אחרי אישור התקציב: הסוגיות העיקריות שממתינות לטיפול הממשלה
אחרי אישור התקציב: הסוגיות העיקריות שממתינות לטיפול הממשלה
העלאת המס על כלים חד־פעמיים נפיצה במיוחד לאור התנגדות החרדים • מתי תיכנס לתוקף העלאת שכר חיילי החובה • האם סוף סוף יחוקק חוק האקלים ומה יעלה בגורל "מס נטפליקס" • אחרי אישור התקציב, כלכליסט סוקר את הסוגיות העיקריות שממתינות כעת לטיפול הממשלה
התמונה המשותפת של חברי הקואליציה בבוקרו של יום שישי דמתה לתמונה שצולמה בתחילת טיול שנתי - כולם מחויכים, אין הבדלי מעמדות ואין חיכוכים פנימיים. אלא שבדומה לטיול שנתי, קשה לדעת האם האידיליה הזו תשרוד. יחלפו כמה שבועות עד שיתברר האם העברת התקציב הקנתה לקואליציה יציבות פוליטית או זירזה כאוס פוליטי. זה תלוי בשלושה גורמים: חברי הקואליציה, אילוצים מבחוץ, ובנימין נתניהו. חברי הקואליציה יצטרכו לבחור מצדם האם להיכנס לסוגיות רגישות בנושאי דת ומדינה, בנושאים מדיניים, בשיטת הממשל ובמערכת המשפט.
חוק ההסדרים שעבר דורש עוד עבודה מרובה, חלקים רבים ממנו הם בגדר הצהרת כוונות ויש להמתין ליישומם המדויק.כך למשל בנוגע לרפורמת האג"ח המיועדות הממתינה לתקנות מדויקות, ורפורמת היבוא שבה יש כמה סוגיות שעדיין צריכות להיפתר. אלא שישנן רפורמות שכלל לא הגיעו לדיון בכנסת, לצד שורת צעדים שבכוונת הממשלה לבצע. "כלכליסט" סוקר את הסוגיות העיקריות שממתינות כעת לטיפול הממשלה, שחלקן עשויות להיות נפיצות למדי.
העלאת המס על הכלים החד־פעמיים
מ־1 בנובמבר 2021 הוטל מס קנייה על שימוש בכלים חד־פעמיים. ההעלאה באה בעקבות צו שעליו חתם שר האוצר אביגדור ליברמן. הצו טעון עדיין את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו). לקואליציה אמנם יש רוב בוועדה, אבל יצרני ומשווקים כלים חד־פעמיים מנסים לשכנע את הח"כים באמצעות לוביסטים כי העלאת המס תפגע במשפחות ברוכות ילדים, ובהן מהמגזר החרדי והערבי, שמרבות להשתמש בכלים חד־פעמיים. לנוכח הידיעות על הקדמת קניות של מוצרים חד פעמיים בקרב החרדים בטרם העלאת המס צייץ ליברמן "לא שמעתם על מדיח?".
ליברמן אמר לאחרונה כי העלאת המס אינה מכוונת נגד ציבור זה או אחר אלא נעשית בגלל פגיעה באקלים. "אנו לא יכולים להרשות לעצמנו את אותו שימוש בכלים חד־פעמיים כי זה לא הולך יחד עם ההתחייבויות שלנו כלפי הקהילה הבינלאומית בנושא האקלים", אמר.
המס על המשקאות הממותקים
ליברמן כבר חתם לפני כשבועיים על הצו המעלה את המס על המשקאות הממותקים החל מ־1 בינואר 2022. בתחילה ביקשו במשרד האוצר להעלות את המס מנובמבר 2021 לאחר אישור התקציב אבל בעקבות השימוע ולבקשת היצרנים נדחה הביצוע ל־1 בינואר.
בקרוב תידרש ועדת הכספים של הכנסת לאשר את הצו רטרואקטיבית. לקואליציה רוב של שני ח"כים בוועדה על פני האופוזיציה. אבל יצרני ומשווקי המשקאות הממותקים לא מוותרים. הלוביסטים ונציגי החברה המרכזית למשקאות מחזרים אחרי הח"כים כדי שיתנגדו וימסמסו את המס. כך למשל קרן שיינמן, סמנכ"לית בחברה המרכזית למשקאות ונציגת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, נראתה פעילה למדי במסדרונות הכנסת בניסיון לשכנע ח"כים נגד הטלת המס.
העלאת שכר חיילי החובה
במערכת הבחירות האחרונה הבטיח יו"ר ישראל ביתנו ליברמן להעלות ב־50% את שכרם של חיילי החובה. ההבטחה הזו טרם יושמה במסגרת תקציב 2021-2 בשל חוסר במקורות תקציביים. עם זאת, ליברמן התחייב כי יעלה את שכר חיילי החובה כמובטח ב־1 בינואר 2023. הוא הוסיף כי יבחן לבצע את המהלך שנת 2022 אם יהיו די מקורות תקציביים לכך.
במהלך ההצבעות על התקציב בסוף השבוע בכנסת הציע ח"כ אלי כהן (הליכוד) להסיר את כל ההסתייגויות של האופוזיציה בתמורה להעלאה מיידית בתקציב של שכר חיילי החובה – הממשלה לא נענתה לכך.
קידום המטרו וגיוס אלפי נהגי אוטובוסים
המיזם הגדול ביותר שהממשלה מקדמת הוא פרויקט המטרו, שהעלות המתוכננת שלו עומדת על 150 מיליארד שקל. במקור חוק המטרו קודם כחלק מחוק ההסדרים, אך בסופו של דבר הוחלט לפצל אותו ורק החלק שעסק במימון ומיסוי (פרק ג') קודם יחד עם התקציב. כעת הממשלה תצטרך לקדם את שאר חוק המטרו שכולל התייחסות לתיאום תשתיות ותיקוני רגולציה בהיבטים של עתיקות, רשויות מקומיות, הגנת הסביבה, חוק התכנון והבנייה וכו'. בנוסף החוק יכלול הסדר שיאפשר עירוב שימושים ופיתוח מעל מתחמי תחבורה ציבורית משולבים.
במסגרת המו"מ על חוק ההסדרים, שרת התחבורה מרב מיכאלי הצליחה להשיג תגבור משמעותי לתקציב משרדה שאמור לשמש לתוכנית חומש לתחבורה. התוכנית תכלול הגברה משמעותית של שירות האוטובוסים, הגדלת תדירות הנסיעות והקמה של מסלולי אופניים ונת"צים. כעת משרדה ייאלץ להביא לידי יישום את התוכנית ולהתמודד עם מכשול משמעותי שכרגע לא ברור איך הוא צפוי להיפתר – מחסור חמור באלפי נהגי אוטובוסים שמונע בפועל את הרחבת השירות.
העברת מעונות היום למשרד החינוך
ב־1 בינואר 2022 תעבור האחריות למעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך ובכך ייווצר לראשונה מצב שהאחריות לחינוך כולו מגיל אפס עד אקדמיה נמצאת במשרד אחד. אלא שמשרד החינוך יקבל יחד עם המעונות רק 200 מיליון שקל לקליטה שלהם כשהתקציב הדרוש לשדרוג המערכת והגדלתה הוערך בעבר במשרד במיליארדים רבים. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה לאחרונה בוועדת הכספים של הכנסת שהיקף התוכנית לשיפור רמת ההוראה והפיקוח במעונות יעמוד על תוספת של 4 מיליארד שקל בארבע שנים. אלא שבמקרה הטוב התוכנית הזו תתחיל בשנת הלימודים הבאה. יתרה מכך, המערכת הציבורית הקיימת מספיקה רק ל־25% מהילדים, והשאלה היא מאיזה תקציב ייבנו מעונות ציבוריים נוספים.
חלוקת המזון לרעבים
אחת הבשורות הגדולות של התוספות בתקציבי הרווחה היא המיסוד וההגדלה של תקציבי הביטחון התזונתי. מדובר בתקציבים שתמיד היו נושא למשא ומתן ועד כה מעולם לא הוכנסו לבסיס התקציב. שר הרווחה מאיר כהן הצליח להשיג תוספת משמעותית שתגדיל אותו מ־38 מיליון שקל לכ־70 מיליון שקל. מכיוון שכבר נובמבר ואי אפשר לחלק מזון לרעבים לצריכה בדיעבד, כ־30 מיליון שקל יעברו לשנה הבאה והתקציב יעמוד על 106 מיליון שקל. השאלה הגדולה היא איך לחלק את הכסף הזה. כרגע מסתמן ש־66 מיליון שקל ילכו למיזם הביטחון התזונתי, שמחלק כרטיסי מזון ומצרכים בשווי 500 שקל לחודש. זה יגדיל את מספר המשפחות הנתמכות מ־11 אלף ל־26 אלף. זה שיפור אבל רחוק מההערכה של 150 אלף משפחות שזקוקות לסיוע. עוד 40 מיליון שקל ילכו לסיוע בחגים ולעמותות קטנות שמחלקות מזון. מהפכה ברור שאין פה, אבל זה צעד לקראת הכרה של המדינה באחריות שלה.
קידום חוק אקלים
המשרד להגנת הסביבה לא הצליח עד כה לקדם חוק אקלים שיהיה מוסכם גם על משרדי האוצר והאנרגיה, ושיכלול מלבד הצהרות סמליות גם יעדים ברורים ומחייבים. השרה תמר זנדברג הצהירה כי זוהי מחויבות אישית שלה להביא לחקיקת חוק אקלים עוד בתקופה הקרובה. במשרד מאמינים שדווקא כעת, אחרי דו"ח מבקר המדינה לגבי מצבה העגום של ישראל בהתמודדות מול משבר האקלים, ואחרי ועידת גלזגו, יש חלון הזדמנויות להצליח ולקדם את החוק.
באפריל 2021, עוד בתקופת הממשלה הקודמת, פרסם המשרד תזכיר חוק אקלים להערות הציבור. בינתיים שיפר המשרד את גרסת החוק המוצעת והיא מיועדת ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות עם משבר האקלים. מלבד יעדים להפחתת פליטות יש בחוק גם חובה לבצע תסקיר אקלים לפני כל תוכנית גדולה שיש לה השפעה סביבתית, וכן חיזוק לכוחם של ארגוני הסביבה והאקדמיה.
מרפורמת החקלאות ועד מס נטפליקס
רפורמת החקלאות הוכרזה ברעש גדול אך לא נידונה לבסוף במהלך התקציב. זאת מכיוון שהחלק הנוגע לרפורמת ההטלה הוא זה שדורש חקיקה, ועליו הוסכם לוותר בשלב הזה. עם זאת, שר החקלאות עודד פורר נחוש לקדם רפורמה מהפכנית שתהפוך את הלולים בישראל למודרניים. גם הרפורמה ביבוא פירות וירקות, דרך הפחתת מכסים ושינוי מדיניות ההגנה על הצומח, עדיין לא נכנסה לפסיה המעשיים.
רפורמה נוספת שטרם הגיעה לדיון בכנסת היא זו המתייחסת לחשבוניות הפיקטיביות – שנועדה למגר לגמרי את האפשרות להפיק חשבונית מעסקים פיקטיביים. מדובר באחד מאפיקי הלבנת ההון העיקריים שמשרת גם את הפשיעה החמורה. הרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים בשל העובדה כי התקבל הרושם שהיא לא היתה מספק מוכנה מבחינה טכנולוגית. רשות המסים תנסה לקדם את החקיקה הזו במהלך השנה. בנוסף, ישנו גם חוק מיסוי השותפויות: מדובר בחוק סבוך שמראש לא מתאים לדינמיקה של חוק ההסדרים, אך מומחי מס מסכימים כי יש בחוק היבטים חשובים לאסדרת תחום השותפויות.
מלבד זאת יש עוד שני צעדים שברשות המסים לא מתכוונים לוותר עליהם. הצעד הראשון הוא "מס נטפליקס": תשלום מע"מ על יבוא שירותים דיגיטליים, כלומר על רכישת שירות מחו"ל. הצעד השני הוא תשלום מס לפני המשפט. לפי ההצעה במקרים של מחלוקות העומדות על 30 מיליון שקל ויותר, או נישומים בעלי מחזור הכנסות של 30 מיליון שקל, הרי שיהיה על הנישום לשלם 30% מהמס עוד בטרם יגיעו לדיון בבית המשפט.
השתתפו בהכנת הכתבה: שלמה טייטלבאום, צבי זרחיה, יובל שדה, שחר אילן וענת רואה
