ניתוחהחוקים שתקועים ייאלצו לחכות לחוק ההסדרים
ניתוח
החוקים שתקועים ייאלצו לחכות לחוק ההסדרים
השיתוק הפרלמנטרי בכנסת יגביר את הסחבת באישור חוקים עד הפגרה בעוד כשבועיים. לא מדובר רק בסנקציות של שר הביטחון - השיתוק מאפיין את עבודת הכנסת מאז אישור התקציב לפני 4 חודשים. בין התקועים: התוכנית לצמצום יוקר המחיה, רפורמת החקלאות וחוק הגיוס
המבנה של הממשלה הנוכחית דומה מאוד למבנה של הממשלה הקודמת. שתיהן ממשלות ללא מוקד כוח אחד, ושתיהן סובלות מחוסר יציבות כרוני. הממשלה הנוכחית מתאמצת בכל כוחה להעמיד פנים שהיא שונה, שאצלה ריבוי הקולות והדעות לא גורם לשיתוק, אלא לעבודה ולעשייה.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן. דינמיקה שלילית בקידום חוקים
(צילומים: אביגיל עוזי, מארק ישראל סלם)
זה עבד לממשלה רק עד להעברת התקציב ב־5 בנובמבר האחרון. מאז, בארבעת החודשים שעברו עבודת הכנסת כמו גם עבודת הממשלה משותקות דה־פקטו. השיתוק אמנם התפוצץ השבוע בקול רעש גדול, כששר הביטחון בני גנץ החריף את התנגדות כחול לבן לפעילות הקואליציה, בעקבות המחלוקת על הגדלות הרמטכ"ל והפנסיות בצה"ל - אבל השיתוק הוא כרוני. ככל הנראה אין דרך להתגבר עליו בזמן הקצר שנותר. הכנסת יוצאת לפגרה ב־13 במרץ. נותרו לח"כים 18 ימים, מתוכם רק 12 ימי עבודה.
הסדקים הפוליטיים מטילים צל כבד על היכולת של הממשלה להעביר שני מהלכי דגל. הראשון, עסקת החבילה בין המעסיקים, ההסתדרות והאוצר שנחתמה בנובמבר והציגה מתווה להעלאת שכר המינימום ולגמישות בשעות העבודה. אלא שחילוקי הדעות בממשלה ובכנסת בנוגע לקצב עליית שכר המינימום מקשים מאוד את קידומה. המהלך השני הוא התוכנית למלחמה ביוקר המחיה. שר האוצר אביגדור ליברמן נתן לתוכנית זו תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, אך בכנסת דורשים כבר כעת להרחיבה. בנקודת זמן זו קשה לראות כיצד התוכנית הזו עוברת בכנסת.
עוד דוגמה לתקיעות - הרפורמה בחקלאות. גנץ, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר החוץ יאיר לפיד זרמו עם ההצהרות מלאות הפאתוס של ליברמן ושר החקלאות עודד פורר בנוגע לשינוי עולם היבוא החקלאי מהיסוד, ביטול המכסים ושינוי תקנות ההגנה על הצומח. זאת אף שרבים מהבייס הפוליטי שלהם משתייכים לקיבוצים ולמושבים. אך הם גילו מהר מאוד כי הממשלה איננה הריבון, ושלכל ראש מפלגה יש גם חברי כנסת. וכך, התגבש לובי חקלאי עצום בכנסת, שכיום מונע מליברמן את החתימה על ביטול המכסים. גם המהלך החשוב יותר של שינוי נוהלי היבוא לארץ, והפסקת האפשרות להשתמש בשירותים להגנת הצומח כגוף חוסם יבוא, תקוע כעת. אפילו האופטימיים ביותר בממשלה סבורים כי רפורמת החקלאות לא תתקדם במושב הנוכחי.
2 צפייה בגלריה
מימין שרת התחבורה מרב מיכאלי, שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ
(צילומים: גדי קבלו, שאול גולן, יובל חן)
משרדי הממשלה: מסר שלילי וחוסר אונים
רפורמת החקלאות היא רק מקרה אחד, אבל יש שורה ארוכה של חוקים שהממשלה החליטה לקדם כבר באוגוסט לאחר שאושרה בממשלה התוכנית הכלכלית, זו שמלווה את תקציב 2022-2021, וכוללת שורה ארוכה של חוקים שהם הבסיס לחוק ההסדרים. במהלך הדרך מהממשלה לכנסת חלק מהחוקים נשרו. לאחר מכן במסדרונות הכנסת ובדיוני המליאה חלק נוסף מהחוקים נשר. אלא, שכעת, לאחר שעברו כשבעה חודשים מאז החלטות הממשלה — קשה להצביע על חוקים שקודמו. אחת הדוגמאות היא חוק ההייטק שנועד להקל על פירמות גדולות בישראל להישאר בארץ ולא לעבור לחו"ל. החוק כולל הטבות מיסוי שונות למשקיעי ההייטק. אפשר להתווכח על היעילות של החוק הזה, אבל מדובר בחוק שהממשלה החליטה לקדם ושהופיע בתוכנית הכלכלית. טיוטת החוק אפילו הופצה להערות הציבור, כשתקופת ההערות הסתיימה כבר לפני שלושה חודשים.
החוק נמצא כעת בלשכת שר האוצר וגורמים המקורבים לנושא מסבירים כי העיכוב בחוק זה מדגים את הדינימיקה השלילית במיוחד בעבודת הממשלה. כולם יודעים שהכנסת לא מתפקדת, ולכן אין אחד שדוחף את ההתקדמות של החוק, כך שחילוקי דעות קטנים עשויים לעכב חוק במשך חודשים. ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הכריז לפני כשבוע כי הוא מעוניין שיהיו מיליון ישראלים שעובדים בהייטק, וגם הגורמים המתונים יותר בקואליציה, רואים, ובצדק, בהייטק מנוע צמיחה משמעותי לכלכלת ישראל. אבל התובנות האלה לא גורמות לקואליציה לקדם את החוקים.
דוגמה נוספת היא החוק שנועד להסדיר את אפליקציות התשלומים (חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום). מדובר בתזכיר חוק שנועד להרחיב את השימוש באפליקציות התשלום, להגדיל את התחרות בין נותני האשראי ולהגן על הצרכנים. באוגוסט 2021 החליטה הממשלה לקדם את החקיקה, וניתנו כ־40 יום להערות הציבור במקום כ־21. ברור לכולם שהחוק לא יעבור במושב הנוכחי, ואיש לא יופתע אם הוא יתגלגל לחוק ההסדרים. עיכוב החקיקה משאיר את הישראלים מאחור בכל מה שנוגע לחדשנות פיננסית.
ישנם חוקים שהדיון בהם הגיע לכנסת, אך לא הספיקו לסיים בהם את החקיקה לפני אישור התקציב. ומאז שעבר התקציב לא היה ניתן לקדם אותם. כך לדוגמה חוק מיסוי שותפיות שהיה חשוב מאוד לרשות המסים. החוק מסדיר את היבטי המס של שותפויות בכלל, ושל קרנות גידור, קרנות נדל"ן, וקרנות הון סיכון בפרט. החוק זכה גם לדיונים נרחבים בוועדת כספים, אך אחרי שעבר התקציב, החוק נתקע בשל אי הסכמות ולא התקדם. בעולם המסים, גם מיסוי הפחמן שהוא רכיב קריטי במעבר לאנרגיות ירוקות תקוע בשל חילוקי דעות עם התעשיינים ולא מתקדם.
צו נוסף שעדיין תקוע נועד לזרז את המעבר לתדלוק בגז טבעי, על ידי צמצום הסדר ההישבון שבו המדינה מחזירה חלק מתשלומי מס הבלו על הסולר לתחבורה ציבורית ולרכבים מסחריים. הצו נחתם על ידי שר האוצר אך עדיין לא עלה לדיון בוועדת הכספים.
חוק ההסדרים: היה ונשאר הצינור הראשי
והרשימה נמשכת. חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות שנועד למנוע נזקים בנפש וברכוש משטפונות ולהסיר חסמי בנייה באזורים רבים בישראל תקוע כעת בכנסת. חוק דיוור דיגיטלי שנועד לאפשר לממשלה לעבור למשלוח מכתבים באופן דיגיטלי מצוי בדיונים בועדת חוקה וגורלו תלוי בדינימקה הפוליטית. לא קודם למרות שתזכיר החוק נסגר להערות ציבור כבר ביוני 2021.
וכמובן, חוק הגיוס שיש לו חשיבות קריטית לתעסוקת חרדים ולתדמית הקואליציה. החוק נמצא בדיונים בוועדת חוץ וביטחון, אך לא ברור איך ומתי הוא יאושר.
בין החוקים שלא קודמו, ניתן למנות מספר חוקים שאי־ההתאמה שלהם לחוק ההסדרים היתה בולטת מאוד. למשל החוק להגבלת הגשת תובענות ייצוגיות נגד המדינה, והחוק לאפשר גבייה מוקדמת של רשות המסים אם יש מחלוקת על השומה בבית המשפט.
השיתוק הפוליטי בכנסת, מוביל בסופו של דבר לכך שהדרך היחידה להעביר חקיקה היא רק בחוק ההסדרים. כדאי לזכור זאת, כי עם סגירת מושב החורף של הכנסת בעוד שבועיים, נמצא את עצמנו קרובים מאוד לתקציב 2023-24 ועם חוק הסדרים עב כרס. חוק ההסדרים שמגבש האוצר הוא לא שורש הבעיה, הוא תוצאה של מערכת פוליטית לא מתפקדת, שלא מצליחה לעשות את תפקידה בלי גרזן התקציב שמונף מעל ראשה.
