"שום דבר בחוק עידוד השקעות הון לא קדוש, הכול על השולחן"
"שום דבר בחוק עידוד השקעות הון לא קדוש, הכול על השולחן"
ערב הצגת תקציב משרד הכלכלה בכנסת, אומר לכלכליסט מנכ"ל המשרד ד"ר רון מלכא: "התקציב יעבור שינויים ויגדל במשך השנה, התכניות עדיין בבנייה". על החוק לעידוד השקעות הון: "אני לא בטוח שנכון להתנות תמיכה ביצירת משרות חדשות, יותר נכון לדעתי לעודד השקעות באוטומציה וייצור מתקדם"
עד כה סבבו הדיונים בכנסת סביב רפורמות מחוק ההסדרים - מחר (א') צפוי להתקיים בוועדת הכספים הדיון הראשון בהצעת התקציב עצמה. התקציב הראשון שבו תדון הועדה יהיה של משרד הכלכלה. משרד הכלכלה הוא משרד שעבר שינוי ארגוני משמעותי בממשלה הנוכחית, רשות החדשנות – שתקציבה עומד על כמחצית מתקציב משרד הכלכלה - הוצאה ממנו והועברה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מן הצד השני, זרוע העבודה שתקציבה גדול ממשרד הכלכלה כולו הועברה למשרד הכלכלה.
תקציב משרד הכלכלה לשנת 2022 יעמוד על כ-1.43 מיליארד שקל - ירידה של כ-180 מיליון שקל לעומת תקציב 2019. הירידה לא משקפת שינוי בתוכניות כלשהן לעידוד המגזר העסקי, אלא מבטאת התאמה של התקצוב לביצוע שהיה בשנים עברו. תקציב זרוע העבודה לשנת 2022 יעמוד על כ-3.4 מיליארד שקל, נתון המשקף ירידה של כ-167 מיליון שקל לעומת תקציב 2019. שינוי מנגנון הסבסוד למעונות יום (שלא יינתן במקרים שהגבר לומד בכולל או בישיבה) הביא לחסכון תקציבי של 300 מיליון שקל, כך שלמעשה תקציב זרוע העבודה גדל במקצת.
מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא מבהיר בשיחה עם כלכליסט: "התקציב הזה לא סופי, הוא יגדל במהלך השנה. אנחנו מביאים כאן תקציב שהוא עדיין באמצע עבודה, יהיו עוד תוספות לתקציב, לדוגמה בכל מה שקשור לרפורמת הייבוא נצטרך לתמוך בצורה ישירה בתעשייה מקומית. כל התקצוב של הדברים הללו יגיע בהמשך לכנסת. גם בזרוע העבודה יש עוד תכניות שצריך לבנות. ייתכן שזה לא אידיאלי, אבל הממשלה הוקמה רק עכשיו ונכנסנו לתוך תקציב. זה גם לא מקצועי להציג מספרים סופיים לפני שהתכניות מושלמות".
הצורך באיחוד כל היחידות העוסקות בתעסוקה למשרד ממשלתי אחד התבלט מאוד במהלך משבר הקורונה. כעת, הכוונה המקורית של האוצר היתה לבטל את שירות התעסוקה וכך לייצר גוף אחד שעוסק בהכשרות ובתעסוקה, תוכנית זו לא מומשה לבסוף, ולעת עתה הממשלה הסתפקה במעבר טכני של היחידות לאותו משרד. האתגר העיקרי העומד בפני המשרד הוא לייצר אינטגרציה אמיתית בין היחידות השונות.
"זה לא מעבר טכני, זה מכפיל כח למשרד הכלכלה ולעולם התעסוקה", אומר מלכא לכלכליסט. "יש לנו עכשיו במשרד ראייה רוחבית של צרכי המשק מצד אחד, בגלל הפעילות המסורתית שלנו לעידוד התעשייה והעסקים בישראל. ועכשיו אנחנו נראה גם את שוק העבודה לעומק. פונקציית הייצור מורכבת מהון ועבודה, מאדם ומכונה, אנחנו רואים את שני ההיבטים הללו וזה יביא את עולם ההכשרות, התעסוקה, וגם הסיוע לעסקים למקום נכון יותר".
משרד הכלכלה היה משרד משמעותי בתקופת הקורונה בגלל שדרכו עברו כ-4 מיליארד שקל לסיוע לעסקים. אלא שעכשיו המשרד יצטרך גם לעמוד בחזית עיצוב שוק העבודה העתידי. לדברי מלכא, "אנחנו נמצאים במקום מיוחד, כלכלית אנחנו משק בתעסוקה מלאה, אי אפשר להביא עוד עובדים למקצועות הייצור, למרות שיש 130 אלף משרות פנויות. זה אומר שאנחנו צריכים לשפר את ההון הפיזי, לעבור לאוטומציה ולייצור מתקדם. בשונה מארה"ב אנחנו לא צריכים לפחד ממעבר לאוטומציה, אנחנו לא נאבד משרות".
משרד הכלכלה הוא גם המיישם של חוק עידוד השקעות הון המעניק הטבות מס משמעותיות לעסקים שעומדים בתבחינים מסוימים (פריפריה, ייצוא לחו"ל, הגדלת משרות). חוק עידוד השקעות הון מותקף פעמים רבות על ידי כלכלנים ישראלים, ובכל מקרה החוק יצטרך לעבור שינוי בגלל התוכנית העולמית ליצירת שיעור מס מינימלי. גם לשם מלכא מביא את הרעיונות שלו על מעבר לאוטומציה: "בחוק עידוד השקעות הון שום דבר לא קדוש, הכול על השולחן. אנחנו כדרג מקצועי נמליץ על הכול. אני לא בטוח שנכון היום להתנות את התמיכה ביצירת משרות חדשות, יותר נכון לדעתי לעודד השקעות באוטומציה וייצור מתקדם. המפעל החדש של נייקי לא נפתח באפריקה או במדינה מתפתחת אחרת, אלא דווקא בגרמניה". גם לגבי ההטבות הקלאסיות הוא אומר לכלכליסט: "כל התפיסה שאנחנו רוצים לסגור פערים בפריפריה, צריך לראות מה יעיל, ייתכן שיותר יעיל לפתוח מתנ"ס ולקדם הכשרות מאשר לתת הטבת מס".
משרד הכלכלה הוא המיישם של רפורמת הייבוא, שרת הכלכלה היא תומכת נלהבת של רפורמת הייבוא, המשרד אחראי על גיבוש הרשימות שיוחרגו מן הרפורמה, ובימים אלו מופעל לחץ משמעותי על המשרד להחריג מוצרים כאלו ואחרים. בנושא זה אמר מלכא לכלכליסט כי "השיקול היחידי יהיה מקצועי, האם זה מסוכן לייבא את המוצר או לא, לא נשתמש בבטיחות בכדי לתמוך בתוצרת מקומית. אם משהו ראוי לתמיכה, ניתן תמיכה ישירה"
