מקדימים תרופה: משקי האנרגיה והמים נערכים לתרחישי קיצון
מקדימים תרופה: משקי האנרגיה והמים נערכים לתרחישי קיצון
במקרה הצורך תופסק הזרמת הגז גם מאסדות לוויתן וכריש-תנין, והחשמל יופק ממקורות אחרים. במידת הצורך, יופחת ייצוא הגז מישראל וכמויות הגז למשק יוקצו באופן שונה. בנוסף, מאגרי מים ברחבי הארץ ממולאים כעת על ידי "מקורות" ומתקני ההתפלה
משק האנרגיה והמים הישראלי נערך להתמודדות עם אתגרי אספקה. הממשלה אישרה אתמול (ב') לשר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ להכריז על שעת חירום במשק הגז, ככל שיהיה בכך צורך. המשמעות: במקרה של מחסור בגז , הממשלה תוכל לפרוץ את החוזים שנחתמו מול חברות הגז ולהקצות באופן שונה וחריג את כמויות הגז למשק, ובכלל זה להפחית יצוא ככל שיידרש.
עקב הסיכון הביטחוני הנחה בשבת משרד האנרגיה להפסיק זמנית את אספקת הגז ממאגר הגז תמר. בשל מיקומה הגיאוגרפי הפגיע, אסדת הגז תמר המופעלת על ידי חברת הנפט שברון כבר הייתה מועדת בעבר לניסיונות טיווח בעת אירועים ביטחוניים, והושבתה כדי לצמצם את הסיכון (כך למשל במהלך מבצע "שומר חומות").
צרכי האנרגיה של המשק המקומי ירדו באופן משמעותי בשל צמצום הפעילות במשק בצל המלחמה, ולא נוצר צורך בשימוש בסולר במקום בגז. מאגרי הגז לוויתן (הכפול בגודלו מתמר) וכריש־תנין ממלאים את מקומה של אסדת תמר, ומספקים גז למשק המקומי. במשרד האנרגיה נערכים גם להפעלת תחנות הכוח בדלקים חליפיים ומזהמים הרבה יותר — פחם, מזוט וסולר, בכדי לשמור על רציפות אנרגטית בעת הצורך.
תחנות הכוח בישראל מופעלות באופן דו דלקי המאפשר שימוש בגז או בדלקים מזהמים יותר כמו פחם או סולר בשעת חירום. באופן שגרתי, ישראל אף אוגרת מלאי דלקים לשעת חירום, באופן שיאפשר גיבוי משקי בעת מצבים ביטחוניים מורכבים או אירועים שונים משבשי שגרה דוגמת אסונות טבע.
אנרגיה סולארית, המאפשרת הפקת חשמל באופן מבוזר באמצעות עשרות אלפי לוחות סולאריים ברחבי הארץ, אינה דומיננטית בישראל. בשנה שעברה, רק כ־9.8% מהחשמל בישראל הופק באמצעות אנרגיה נקייה. השדות הסולאריים הגדולים בישראל מצויים בעיקר בנגב. בניגוד להשבתה מוחלטת של אסדת גז הנדרשת בעת חירום, בעתות חירום בעבר שדות סולאריים אשר נפגעו בזמן מלחמה המשיכו לתפקד באופן כמעט רגיל. ביזור במשק האנרגיה מאפשר גם יציבות בשעת חירום, אולם בעת פגיעה בקווי הולכת החשמל, גם ייצור האנרגיה הסולארית עשוי להיפגע.
גם במשק המים פועלים כעת במתכונת חירום, המאפשרת התמודדות מהירה עם תרחישי קיצון, אילו יהיה צורך בכך. מרבית אזרחי ישראל צורכים מים המופקים מחמישה מתקני התפלה הפזורים לאורכה של הארץ, אשר לצורך הפעלתם נדרשת גם כמות גדולה של אנרגיה. כדי למזער את התלות בשעת חירום ברשת החשמל, לחברת מקורות ובמשק המים ישנם גנרטורים ניידים המסוגלים לספק חשמל במשך תקופה ארוכה וממושכת. בנוסף, תשתית המים בישראל פגיעה פחות מתשתית החשמל, שכן קווי המים מוטמנים ברובם באדמה וחשופים פחות לנזקים שונים, בניגוד לקווי החשמל.
במשק המים הישראלי ישנה יתירות גבוהה, שכן לצד מתקני ההתפלה לישראל מאגרי מים נוספים (הכנרת, המוביל הארצי וקידוחי מים מקומיים). המקורות הללו זמינים לשימוש בעת הצורך, אם אחד ממתקני ההתפלה יושבת. בנוסף, כדי להגדיל את היתירות ולהיערך לתרחיש חירום משמעותי, במקורות ממלאים את מאגרי המים והבריכות למקסימום התכולה האפשרית בימים אלו. באופן שגרתי לא כל המאגרים הרבים הפזורים ברחבי הארץ נמצאים בקיבולת מלאה, וכעת עוסקת מקורות במילוי שלהם באמצעות מתקני ההתפלה, האקוויפר, קידוחים ועוד.
שלשום הורה שר האנרגיה ישראל כ״ץ לחברת מקורות לנתק מידית את אספקת המים לרצועת עזה, לאחר שחתם ביום שבת על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לאזור באופן מידי. ברצועת עזה הולך ואוזל מלאי המים והחשמל הזמינים, לאחר שישראל אף הודיעה כי תפציץ את מעבר רפיח המאפשר העברה של סחורות וסיוע הומניטרי מאזור מצרים, אילו ייפתח.
ישראל מספקת לרצועת עזה בשנה כ־18 מיליון קוב מים בשנה (כ־10% מסך צריכת המים). 78% מהמים הזורמים בעזה אינם ראויים לשתייה, והיא מסתמכת על קידוחים מקומיים ומתקן התפלה התלוי באספקת חשמל סדירה.
הזרמת החשמל לרצועה הופסקה בשבת לאחר שמרבית הקווים המוליכים חשמל מישראל לרצועה נפגעו מרקטות ששוגרו מרצועת עזה, אך אלו לא תוקנו מאז ההוראה של השר כ"ץ. ישראל מספקת לעזה כ־120 מגה וואט חשמל באמצעות הזרמת חשמל משטח ישראל — כ־50% מהביקוש ברצועה.
את מרבית יתרת הביקוש מספקת תחנת כוח מקומית, הניזונה מדלקים המסופקים מבתי הזיקוק בישראל (הדלקים נרכשים על ידי חברה צד ג׳ ומועברים לעזה דרך מעברי ארז וכרם שלום, הדרך היחידה להכנסת דלקים לעזה). יכולת אגירת הדלקים ברצועה מוגבלת, ולכן לפי ההערכות הדלק הקיים ברצועה לא יספיק ליותר מימים בודדים, וייתכן כי יאזל עד מחר (תלוי בוויסות השימוש המקומי בחשמל). גם היכולת להשתמש בגנרטורים תלויה באספקת דלקים וביכולת לאגור אותם, כשאלו הולכים ואוזלים בעזה.
לפי ההערכות של ד״ר ליאור הרמן מהאוניברסיטה העברית, אנרגיה מתחדשת מספקת כשליש מהחשמל בעזה. בשעה זו קשה לדעת מה היקף הנזק לפאנלים הסולאריים בשל הפגזות הבניינים ברצועה והתנאים המקשים על שימוש בהם כגון האובך הנוצר בשל ההפגזות, אולם לבית החולים שיפא ישנה מערכת סולארית המספקת גיבוי חלקי.
