הרפורמה הנכונה למאבק בשחיתות הציבורית
הרפורמה הנכונה למאבק בשחיתות הציבורית
הפרסומים האחרונים סביב התנהלותה של שרת התחבורה העלו שוב לכותרות את סוגיית השחיתות בשירות הציבורי בישראל. בעוד ששחיתות ציבורית מהווה ללא ספק איום משמעותי על טוהר המידות ויעילות פעילותה של הממשלה, היא רק קצה הקרחון. הסכנה האמיתית טמונה בהיחלשות ההדרגתית של היכולות הבסיסיות של המגזר הציבורי.
שחיתות ציבורית מושווית לעתים קרובות לגידול ממאיר, שקשה להילחם בו לאחר שהוא מתפשט. ולכן על מנת להיאבק בה יש להתמודד עם הסביבה שמאפשרת לה לשגשג. במשך שנים ארוכות המגזר הציבורי בישראל נחלש באופן שיטתי - באמצעות קיצוצי תקציב, צמצום כוח אדם, הפרטות ופוליטיזציה. שחיקה זו של היכולות המקצועיות היא זאת שיצרה את הקרקע הפורייה לשחיתות. כמו מחלה התוקפת גוף מוחלש, שחיתות מתפשטת במהירות רבה יותר ועם השפעות הרסניות במגזר ציבורי מוחלש. חיזוק יסודות ויכולות הגופים הציבוריים שלנו הוא אפוא חיוני להגנה מפני התפשטותה הערמומית של השחיתות.
ההידרדרות של המגזר הציבורי בישראל לא התרחשה בין לילה, ולא ניתן לייחס אותה לפעולותיה של ממשלה אחת בלבד. במשך עשרות שנים, שירות המדינה היה נתון לשינויים נרחבים שפגעו באופן שיטתי ביכולות המקצועיות שלו. מגבלות תקציביות, הפרטות וקיצוץ בכוח האדם הפכו לנורמה, מה שהוביל לשחיקה ביכולת התפקוד של הגופים החיוניים ביותר. יתרה מכך, הרחבת המינויים האישיים והפיכת המערכת לפוליטית פגעו עוד יותר ביעילותה. שינויים אלו לא רק החלישו את יכולתו של המגזר הציבורי לשרת את אזרחיו, אלא גם הפכו אותו לפגיע יותר לשחיתות.
התמודדות עם נקודות התורפה של המגזר הציבורי בישראל מחייבת גישה ממוקדת המתמקדת בהשקעה ובחיזוק. כשם שגוף מוחלש זקוק להזנה וטיפול כדי להחלים, כך גם המגזר הציבורי שלנו זקוק למשאבים ולתמיכה כדי לבנות מחדש את יכולותיו. מהלך שיקום כזה כולל השקעה תקציבית כדי להבטיח משיכה ושימור של כוח אדם איכותי ומקצועי, לצד מחויבות לפיתוח מקצועי מתמשך. על ידי תיעדוף שיקום היכולות של המגזר הציבורי, נוכל ליצור מערכת איתנה המסוגלת להבטיח את ההיגיון העומד בבסיס קיומו של המגזר הציבורי: הענקת שירות ציבורי מקצועי ואיכותי לכל האזרחים. בדרך זו נוכל גם לחזק את יכולתו של המגזר הציבורי לעמוד בפני שחיתות. הדרך למגזר ציבורי איכותי, מקצועי וממלכתי טמונה בהכרת ערכו ובהשקעה בעתידו.
שנים ארוכות השיח סביב רפורמה במגזר הציבורי בישראל נשלט על ידי קריאות להפרטה ול"יעילות", תוך חיקוי פרקטיקות מהמגזר הפרטי. גישה זו, שמקורותיה אי שם בשנות ה-90 של המאה הקודמת, היא לרוב פשטנית ביכולת להכיר את האתגרים שלפנינו והיא מתעלמת מהערך הייחודי של שירות הציבור. ייעול, אף שהוא מועיל בתיאוריה, מתורגם לעתים קרובות להשפעה מופחתת של העובדים, תנאי העסקה שנפגעים ואיכות שירות ירודה. רפורמה אמיתית צריכה להתמקד בחיזוק יכולותיו ועצמאותו של המגזר הציבורי, ולא בצמצום תפקידו ואיכותו בתחפושת של יעילות.
כדי להבטיח את עתידו של השירות הציבורי בישראל, אנחנו מוכרחים לעצב מחדש אסטרטגיה של השקעה מקיפה המתמקדת בממשל תקין, מקצועיות, משיכה ושימור של כוח אדם מקצועי, משאבים נאותים תוך הישענות על בסיס הדיאלוגים של יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים במגזר הציבורי. צעדים אלו לא רק יתקנו וישקמו אלא הם חיוניים לחיזוק תפקידו של השירות הציבורי בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית. חיזוק השירות הציבורי אינו רק צורך אדמיניסטרטיבי, אלא צעד קריטי להבטחת דמוקרטיה איתנה, שוויונית ומתפקדת בישראל.
עמית בן צור הוא מנכ"ל פורום ארלוזורוב - מכון מחקר ומדיניות שנוסד ע"י ההסתדרות
