ניתוחאחרי העלייה והבטחת שר האוצר לירידה - כיצד נקבע תעריף המים?
ניתוח
אחרי העלייה והבטחת שר האוצר לירידה - כיצד נקבע תעריף המים?
תעריף המים עלה לכותרות לא מעט לאחרונה: עלייה של 3.5% בינואר וההבטחה להפחתתה וחיסכון של 3.5 שקלים בחודש למשפחה. בנוסף, בקרוב תחל לפעול וועדה לבחינת פעילות מקורות ומנגנון תעריף המים. ממה התעריף מורכב, ולאן ממוצע של כ-140 שקל בחודש נעלמים? כלכליסט עושה סדר
בשבועות האחרונים תעריף המים עלה לכותרות לא מעט: עלייה של 3.5% בתחילת השנה וההבטחה של שר האוצר וראש הממשלה להפחית ב-70% את העלייה - מה שיסתכם בחיסכון של 3.5 שקלים בחודש למשפחה. כמו כן, בקרוב תחל לפעול וועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל שתבחן את פעילות חברת מקורות, כאשר קיימות הערכות שזו תבחן את מנגנון התעריף ואופן חלוקת הכספים בין הגורמים השונים הפעילים בשוק (תאגידי מים, מקורות ועוד). ממה מורכב תעריף המים, ולאן ממוצע של כ-140 שקלים בחודש מהכסף שלנו הולך? כלכליסט עושה סדר.
בעוד אנו משלמים את חשבון המים לגוף אחד, לרוב תאגיד של הרשות המקומית (ברשויות שהתאגדו. היתר משלמים ישירות לרשות המקומית), התעריף כולל מגוון רחב של שירותים המגולמים בו.
במטרה לעודד צריכה חכמה, ישנם שני תעריפי מים – הראשון, תעריף לכמות המוכרת (עד 3.5 מ"ק לחודש לנפש) עומד על 7.874 שקל למ"ק. צריכה נוספת כבר תעלה ל-14.057 שקלים למ"ק. שוק המים הוא שוק סגור – כלומר, תקציב התאגידים, מתקני ההתפלה ומקורות מגיע מהתעריף ללא סבסוד או התערבות תקציב המדינה. על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הפער בין התעריפים גדל בין השנים 2010-2020: בעוד תעריף המים במדרגה הנמוכה ירד ב-8.9%, התעריף לצריכה בכמות הגבוהה עלה ב-12.16%. כמו כן, המחקר מצא שתעריף המים בשנת 2020 בישראל היה נמוך בכ-51% מהממוצע ב-31 מדינות באירופה.
התעריף נקבע על ידי רשות המים ומתעדכן פעמיים בשנה - בינואר ויולי - בהתאם לשינוי בעלויות אספקת השירותים (למשל כניסת מתקני התפלה חדשים) ולעדכון סל מדדים אותו קבעה רשות המים - כמה שמשקף ביותר את עלויות משק המים. הגורם המרכזי שמשפיע על התעריף הוא מדד המחירים לצרכן, המהווה 85% מסל המדדים. הגורם השני הוא מדד השכר במגזר הציבורי, שאחראי על 10% מעדכון התעריף. הגורם השלישי הוא תעריף החשמל האחראי ל-5% מעדכון המחירים. אומנם ממבט ראשון נראה שמדובר במהלך מעט מעגלי – עלייה במדד המחירים לצרכן מעלה את תעריף המים, המהווה חלק ממדד המחירים לצרכן (פחות מ-2%), אך רוב ההערכות בתחום קובעות כי מכיוון שההוצאה על תעריף המים נמוכה מסך מדד המחירים לצרכן לא נוצר סחרור מחירים והעלייה בתעריף מתכנסת/נבלעת בהוצאות אחרות.
נקודה נוספת שנראית מעט תמוהה ממבט ראשון היא ההשפעה הגבוהה של תעריף החשמל על תעריף המים. משק המים הוא הגורם בעל צריכת החשמל הגבוהה ביותר בישראל. מקורות לבדה, ללא מתקני ההתפלה, הינה צרכן החשמל הגדול במדינה, וצורכת כ-4%-5% מסך החשמל המיוצר בישראל. צריכת החשמל הגבוהה נובעת גם מהצורך להוליך מים ממתקני ההתפלה או באמצעות המוביל הארצי, וגם מתקני ההתפלה עצמם האחראים ל-40% מהמים השפירים בישראל.
עדכון התעריפים מהווה רק חלק מסך הפעילות מאחורי הקלעים של תעריף המים. לאחר שתאגידי המים גובים את התשלומים, הכספים מתחלקים בין ארבעה גורמים: 45% מההכנסות נותרות אצל התאגיד - כספים אלו מועברים להשקעה בתשתיות ברשות המקומית והשכר המשולם לעובדי התאגיד, 21% מועבר לגופים המטפלים בשפכים ובביוב - למשל שפד"ן, 20% נוספים מהתעריף הולך לחברת מקורות שאחראית על תשתית הובלת המים והמוביל הארצי, החל ממאגרי המים או מתקני ההתפלה ועד לפתח הרשות המקומית, שם תאגיד המים אחראי על התשתית. 16% מהתעריף מועבר למתקני ההתפלה, המהווים מקור ל-40% מהמים הנצרכים בישראל. ההוצאה המרכזית המשתנה של מתקני ההתפלה היא האנרגיה הדרושה להפעלתם, וגם החזר על ההשקעה בבניית המתקנים. שני גורמים נוספים בעלי השפעה מועטה על התעריף הם סבסוד מסוים שמתקבל מהמדינה והפרש משנים קודמות על גביית יתר או חוסר בגבייה.
