדיקה ב־2019 וב־2024 נעשתה בשבוע שלפני ראש השנה באמצעות אתר פרייסז, בשופרסל אונליין, ומבוססת על מחירון הדיסקאונט של החברה החולשת על 20% מהמכירות בשוק. תמונת המצב משקפת את הענף כולו, שכולל גם רשתות עירוניות וחנויות נוחות יקרות יותר. הבדיקה העלתה ש־47 מוצרים התייקרו, שניים נותרו ללא שינוי ואחד הוזל. מחיר הסל עלה מ־636.20 שקל ל־830.5 שקל – עלייה של 30.5%. הבדיקה מציגה את שיעור ההתייקרות באחוזים, אך מתמקדת בעליית המחיר בשקלים שאותה פוגש הצרכן בחנויות.
1. בשר בקר/עגל (טחון טרי במשקל):
המחיר זינק מ-39 שקל ל-59.90 שקל (+53.59%)
מהבדיקה עולה שהמוצר שהכי התייקר הוא ק"ג בשר טחון, שעלה מ־39 שקל ב־2019 ל־59 שקל השנה. עליית המחיר ב־20 שקל לק"ג נומקה על ידי ספקי הבשר בהתייקרות בשר הבקר בעולם בעקבות זינוק במחירי תערובות המזון לבהמות כתוצאה מהשינוי החד במחירי התבואות; בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה; עלייה בביקוש לבשר בעולם; צמצום עדרים; ועלויות השינוע שזינקו בתקופת הקורונה (ראו הרחבה). אלא שבנוסף לשינויים הגלובליים נרשם גם שינוי מקומי משמעותי. ב־2022 הופסק ההליך התחרותי שהופעל מאז 2018 לחלוקת מכסות ליבוא פטור ממכס של בשר בקר טרי, תוך התחייבות למכור רבע מהכמות המיובאת כבשר טחון, במחיר נמוך של 32-28 שקל לק"ג לצרכן. ההליך הופסק בעקבות ביטול המכס על יבוא בשר טרי מצונן, שלווה בהבטחות הרגולטורים שהמחירים לצרכן יירדו. אבל מאז הם רק זינקו.
2. שמן זית:
המחיר זינק מ-30 שקל ל-45.90 שקל (+53%)
במקום השני ניצב שמן הזית, כשמחירו של בקבוק 750 מ"ל זינק בתקופה ב־15.9 שקל. ברקע ההתייקרות החדה עומדים נזקי האקלים ופגעי מזג האוויר, שהביאו לירידה ביבול הזיתים ולזינוק במחירי שמן הזית בעולם, ופגעו גם בשוק הישראלי. בעקבות המחסור צמצמה במהלך השנה שעברה שטראוס, מובילת השוק (18.8%) שגלגל 349 מיליון שקל, את אספקת שמן הזית של יד מרדכי בהיקף של למעלה מ־90% אף שהעלתה את מחירו בכ־6%. בתחילת השנה הנוכחית העלתה את מחירו שוב והפעם בשיעור חד של 25%, וחזרה לשווק את השמן. העלייה, בשיעור גבוה מזה שביצעה החברה, מצביעה על חלקם של הקמעונאים בהתייקרויות.
3. חזה עוף טרי שלם (במשקל):
המחיר זינק מ-30 שקל ל-45.90 שקל (+53%)
העוף, המהווה מוצר משמעותי בסל המזון, היה השלישי בגובה ההתייקרויות. מחיר ק"ג חזה עוף עלה ב־9.6 שקל לק"ג בחמש השנים האחרונות ל־39.9 שקל לק"ג. חלק לא מבוטל מההתייקרות קשור לעליית מחירי התערובות להאכלת העופות, אך מעבר לכך, ישנה השפעה שלילית על הצרכן לפטור מהסדר כובל שניתן בישראל לענף, ומאפשר למדגרות, למגדלים ולמשחטות לתאם ביניהם את כמות התרנגולות המופנות לשחיטה מכל מגדל, ובכך לשמר את המחיר הגבוה. ניסיון של רשות התחרות במאי אשתקד לבטל את ההסדר הכובל בענף נבלם על ידי יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מחשש לפגיעה בחקלאים הקטנים במושבים.
4. שניצל תירס (טבעול 693 גרם):
המחיר זינק מ-25 שקל ל-33.90 שקל (+35.6%)
גם מי שאינו צורך בשר או עוף נפגע מגל ההתייקרויות, שכן שניצל תירס, המהווה את אחד התחליפים הבולטים, התייקר בחמש השנים האחרונות ב־8.9 שקלים לשקית של 693 גרם. ההתייקרות של ק"ג מוצר, שהסתכמה ב־12.9 שקל, נרשמה אחרי שתי העלאות מחיר שביצעו היצרנים בשנתיים האחרונות, בעקבות זינוק במחיר התירס במקביל לעלייה במחירי חומרי האריזה והתשומות. גם במקרה זה בולט חלקם של הקמעונאים בהתייקרות בשיעור גבוה מזה שביצעה החברה.
5. דבש (יד מרדכי 500 גרם):
המחיר זינק מ-21.90 שקל ל-28.90 שקל (+31.96%)
בתזמון מדויק לחגי תשרי הגיע הדבש למקום החמישי ברשימה. מדובר במוצר המיוצר על ידי כ־530 דבוראים ישראלים, וזוכה להגנה מיבוא באמצעות מכס. אותה הגנה, בשילוב תמיכה ישירה שלה זוכים הדבוראים בעולם, גורם לכך שהישראלים משלמים הרבה יותר על הדבש מאשר צרכנים באירופה או ארה"ב. מחקר שערך מכון ירושלים לחקר שווקים ב־2011 מצא כי מחיר הדבש בישראל כפול מזה שבאנגליה וגבוה פי 3.5 מזה שבארה"ב. מחיר צנצנת דבש מקומי קפץ בחמש השנים האחרונות ב־7 שקלים ל־28.9 שקל. בהקשר זה יש לציין כי גם היצרניות המקומיות מייבאות דבש מחו"ל ומערבבות אותו עם הדבש המקומי. בשנים האחרונות חילק משרד החקלאות מכסות פטורות ממכס ליבוא דבש, שהוזילו את המחיר. השנה התמהמה עם ההחלטה, והדבש המוזל הגיע ממש בסמוך לראש השנה — תקופת השיא של הצריכה בשוק המקומי, ונמכר בחלק מהרשתות במחיר מוזל של כ־20 שקל לק"ג.
6. עגבניות טריות (במשקל):
המחיר זינק מ-5.9 שקל ל-12.90 שקל (+118.64%)
במקום השישי נמצאת העגבנייה, מלכת הסלט שהפכה לסמל יוקר המחיה. מחיר העגבניות טיפס לאורך השנים האחרונות ב־7 שקלים לק"ג, והגיע לאחרונה ל־12.9 שקל לק"ג. הזינוק המצטבר, בשיעור של 119%, נומק בכל שנה בטמפרטורות הגבוהות בקיץ, או בווירוס שתקף את הגידולים. השנה היתה זו מתקפת חמאס על יישובי העוטף והנגב המערבי, שבו מרוכזים 70% מגידולי העגבניות. ההרס בשדות, בריחת התאילנדים והאיסור להגיע לאזור שהוכרז בשלב הראשון כשטח צבאי סגור, שמנע שתילה ועיבוד של גידולי העגבניות וירקות נוספים, הזניקו את מחירם. טורקיה, שהיוותה לאורך השנים מקור מרכזי ליבוא, סגרה את שעריה בעקבות חרם מסחר שעליו הכריזה. לאחרונה גילוי כולרה במי הירמוך עצר את היבוא של העגבניות מירדן. במשרד החקלאות פתחו שתי מכסות יבוא פטור ממכס של 5,000 טונות עגבניות כל אחת, אך המחירים זינקו ערב החג לשיאים חדשים של כ־20 שקל לק"ג.
7. צ'יפס לתנור (תפוגן 1.5 ק"ג):
המחיר זינק מ-22.5 שקל ל-28.90 שקל (+28.44%)
הצ'יפס הקפוא של תפוגן רשם בחמש השנים האחרונות עלייה של 6.4 שקל לשקית במשקל 1.5 ק"ג, והוא ניצב במקום השביעי ברשימת המוצרים שהתייקרו. ההסבר להתייקרות החדה נעוץ בעיקר בשנה החולפת, שבמהלכה נפגעה תפוגן, השולטת בקטגוריית הצ'יפס הקפוא, מהמלחמה בעזה. בשבוע הראשון למלחמה הושבת כליל מפעל תפוגן הממוקם בשדרות. בנוסף, 60% מגידולי תפוחי האדמה, המהווים חומר הגלם המרכזי של המפעל, מתקיימים במשקי עוטף עזה, ואלו נפגעו קשות במהלך טיהור השטח ממחבלים. מספר ספקי תפוחי אדמה המספקים לתפוגן את חומר גלם המרכזי לפעילותה, הודיעו לה כי לאור הימצאות שטחי הגידול בשטח צבאי סגור, אין באפשרותם לעמוד בהסכמים ולספק לה תפוחי אדמה. בהתאם לכך, החלה לפעול לאיתור חלופות זמינות וכלכליות להשלמת כמויות תפוחי האדמה שלא יסופקו מאותם ספקים.
8. ג'ל גילוח (אדג' 198 גרם):
המחיר זינק מ-12.5 שקל ל-18.90 שקל (+51.2%)
במקום השמיני מחירו של ג'ל הגילוח אדג'. הוא אומנם הועלה על ידי היבואן דנשר ב־16% מאז 2019, אולם המחיר לצרכן, הנקבע על ידי הקמעונאים, טיפס בשיעור של 51%, ועלה ב־6.4 שקל למכל. הג'ל הוא רק דוגמה לרצף ההתייקרויות שנרשמו במוצרי הטואלטיקה והנייר, על ידי כלל היבואניות והיצרניות המקומיות, שלא מיהרו להוריד מחירים, גם כשמחיריהם של חומרי גלם מרכזיים שלהם ירדו.
9. גבינה בולגרית 5% (משק צוריאל 250 גרם):
המחיר זינק מ-17.90 שקל ל-22.90 שקל (+27.93%)
הגבינה הבולגרית שבמקום התשיעי היא למעשה נציגה של כל קטגוריית מוצרי החלב, שמחירם עלה חמש פעמים מאז יוני 2019, כשההתייקרות האחרונה במאי אשתקד עמדה על שיא של 9.8%. העלאת מחירי מאות מוצרי החלב נרשמה בכל פעם ששרי האוצר והחקלאות חתמו על עדכון צו הפיקוח על המחירים, החל על 11 מוצרי חלב בלבד. רצף ההתייקרויות נרשם בעקבות דחייה מתמשכת של עדכון המחירים בהתאם לעליית מחיר החלב הגולמי שהמחלבות משלמות לרפתנים, שיצרה חוב למחלבות. השנה ביטל שר האוצר את הצורך בחתימתו לטובת העלאת מחירים, והעביר את הענף למנגנון עדכון אוטומטי, שיוכל להאיץ התייקרויות עתידיות.
10. קרמבו מוקה (שטראוס, 8 יחידות):
המחיר זינק מ-13.90 שקל ל-18.90 שקל (+35.97%)
לקינוח רשימת המוצרים שהתייקרו בשבוע שלפני ראש השנה בין השנים 2019 ל־2024 הגיע לא אחר מהקרמבו. בינואר החולף הודיעה יוניליוור, בעלת המותג קרמבו, על העלאת מחיר נקודתית של מוצרי השוקולד קליק, וגלידות וקרמבו שטראוס, ב־15%. זאת בעקבות התייקרות הסוכר והקקאו שמחירו זינק בחדות.
על פניו, נראה כי הקרמבו נדחף לרשימה, שכן הוא מצופה בצימקאו - תחליף שוקולד המכיל אחוזים נמוכים מאוד של קקאו, בניגוד לשוקולד המכיל חמאת קקאו.
גם בשנת 2022 הקפיצה יוניליוור את מחיר הקרמבו בשיעור דומה, מה שהוביל לסכסוך מסחרי עם שופרסל. אבל השנה נראה כי ההתייקרות, שנכנסה לתוקף ביוני האחרון, התקבלה בקלות בקרב הקמעונאים ומחיר המוצר עלה ב־5 שקלים נוספים ל־18.9 שקל למארז של שמונה יחידות.
