בכירי האוצר לסמוטריץ': מה שמשנה זה מה שחברות הדירוג והמשקיעים חושבים - לא אתה
בכירי האוצר לסמוטריץ': מה שמשנה זה מה שחברות הדירוג והמשקיעים חושבים - לא אתה
ראש אגף התקציבים, החשב הכללי והכלכלנית הראשית באוצר דנו הלילה עם השר והבהירו לו: "זה לא משנה שאתה חושב שהרפורמה לא תפגע בדמוקרטיה, זה משנה איך חברות הדירוג והמשקיעים יראו את זה". בסיום הדיון נקבע כי יתקיים דיון חודשי בנושא ותיבדק ההשפעה על מגזר ההייטק
"זה לא משנה שאתה חושב שהרפורמה לא תפגע בדמוקרטיה, זה משנה איך חברות הדירוג והמשקיעים יראו את זה" - זה היה אחד המסרים העיקריים שהעבירו בכירי האוצר לשר האוצר סמוטריץ' בדיון שהתקיים אמש סביב ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה. בנוסף, חידדו הבכירים כי אין חשיבות לשאלה "מי אשם" בהשפעות הכלכליות של הרפורמה, האם הרפורמה או המחאה?
בכך, ביקשו הבכירים – החשב הכללי יהלי רוטנברג, ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג - לעקוף את הטענות של סמוטריץ' שהושמעו בחודשים האחרונים לפיהם "הרפורמה מחזקת את הדמוקרטיה", וכי המחאה היא זו שאחראית לפגיעות האפשריות בכלכלה, ולא הרפורמה עצמה.
בסיכום הדיון הוחלט כי יינתן עדכון דו-שבועי למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר בנוגע להתפתחויות הכלכליות סביב הרפורמה, ויתקיים דיון חודשי אצל שר האוצר בנושא. בנוסף, סוכם לבדוק באופן נקודתי את ההשפעה האפשרית על מגזר ההייטק, ולהתכונן להתממשות של תרחישי סיכון.
סמוטריץ' מבחינתו ניסה להעביר שלושה מסרים, המסר הראשון שהוא מבין שכעת יש סיכונים לכלכלה, שהוא מבין שזה לא משנה מי אשם, וכי הוא יפעל לריכוך הרפורמה בכלל, ולריכוך פסקת ההתגברות בפרט. המסר השני, סמוטריץ' המשיך להזכיר שמכיוון שהוא סבור ש"הרפורמה טובה לדמוקרטיה", וכי תוך שנה-שנתיים כולם יבינו את זה, הרי שהוא חושב שהסיכונים לכלכלה הם לטווח קצר. שלישית, סמוטריץ' ביקש מהפקידים לכתוב גם על "ההזדמנויות הכלכליות" שהרפורמה נושאת בחובה. נזכיר, כי סמוטריץ' חוזר בכל הזדמנות כי הרפורמה עשויה להגביר את הודאות המשפטית בדיני חוזים. לעמדתו של סמוטריץ' לא הצטרף אף גורם כלכלי מוכר.
בשלב זה קשה להכריע האם סמוטריץ' הבין לעומק את ההשלכות הכלכליות של הרפורמה ואכן יהפוך להיות הגורם המוביל במיתון הרפורמה כך שזו לא תיתפס כפוגעת בעצמאות מערכת המשפט. אך כבר למעלה משבוע שסמוטריץ' מתחייב כי "נביא מתווה שהמיינסטרים יוכל לחיות איתו". בנוסף, סמוטריץ' סבור – בדומה לעמדת גורמי המקצוע באוצר – שהבעיה העיקרית נעוצה בפסקת ההתגברות, שמגבילה את האפשרות לביקורת שיפוטית על הכנסת.
שלושת האגפים הכלכליים באוצר - החשב הכללי, אגף תקציבים, והכלכלנית הראשית - הגיעו לדיון עם עבודה מתודולוגית מסודרת בנוגע להשפעת הרפורמה. שלושת האגפים התמקדו בכך שההפיכה המשטרית עשויה להביא לירידה במדדי השלטון העולמיים (WGI), מדדים אלו מושפעים מעצמאות מערכת המשפט במדינה, והיכולת לרסן את כוחו של השלטון. הכלכלנית הראשית אף ציינה כי בשנת 2020 שימשה העובדה שפסקת ההתגברות נדחתה על הסף ולא התקדמה לחקיקה כעדות לעצמאות מערכת המשפט בישראל.
באגף החשב הכללי לא הציגו תחזית כמותית להשפעה על כלכלת ישראל, באגף תקציבים העריכו את הירידה בין 0.2% ל-0.4% בשנה בצמיחה וזאת במקרה שתהיה הורדת דירוג. ואילו הכלכלנית הראשית – שהמסמך שלה הוא המבוסס והמעמיק ביותר מבחינה מחקרית – העריכה כי הירידה עשויה להיות כ-0.8% תוצר בשנה, שהם 270 מיליארד שקל בחמש שנים, וזאת במקרה וישראל תוגדר במדדים העולמיים 'מדינה חופשית חלקית', במקום 'מדינה חופשית'.
