האוצר מתכנן גיוס שיא בינואר: 18.7 מיליארד שקל באג"ח
האוצר מתכנן גיוס שיא בינואר: 18.7 מיליארד שקל באג"ח
הצלחת הגיוסים תושפע מההתפתחות במלחמה, בעיקר בזירה הצפונית, ומהחלטת הריבית הצפויה מחר. יניב פגוט: "גם אם בנק ישראל לא יוריד את הריבית אבל הנגיד יישמע בדבריו אופטימי לגבי ההמשך – זה יעזור לסיים את ההנפקות בהצלחה"
שנת 2024 עומדת להתחיל עם גיוסי שיא באג"ח הממשלתיות. ממכרז הגיוסים שפרסם משרד האוצר עולה כי בכוונתו לגייס בינואר 18.7 מיליארד שקל, הסכום החודשי הגבוה ביותר. מדובר בסכום הגבוה פי 3.7 מהסכום שגויס בינואר 2023. בתקופת הקורונה הסכום החודשי הגבוה ביותר שגויס היה בנובמבר 2020, ועמד על 15.5 מיליארד שקל.
הגיוס הגבוה נובע מהצורך במימון הוצאות המלחמה ומהצפי לגירעון גבוה של לפחות 5% בשנה הבאה. מאז החלה המלחמה נרשמה קפיצה בגיוסי האג"ח, מ־4 עד 8 מיליארד שקל ל־14 מיליארד שקל בנובמבר. מלבד המלחמה יש גם סיבה טכנית לגיוס הגבוה: באוצר מבצעים גיוס אג"ח מדי שבוע, ובינואר יש חמישה שבועות.
שני גורמים מרכזיים ישפיעו על תוצאות הגיוס. הראשון הוא ההתפתחויות במלחמה. כרגע השוק מתמחר את התרחיש הנוכחי – מלחמה שממוקדת בדרום. אולם אם החזית הצפונית תתפתח למלחמה מלאה, המשמעות תהיה גירעון גבוה יותר מהתחזית הנוכחית של 6%-5%, מה שיצריך הגדלה נוספת בהיקף הגיוסים, וישפיע כבר על מחירי החוב בהנפקה.
מה שעוד עשוי להשפיע על הגיוס זו החלטת הריבית של בנק ישראל שתפורסם מחר, יום לפני גיוס האג"ח הראשון של האוצר לינואר. בדרך כלל השוק מעריך מראש מה תהיה החלטת הריבית ומתמחר את האג"ח בהתאם. אלא שהפעם התחזיות חלוקות וקשה להעריך מה יוחלט בבנק ישראל. לכן, להחלטה על הריבית צפויה להיות השפעה על המגמה בשוק האג"ח, וכתוצאה מכך גם על תוצאות ההנפקות.
"לא רק להחלטת הריבית עצמה תהיה השפעה, אלא גם לדברים שהנגיד יאמר לגבי ההחלטה ולגבי הצפוי קדימה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "גם אם בנק ישראל לא יוריד את הריבית, אבל יישמע בדבריו אופטימי לגבי ההמשך, זה יעזור מאוד לסיים את ההנפקות בהצלחה".
החשש הגדול הוא שהעלייה בהיצע האג"ח תשפיע על המחיר, ותגרום ללחץ על תשואות האג"ח כלפי מעלה. עליית התשואות משמעותה התייקרות מימון החוב של המדינה, והיא גם משפיעה על מחיר האשראי במשק בכלל, שכן התשואות באג"ח מהוות בנצ'מרק לשוק האשראי כולו (הלוואות ומשכנתאות).
הפעם האחרונה שהיו גיוסים בסדר גודל כזה היתה בתקופת הקורונה, אלא שהאתגר בגיוס החוב כעת גדול יותר: "בתקופת הקורונה בנק ישראל יצא בתוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות שהגיעה באופן מצטבר ל־80 מיליארד שקל, והיא היוותה מעין רשת ביטחון לשוק. כעת לעומת זאת השוק אמור לספוג לבד את הגיוסים הגבוהים", אומר פגוט.
לפי הערכה של פגוט סך גיוסי האג"ח של המדינה עשוי להגיע ל־200 מיליארד שקל בשנה הקרובה, יותר מכפול לעומת שנת 2023, ועולה השאלה האם הגידול בביקוש יהיה בהתאם. היקף הנכסים של הגופים המוסדיים, שהם שחקן מרכזי בשוק הזה, אמנם נמצא במגמת עלייה, אבל גידול כה חד בהיצע האג"ח משמעותו שהם יצטרכו להגדיל את חלקו היחסי של האג"ח בהיקף הנכסים שהם מנהלים. המוסדיים יצטרכו להחליט לגבי הסוגייה הזאת בניהול ההשקעות שלהם, והתשובה עליה אינה טריוויאלית.
בינתיים נראה כי על אף העלייה החדה בהיצע, השוק מצליח לקלוט את הגיוסים. בדצמבר גויס אג"ח בהיקף של 12.5 מיליארד שקל. הגיוסים עברו בצורה חלקה, בעיקר בהיבט המחיר, ממספר סיבות. ראשית רוח גבית מהשווקים בחו"ל, וירידת תשואות האג"ח בארה"ב אל מתחת ל־4%. בנוסף התגברו האינדיקציות לירידת ריבית: נמשכת הירידה במדדי המחירים, והדולר ירד אל מתחת ל־3.6 שקלים, מה שמסיר עננה נוספת להתפרצות אינפלציונית.
בזירת המלחמה אומנם נרשמה הסלמה בצפון, אך עדיין לא נפתחה מלחמה רחבה מול החיזבאללה, ונראה שהשוק לא מתמחר כרגע מלחמה בחזית זו. "הביקושים בגיוסי החוב היו בסך הכל בסדר", מציין פגוט. "יחד עם זאת להערכתי השוק הולך ומתקרב לקיבולת שלו, שהיא סדר גודל של 3.5–4 מיליארד שקל בשבוע. אם נתקרב לגיוס בקצב של 5 מיליארד שקל בשבוע, כבר נתחיל לראות את ההשפעה של זה במחיר ההנפקה".
