בעקבות הסכמי אברהם: זינוק של 483% בהיקף הסחר עם איחוד האמירויות
בעקבות הסכמי אברהם: זינוק של 483% בהיקף הסחר עם איחוד האמירויות
בשנת 2021 הסתכם היקף הסחר מול איחוד האמירויות ב-3.7 מיליארד שקל, לעומת היקף של 367 מיליון שקל בשנת 2020. היקף הסחר עם איחוד האמירויות מהווה 0.8% מסך סחר החוץ של ישראל. הגידול המשמעותי ב-2021 היה ביצוא יהלומים, שגדל בשיעור של 366% לעומת השנה הקודמת, ועמד על 865.4 מיליון שקל
הסכמי אברהם הגדילו את היקף הסחר עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו בשנת 2021 ב-441% לעומת השנה הקודמת, כך עולה מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו לאחרונה. בסך הכל היקף הסחר עם מדינות אלו עמד על 3.87 מיליארד שקל. משקל היבוא מסך הסחר עומד על 65%, והסתכם בשנת 2021 ב-2.52 מיליארד שקל – פי 6 מהשנה הקודמת. משקל היצוא מסך המסחר עמד על 35% והסתכם בשנת 2021 ב-1.34 מיליארד שקל – פי 4.6 מהשנה הקודמת. יש לציין כי נתוני הלמ"ס מתייחסים ליצוא-יבוא של סחורות בלבד, ללא השירותים שכוללים את היצוא והיבוא של ההייטק, ולכן היקף המסחר בין שתי המדינות צפוי לעלות.
הקפיצה הגדולה ביותר בהיקף הסחר היתה מול איחוד האמירויות. בשנת 2021 הסתכם היקף הסחר מולה ב-3.7 מיליארד שקל. מדובר על עלייה של 483% לעומת 2020, אז הסתכם היקף המסחר בכ-367 מיליון שקל. לשם השוואה, הגידול במסחר עם מרוקו גדל ב-72%, והסתכם ב-2021 בכ-134 מיליון שקל בלבד. היקף היבוא מאיחוד האמירויות עמד על 2.48 מיליארד שקל, והוא מהווה 67% מהיקף המסחר עמה. היקף היצוא הסתכם ב-1.23 מיליארד שקל. הגידול בסחר עם איחוד האמירויות הקפיץ אותה מהמקום ה-48 למקום ה-21 (מתוך 126 מדינות עמן לישראל יש קשרי מסחר) בדירוג המדינות עם היקף הסחר הגבוה ביותר. בסך הכל היקף הסחר עם איחוד האמירויות מהווה 0.8% מסך היקף סחר החוץ של ישראל.
היקף הסחר עם איחוד האמירויות מהווה 12.7% מכלל הסחר עם מדיניות מוסלמיות עמן לישראל יש קשרי מסחר. על פי נתוני הלמ"ס, ישראל מנהלת קשרי סחר עם 18 מדינות מוסלמיות או עם רוב מוסלמי מובהק. מובילה את הרשימה היא טורקיה, עם היקף סחר כולל של 21.5 מיליארד שקל בשנת 2021, ואחריה נמצאות איחוד האמירויות, עם היקף סחר כולל של 3.7 מיליארד, וירדן עם היקף סחר של 1.46 מיליארד שקל. בסך הכל באותה שנה הסתכם היקף המסחר עם המדינות המוסלמיות ב-29.2 מיליארד שקל, גידול של 40% לעומת 2020 וגידול של 35% לעומת 2019.
יהלומים לנצח
אחת ההשפעות הגדולות של הסכמי אברהם היה על ענף היהלומים בארץ, שמאז 2011 רשם ירידה הדרגתית בהיקף הסחר. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2021 היקף הסחר ביהלומים הסתכם בכ-28 מיליארד שקל, כאשר שיעור סחר היהלומים עם איחוד האמירויות מכלל סחר החוץ של ישראל בתחום זה עומד על 7%. הגידול המשמעותי ביותר היה ביצוא, לאחר ש-70% מהיצוא של ישראל לאיחוד האמירויות היה של יהלומים לעומת משקל של 43% מכלל היבוא. יש לציין כי בשנת 2020 שיעור יצוא היהלומים לאיחוד האמירויות עמד על 75%, ובשנת 2019 כלל לא התקיים. עם זאת, יצוא היהלומים בשנת 2021 גדל בשיעור של 366% לעומת השנה הקודמת. כך בשנת 2021 עמד היקף יצוא היהלומים לאיחוד האמירויות על 865.4 מיליון שקל, לעומת 185.6 מיליון שקל בשנת 2020. יבוא היהלומים מאיחוד האמירויות הסתכם בכ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2021.
על פי נתוני הלמ"ס, ענפי הסחר המובילים עם איחוד האמירויות בשנת 2020 היו יהלומים, מכשירי טלפון, מקלטי טלוויזיה, דגנים וכימיקלים אורגניים. עם זאת, פרט לענף היהלומים, הלמ"ס לא פרסמה פירוט של היקף הסחר לפי ענפים לשנת 2021. אינדיקציה ראשונית עולה מניתוח חברת "חשבונית ירוקה", אשר עוסקת באספקת כלים דיגיטליים לניהול עסק והפקה של חשבוניות, שלפיו מאז נחתמו הסכמי אברהם לפחות 203 עסקים קטנים ובינוניים ייצאו סחורות ושירותים לאיחוד האמירויות בסכום כולל של 20.3 מיליון שקל בלא פחות מ-23 תחומים שונים, החל משילוח, דרך ייעוץ משפטי ואדריכלות ועד לשירותי בריאות הנפש ושירותי דת.
