פרשנותהאסון הכלכלי של הורדת הדירוג היה בר מניעה
פרשנות
האסון הכלכלי של הורדת הדירוג היה בר מניעה
הדירוג הכלכלי שישראל עמלה עליו במשך 36 שנים ירד לראשונה בתולדותיה עם החלטתה של מודי'ס בשישי. הנרטיב שהמצב הגיאו־פוליטי לא צריך למנוע השקעה בישראל נסדק, אולי באופן חסר תקנה. מסכת השקרים של הממשלה לסוכנויות נפרמה והאמון אבד
גם את האסון הכלכלי שהביאה ממשלת נתניהו־סמוטריץ' על אזרחי ישראל, שקיבל גושפנקה רשמית ביום שישי האחרון עם הורדת הדירוג הראשונה בהיסטוריה, היה ניתן למנוע. כבר בימים הראשונים שלאחרי המחדל הביטחוני הגדול ביותר בתולדות האומה כל הנורות האדומות נדלקו: היה ברור כי יש כורח לנהוג במשנה זהירות בכל הקשור לניהול התקציבי שכן מתחילה תקופה רגישה גם במובן הפיסקאלי. אלא שכל האזהרות, ההסברים, ההתרעות, הדו"חות והמצגות נפלו על אוזניים ערלות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא רק התעלמו מהם אלא מחקו אותם בגלל אינטרסים פוליטיים ואישיים. הם עשו ההפך ממה שהיו צריכים לעשות כי חשבו שאפשר לעבוד על כולם כל הזמן - כמו שעבדו על אזרחי ישראל, אפשר גם לעבוד על סוכנויות הדירוג. אלא שההצגה נגמרה והסוף טראגי: לראשונה מאז שישראל מנפיקה חוב בשווקים הבינלאומיים ומדורגת על ידי סוכנויות הדירוג, דירוג האשראי של ישראל יורד.
שלוש פעמים איימה S&P (ב־1989, ב־2002 ובסוף 2023) להוריד את הדירוג של ישראל, אך מעולם לא מימשה. לפני כמעט שלושה חודשים הכניסה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי". ביום שישי האחרון היתה זו מודי'ס (הקשוחה מבין כולן) שהוציאה לפועל את האיום. לא רק שהיא הורידה דירוג לרמה של A2 (מרמה של A1) אלא שבאופן מפתיע היא הצמידה לדירוג תחזית "שלילית". המשמעות היא כי היא שוקלת להוריד שוב את הדירוג בטווח הקצר־בינוני (בין שנה לשנה וחצי). בדרך כלל, סוכנויות הדירוג מנפיקות תחזית "יציב" אחרי מהלך דירוגי.
אבל זה לא סוף הסיפור: הדו"ח שמסביר את ההחלטה הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על כולנו. האירוע הטראגי הזה אינו בגלל המלחמה אלא בגלל הממשלה. "השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם חמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלות באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישות את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעות בחוסנה הפיסקאלי של המדינה בעתיד הנראה לעין". כלומר, בדו"ח מודי'ס שמה דגש על היבטים פוליטיים־חברתיים־פיסקאליים כדי להסביר את הצעד חסר התקדים שלה. אסור לשכוח כי דירוג אשראי הוא בסך הכל מדד כלכלי שמושפע בעיקר ממשתנים כלכליים. אבל בישראל של היום, הסיכון שהממשלה לא תצליח לשרת את החוב (זו המשמעות של דירוג אשראי) מגיע מכיוונים אחרים. נתוני המאקרו נראים יחסית בסדר - הסיכון מגיע מהכיוון הפוליטי: "אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם הלחימה בעזה תיעצר או שעצימותה תקטן". בהמשך נכתב גם כי "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר", בשל חוסר האמון של העם בממשלה, כפי שמשתקף בסקרים. עוד נכתב כי "סביבת הביטחון הירודה מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים וכן מאותתת על חולשתן של הרשות המחוקקת והמבצעת למול ההערכות הקודמות של החברה". בדו"חות הקודמים כלכלני מודי'ס הסתפקו באמירה הרבה יותר פושרת: הם טענו כי הכנסת והממשלה "פחות צפויות". עכשיו, המונח הוחלף. הביקורת על הממשלה עצמה גם מתחדדת בתוך ההודעה: "גם אם הלחימה תיעצר, אין כרגע הסכם לסיומו של העימות או הסכם על תוכניות ארוכת טווח לשיקום וחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל", וגם: "העובדה שממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תוכנית ארוכת טווח הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות מדינית חדשה בעזה עשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. עם זאת, ממשלת ישראל דחתה עד כה תוכניות מסוג זה". כנראה שגם כנס החזרה לעזה של סמוטריץ' ובן גביר עשה רושם על המדרגים.
המסר שעולה מהדו"ח הוא ברור: במודי'ס לא חוששים מהיכולות של הכלכלה הישראלית, מהתפתחות האבטלה, מיציבות הבנקים או מהחשבון השוטף, אלא מיכולות הממשלה עצמה לנהל את האירוע הקריטי של ההתאוששות מהמלחמה ("היום שאחרי"). יש לכשל הממשלתי הזה מחיר ברור: "מצבה הפיסקאלי של הממשלה מידרדר ומגמת הירידה ביחס החוב לתוצר התהפכה. החברה צופה כי נטל החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות שהיו טרם העימות". לפיכך, במבחן התוצאה, באופן מובהק וברור, במודי'ס לא קנו את נרטיב סמוטריץ' ונתניהו כי תקציבי 2023 ו־2024 המעודכנים הם אחראים ומעודדי צמיחה. בשורה התחתונה, במודי'ס מדגישים כי המדיניות הפיסקאלית הנוכחית תביא להזנקת הגירעון ותשלומי הריבית ולפיכך של החוב, שיגיע בשיאו ל־67% מהתמ"ג ב־2025 - זאת בניגוד לצפי של 55% מהתמ"ג שחזו ערב המלחמה, פער של 250 מיליארד שקל.
אי־השוויון מאיים על היציבות
הדו"ח קובע את הכשל המרכזי של הממשלה: העלייה בסיכונים הביטחוניים הקשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים. הסיכונים החברתיים כוללים מגוון גורמים, לרבות יציבות חברתית ופוליטית, אי־שוויון בהכנסה, אי־שקט חברתי, שינויים דמוגרפיים, תנאי שוק העבודה, סוגיות של זכויות אדם וגישה לשירותי בריאות וחינוך. מודי'ס מעריכה כיצד סיכונים אלו יכולים להשפיע על יכולתה של מדינה לנהל אתגרים כלכליים ופוליטיים, לשמור על לכידות חברתית ולתמוך בצמיחה - הגורם שמבטיח את יכולת החזר החוב של הממשלה.
בדו"ח הקודם שגיבשה הסוכנות, שבו הודיעה על הכנסת ישראל לרשימת מעקב, היא הדגישה כי הסיכונים לגבי ישראל קשורים לפערים הקיימים בין אוכלוסיות השונות בנוגע לשיעור ההשתתפות בשוק עבודה, בפריון, בהכנסות ובמיומנויות. הכוונה היא לחרדים (וגם לערבים). בדו"ח הזה יש כבר הורדת דירוג ואי אפשר שלא לקשר את האירוע הזה להסכמים הקואליציוניים שהיטיבו עם החרדים כדי להשאיר אותם בממשלה באמצעות שוחד פוליטי המהווה תמריץ שלילי לעבודה, שפועל בדיוק בכיוון ההפוך מזה שמודי'ס מצביעה עליו. "בשילוב עם האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה, הסיכונים החברתיים הם גבוהים", מזהירים במודי'ס.
אגב, היה גורם מאזן שהפחית את הסיכון הפוליטי: "הרקורד החזק והאינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית (שם קוד למחאה החברתית - א"פ) ומערכת המשפט הוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים (לממשלה - א"פ). כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי". בדיוק ההפך ממה שנתניהו וחבריו הסבירו כל הזמן: המחאה והרשות השופטת הן בין הסיבות לכך שהדירוג לא ירד עד כה למרות ההפיכה המשטרית (שצפויה לחזור בענק, לפי מודי'ס) והיא עדיין מונעת הורדה דירוג גדולה יותר. בהקשר הזה, כדאי לממשלה לאמץ המלצה אחת לפחות אם היא לא רוצה לחטוף הורדה נוספת בעתיד הקרוב: במודי'ס מציינים כי העובדה שבעבר ערכה מדינת ישראל חקירות עצמאיות לגבי כשלים ביטחוניים גדולים "היא איתות חשוב לרמות גבוהות של שקיפות ובקרה". קרי, כדאי לממשלה הזו להקים ועדה כזו, אך היא נעדרת מהתוכניות של נתניהו וסמוטריץ'.
איום ממשי גם על קטר ההייטק
דירוג האשראי של ישראל, שהיה זהה לזה של סעודיה ויפן, ירד לרמה של לטביה, פולין, מלטה, סלובקיה וצ'ילה. אך מעבר לקוריוז הזה, להורדת דירוג אשראי יש ארבע השלכות קריטיות. הראשונה היא גידול של עלויות גיוס, כי המדינה הופכת למסוכנת יותר ולכן המשקיע ידרוש פיצוי גבוה יותר בגין השקעתו בה. משמע כי המדינה תצטרך לשלם שיעורי ריבית גבוהים יותר על הלוואות חדשות. במילים פשוטות, הכסף נהיה יקר יותר. שנית, הורדת דירוג יכולה להקשות על גיוס הון, שכן מדינות בעלות דירוג אשראי נמוך יותר הן פחות אטרקטיביות ויותר מסוכנות. לכן ישנם גופים או משקיעים שלא ירצו (או לא יכולים, כגון קרנות פנסיה בעלות מדיניות שמרנית או תחת פיקוח ממשלתי) להשקיע בה, כך שהביקוש לניירות ערך של אותה מדינה עלול לקטון, מה שגורם לירידת המחירים ולפיכך לעלייה בתשואה. בזמן מלחמה, כאשר לישראל אתגרים תקציביים עצומים, זו בשורה רעה במיוחד. יותר כספי מסים יירדו לטמיון במקום לשמש לבריאות, חינוך, רווחה וביטחון.
התוצאה השלישית והמוכרת יותר היא הפגיעה באמון המשקיעים בישראל, מה שעלול להוביל לקושי למשוך משקיעים נוספים. אין מדובר במקרה הזה רק על אג"ח ממשלתיות: גם משקיעים באג"ח קונצרניות וגם משקיעים בתחום הריאלי (רכישת חברות) עלולים להירתע ולדחות השקעות בישראל, שכעת הופכת למקום מסוכן יותר ואטרקטיבי פחות.
האפקט הרביעי הוא שהורדת דירוג מבטאת פגיעה במוניטין של הגוף שספג את ההורדה, במקרה הזה ממשלת ישראל ובמובן הרחב יותר המשק הישראלי. כאשר קוראים את הדו"ח מבינים שהפגיעה במותג "ישראל" היא רב תחומית: ביטחונית, פוליטית, חברתית, פיננסית ופיסקאלית.
ככלל, הדו"ח רווי בהתבטאויות שמרמזות על כך שישראל הוא מקום פחות בטוח, לא רק בטווח המיידי אלא גם בטווח הארוך. זו הנקודה הכי חשובה, אפילו יותר מהורדת הדירוג עצמה, מכיוון שהדאגה המרכזית היום לכלכלה בישראל היא איך מתאוששים וחוזרים לצמוח בקצב מהיר כדי להוריד אבטלה, להגדיל הכנסות ממסים ולהוריד חוב. המפתח להתאוששות מהירה הוא במנוע הצמיחה העיקרי של המשק: ההייטק, המהווה 17% מהתמ"ג, 56% מהיצוא, מספק רבע מתשלומי מס הכנסה ואחראי ל־40% מהצמיחה של התמ"ג העסקי. אלא ש־80% מההון שמניע את ההייטק מגיעים מחו"ל, ודו"ח כזה הוא מתכונת בטוחה להרחקת משקיעים ומהווה איום של ממש מבחינה הזו על "היום שאחרי". ובמילים פשוטות: לך תסביר למשקיעים הזרים אחרי דו"ח כזה שבסך הכל מדובר בעוד מבצע צבאי ושישראל תמשיך להיות מעצמת הייטק.
חוסר אמון מוחלט
המדדים הפיננסיים המרכזיים כבר מתמחרים זה זמן רב הורדת דירוג, לרבות בתנודתיות של שער החליפין, גם לגבי הזינוק בתשואות של אג"ח ממשלתיות, הרחבת המרווח מול אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ובעיקר בזינוק ה־CDS - אותן תעודות ביטוח נגד חדלות פירעון של ממשלה. רמת ה־CDS בפברואר האחרון היתה דומה לאלו של אינדונזיה, איטליה, מקסיקו, הונגריה ואפילו ברזיל, שהן בעלות דירוג של BBB (Baa2) – ציון נמוך משל ישראל בשלוש דרגות. בסוף 2022 היא היתה נמוכה ואפילו הרבה יותר נמוכה ממדינות אלו. אך עובדה זו איננה מצביעה על כך שלא יהיו להורדת דירוג כזו השלכות כלשהן. נצטרך להמתין לפתיחת המסחר בבורסה בשעות הקרובות ולפתיחת המסחר במט"ח מחר.
להשלכות על ההשקעות במשק נצטרך להמתין קצת יותר. אבל ההשלכות יורגשו והאפקט השלילי של הורדת הדירוג בפועל יורגש. הורדת הדירוג הרשמית אינה סוף האירוע אלא עוד שלב שלו, קל וחומר כאשר כלכלני מודי'ס הנפיקו תחזית שלילית ובמתחרה S&P התחזית היא שלילית גם (והדירוג היה גבוה מזה של מודי'ס עוד לפני 7 באוקטובר). נקודה לא פחותה בהקשר הזה: יהיה קשה מאוד, עם הממשלה הזו, להשיג העלאת דירוג מחדש. "כעת אין צפי אמיתי לעליית דירוג בעתיד הקרוב", מודים כלכלני מודי'ס. לקח למדינה 36 שנים להגיע לדירוג שאליו היא הגיעה. ההישג הכי משמעותי שלה היתה לעצב תודעה שלפיה האירועים הגיאו־פוליטיים אינם מהווים סיבה לא לעלות את הדירוג. זה שינוי קוגניטיבי שהצריך הרבה מאוד עבודה, ועכשיו קרס. ההסבר ההזוי של נתניהו שלפיו כאשר ננצח במלחמה הדירוג יעלה הוא הבל הבלים. הסיבה לכך היא נתניהו עצמו. חוסר האמון בו ובממשלתו הוא כמעט מוחלט, בעיקר על רקע אי־הגשת תוכנית לעתיד: לא לגבי עזה, לא לגבי יו"ש וגם לא לגבי כלכלת ישראל.
המראה האחרונה
האובססיה לגבי סוכנויות הדירוג ואמירותיהן משקפת נאמנה את המציאות המנוונת והמעוותת שבה אנו חיים. מדינות תקינות לא באמת צריכות חברות דירוג זרות וחיצוניות כדי להבין מה טוב ומה לא. יש פקידות מקצועית, יש נגיד בנק מרכזי, ישנם כלכלנים מצוינים בישראל, ישנם אינספור דו"חות של משרד האוצר, של בנק ישראל, של IMF ושל OECD. אבל במציאות הנוכחית שבה ראש הממשלה ושר האוצר מתעלמים מכל דבר שאינו מתיישר עם האינטרסים הצרים האישיים שלהם, פתאום כולם תולים תקוות בגוף היחיד שעוד מסוגל להרתיע את צמד מחריבי כלכלת ישראל. אומנם נתניהו וסמוטריץ' שברו את כל המראות כדי שלא נראה את ההשתקפות של עצמנו, אך את המראה שמציבות סוכנויות הדירוג הם לא יכולים לשבור. אין ספק שהשניים כבר הכינו וגיבשו את המסרים עבור מכונת הרעל: סוכנוית הדירוג לא מבינות את המציאות הישראלית והן אנטישמיות, כמו האו"ם. עצוב שהשיח הכלכלי הגיע לרמה שבה סוכנוית הדירוג הפכו ל"מה שאומרים לילדים בלילה כדי להפחיד אותם", בפרפראזה לדברי הבלע של יועצו של נתניהו אבי שמחון. טוב שעוד מפחדים ממשהו או ממישהו, אחרת המצב הכלכלי והפיסקאלי כבר היה אסון אמיתי וטוטאלי.
הטרגדיה היא גם של נתניהו. אחרי שאיבד את תואר "מר ביטחון" ב־7 באוקטובר 2023, הוא איבד את תואר "מר כלכלה" סופית ב־10 בפברואר 2024. נתניהו זכה לתהילת עולם כאשר ב־2002 ביצע מהלך מאקרו־כלכלי נועז ביותר, בעיצומה של אינתיפאדה, ומנע את הורדת הדירוג של ישראל מטעמה של S&P. בחודשים האחרונים הוא ניסה לעשות את אותו מהלך (זה התחיל בהפיכה המשטרית), לא באמצעות תוכניות כלכליות אמיצות שמקדשות את הצמיחה והתעסוקה אלא באמצעות תרמיות ושקרים (הבטחה שלא יקודם שום מהלך הקשור להפיכה ללא הסכמה רחבה). הוא הצליח ב־2023 לעכב את רוע הגזירה (באמצעות שקרים כאמור שפגעו פגיעה אנושה באמון של מודי'ס בקברניטים). אך שקר יכול להיות רק טקטיקה זמנית, לא אסטרטגיה ארוכת טווח.
