ציון נכשל: המשבר בחינוך הוא תוצר מערכתי, וכך צריך לטפל בו
ציון נכשל: המשבר בחינוך הוא תוצר מערכתי, וכך צריך לטפל בו
המשבר בתוצאות הישגי התלמידים במתמטיקה, הוא סימפטום לקשיים של כלל מערכת החינוך.
בסופו של דבר, כשלון בהישגי התלמידים הוא אף פעם לא כישלון פדגוגי בלבד וצריך לבחון מה קורה ברמת המערכת שהביא לכשלים הללו.
במציאות הישראלית בה יש חוסר יציבות פוליטית והממשלות באות והולכות, ואיתם שרי החינוך המשתנים, כל שר מגיע למשרד החינוך ומבקש להשאיר את חותמו ולכן מביא איתו רפורמות דרמטיות שמתיימרות להביא בשורה למערכת החינוך.
המציאות הזו מציפה את השדה החינוכי בתכניות המונחתות על השטח בלי יכולת ליישום משמעותי לאורך זמן ובאופן מקצועי.
כך למשל נוצרה הרפורמה של 5 פי 2, שהביאה למערכת החינוך בשורה ששמה את לימודי המדעים והמתמטיקה במרכז הבמה וכמצפן מרכזי עליו נמדדת המערכת כולה. אך אחרי כמה שנים, מוצב למערכת מצפן אחר וכל המערכת מתחילה להיות מוטה אליו.
אך מאחר והרפורמה של 5 פי 2, ממש כמו הרפורמות האחרות, לא הצליחה לייצר שורשים עמוקים הן במנגנונים המערכתיים והן בקרב ההון האנושי המוביל את תהליכי הלמידה, השינויים שהיא הביאה איתה נשחקו ונעלמו.
אז איך עושים שינוי במערכת שגם יכול להחזיק מעמד?
1. פועלים בצורה אסטרטגית. מערכת החינוך הינה המערכת החשובה ביותר מבחינה אסטרטגית למדינת ישראל, הבונה את דור העתיד של החברה הישראלית. לא יתכן שמערכת חשובה כזו תפעל ללא אסטרטגיה ארוכת טווח שאינה תלויה בדמויות הפוליטיות המשתנות. לצורך כך יש להקים מועצה חינוכית לאומית, המייצגת את כלל המגזרים במדינת ישראל ומתווה דרך אסטרטגית ומצפן למערכת החינוך הישראלית כתכנית על. וכל שר שמגיע למשרד, מביא את הבשורות
2. כל רפורמה שמנסים להעביר, אם רוצים שתהיה לה קיימות, חייבת להיות מחוברת לשטח וכזו שמסמנת את המורים והמנהלים כמנהיגים החינוכיים שמובילים אותה. כל זמן שרפורמות מונחתות על השדה החינוכי כמהלך שמגיע מלמעלה והצוותים החינוכיים מרגישים רק כצינור שהמערכת משתמשת בו כדי להגיע להישגים, לא ניתן יהיה להוביל שינוי משמעותי וארוך טווח. כדי שהצוותים החינוכיים ימשיכו את אותו המהלך, גם אחרי חלוף הקדנציה של אותו השר, הם חייבים להיות מחוברים לאותו הרעיון ולחשיבותו ולהיות חלק מתכנון היישום שלו ומתהליכי ההערכה שבודקים את הצלחתו.
בשנים כל כך קשות ומורכבות במציאות הישראלית, הצוותים החינוכיים מתחננים לקצת שיגרה ויציבות, אם לא במציאות החיצונית לבתי הספר, לפחות בתוך התהליכים הלימודיים המתקיימים בבתי הספר. לכן כדי לקדם את מערכת החינוך, צריך לתת את הפלטפורמה לצוותים החינוכיים לסמן את הכיוונים החשובים ביותר לקידום המערכת כיום ולחבר אותם לתכנון ובניית התהליכים שיעשו זאת.
ד"ר גלי נהרי היא ראש הנהגת המורים בתנועת הרבעון הרביעי, לשעבר סמנכ"לית משרד החינוך
