פרשנותהליך לא מספק סביב הפיכת רייכמן לאוניברסיטה פרטית
פרשנות
הליך לא מספק סביב הפיכת רייכמן לאוניברסיטה פרטית
המצב שבו רוב חברי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג טוענים שתהיה פגיעה משמעותית במערכת האקדמית ולמרות זאת לא התקיים דיון - הוא בלתי סביר; מה שדרוש עכשיו הם תנאי סף והגבלת שכר לימוד
מתנגדי ההכרה באוניברסיטת רייכמן צודקים לפחות בדבר אחד: לא התקיים דיון רציני ומספק בשאלה איך תשפיע אוניברסיטה (ובעתיד אולי אוניברסיטאות) פרטית על ישראל. הטענות של ראשי האוניברסיטה והמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שהדיון הזה הוכרע לפני קרוב ל־30 שנה כשהוענקה ההכרה למרכז הבינתחומי ושלמל"ג אין סמכות לקיים דיון כזה - אינה יכולה לעמוד.
ראשית, היועץ המשפטי לממשלה התיר דיון ב"נסיבות נדירות שבהן לפתיחת מוסד נוסף יש השלכה על שימוש במקורות ובמשאבים ציבוריים או אם היא מהווה פגיעה בהשכלה הגבוהה". המצב שבו רוב חברי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג טוענים שתהיה פגיעה משמעותית במערכת האקדמית ולמרות זאת לא התקיים דיון - הוא בלתי סביר. אבל האמת היא שהמל"ג אינה בהכרח הבימה היחידה. היה ראוי שדיון כזה ייערך גם בכנסת ובימי עיון אקדמיים שונים. בסופו של דבר לישראל יש מערכת השכלה גבוהה מצוינת, בוודאי יחסית לגודלה ולכן לא קל לשפר אבל אפשר בקלות להרוס.
אין הגדרה מהי אוניברסיטה
אחד הדברים שבלטו בתהליך ההכרה באוניברסיטת רייכמן היה שאין בישראל כל הגדרה לשאלה מהי אוניברסיטה. הסיבה היא שהאוניברסיטאות הוותיקות פשוט הגדירו את עצמן והחדשות יחסית הוקמו על ידי הממשלה בגלל צרכים חברתיים (אוניברסיטה בנגב, בן גוריון) או פוליטיים (אוניברסיטה בשטחים, אריאל). לכן הן הוקמו בהנחה שמה שאין היום, ייבנה בעתיד. דוגמה לחוסר הבהירות: הוועדה שהמליצה להכיר במרכז הבינתחומי כאוניברסיטה סברה שדי בכך שתעניק כמה עשרות דוקטורטים ואילו המתנגדים טענו שבעולם מקובלת הדרישה להענקת דוקטורטים בכמה עשרות תחומים. כמו שברור לכולנו מהו מוסך ומהו מעון יום, הגיע הזמן להגדיר מהי אוניברסיטה.
התחרות שיוצרת אוניברסיטה פרטית יכולה להועיל. אוניברסיטת רייכמן בפירוש קידמה את הלימודים הרב־תחומיים בישראל, את לימודי היזמות ואת הבינלאומיות אבל היא בפירוש יכולה גם להרוס. היום תואר שלה עולה בין 130 אלף ל־180 אלף שקל. החזון של המוסד הוא להכשיר את מנהיגי העתיד. כבר עכשיו זה מחיר לא פשוט להנהגה.
דרושה רגולציה עכשיו
ככל שהיומרה של אוניברסיטת רייכמן ליוקרה ולהכשרת מנהיגי העתיד תצליח, סביר שגם שכר הלימוד שיידרש ממי שרוצים תואר של המוסד יהיה יקר יותר. כבר היום ישראל רביעית בגובה שכר הלימוד במוסדות פרטיים בין המדינות שיש עליהן מידע ב־OECD. אסור שישראל תגיע לעולם של תואר במאות אלפי דולרים ולכן יש צורך להגביל את שכר הלימוד הפרטי. אם יתברר שאוניברסיטת רייכמן מוכנה לקנות מרצים בשכר של מאות אלפי שקלים יכול להיות שיהיה צריך להטיל מגבלות גם על העברת מרצים.
באוניברסיטת רייכמן סבורים שהליך ההכרה בהם היה קשה מדי ורצוף מכשולים. בפועל הוא היה מהיר מדי ולא הוצבו די תנאים. לפחות חלק מהסכנות צריך למנוע על ידי רגולציה שתיקבע עכשיו.
