פרשנותנתניהו רוקח דיל השתמטות על חשבון המשרתים
פרשנות
נתניהו רוקח דיל השתמטות על חשבון המשרתים
ראש הממשלה יכנס השבוע את הממשלה ללא שר הביטחון שיהיה בארה"ב, כדי להעביר מתווה השתמטות שנועד לתת מענה לבג"ץ ולקנות עוד זמן. הנעלמים הגדולים: המתנגדים בקואליציה ועוצמת המחאה נגד חוק השתמטות חדש
ראש הממשלה בנימין נתניהו המרבה להכריז שבזמן המלחמה אין להתעסק בפוליטיקה, שקוע עד מעל לצוואר ברקימת דיל שערורייתי לחקיקת חוק ההשתמטות שיאפשר את המשך השתמטותם של החרדים מגיוסם לצה"ל. אם האווירה הציבורית תאפשר לו - הוא יחוקק את החוק בחודשים הקרובים. אם המחאה הציבורית תגבר - הכנסת תתפזר לבחירות שייערכו בנובמבר 2024, כי החרדים יסרבו לשבת בממשלה בלא חוק השתמטות ובהיעדר תקצוב לאברכים.
כפי שנחשף ביום חמישי באתר "כלכליסט", הממשלה תכונס ביום שלישי לאשר הצעת החלטה שלפיה הצבא לא יגייס לצבא חרדי שאינו מעוניין בכך; גיל הפטור (עד אליו מחויבים החרדים ללמוד בישיבה כדי לזכות בפטור מגיוס) יועלה מ־26 ל־35-34; ייקבעו יעדי גיוס ולחרדים; רק בעוד 3 שנים, כלומר ב־2027, יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו בהן.
נתניהו עסוק בהישרדות אישית, ובתחזוק הקואליציה, וסביר שהצעת ההחלטה תאושר ביום שלישי מאחר שעל הממשלה להשיב לבג"ץ, עד יום למחרת, רביעי, מדוע היא לא מגייסת את החרדים. ההסדר המוצע נועד לרצות את בג"ץ ולקנות עוד זמן.
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה כי תוכל להגן על הממשלה בבג"ץ רק אם תהיה החלטת ממשלה חדשה, שתאריך את תוקפה של החלטה שמאפשרת לשר הביטחון לא לגייס את החרדים לצה"ל. החלטה זו תפוג בסוף החודש.
פתאום לנתניהו חשוב שגלנט יטוס
מי שאמור להגיש את חוק ההשתמטות החדש הוא שר הביטחון יואב גלנט, אבל הוא כבר הודיע לפני כמה שבועות שלא יעשה כן בהיעדר הסכמה של המחנה הממלכתי (בטרם התפצלה ממנו הסיעה בראשות גדעון סער). גלנט גם דורש שהחלטת הממשלה ביום שלישי תהיה על דעתו של בני גנץ. כדי לנטרל את התנגדות גלנט, אישר נתניהו את נסיעת שר הביטחון לארה"ב לפגישות עם ראשי הממשל שם.
הביקור של גלנט תואם כבר מזמן, אבל כעת, כשהוא בארה"ב, ימהר נתניהו לכנס ביום שלישי את הממשלה בלעדיו ולהעביר ביתר קלות את המתווה החדש של חוק ההשתמטות. הממשלה תטיל על משרד הביטחון לגבש הצעת חוק בנושא בתוך 3 חודשים. אלא שגלנט לא מסכים להגיש לכנסת חוק השתמטות שיגרום לציבור ולצה"ל תחושה שמדובר בקומבינה כדי לא לגייס את החרדים. במצב כזה נתניהו יגיש את החוק בעצמו.
גנץ וסער צפויים להתנגד ביום שלישי בממשלה להחלטה על מתווה ההשתמטות. גנץ רואה בהצעה המסתמנת "ישראבלוף" שנועד לעקוף את בג"ץ ולהמשיך ל־3 חודשים את אי־גיוס החרדים והמשך תקצוב הישיבות, וטוען כי "מה שלא קרה עד אפריל לא יקרה עד יולי". הוא גם מתנגד להעלאה המוצעת של גיל הפטור. למרות זאת, הוא לא טורק את הדלת בפני החרדים ומוכן לאפשר פטור מגיוס ללומדי התורה. הרי לצורך הקמת קואליציה לאחר הבחירות הוא יזדקק להם.
בשבוע שעבר נפגש גנץ עם גלנט, אריה דרעי ואריאל אטיאס מש"ס בניסיון לקדם מתווה של שירות ישראלי - צבאי או לאומי לחרדים. סער מתנגד אף הוא למתווה והוא מנסה לגייס קולות ימין ו"מאוכזבי נתניהו" ברשימתו החדשה.
המבחן יהיה באווירה הציבורית ברחוב
בקואליציה מעריכים שנתניהו יקדם בחודשים הקרובים את חוק ההשתמטות רק אם ייווכח שמהבחינה ציבורית הוא יכול להעבירו. בינתיים, נתניהו מנסה לנטרל את המתנגדים מבית: לח"כ אלי דלל (הליכוד) שהביע התנגדות הוצעה משרת השגריר באיטליה, אבל הוא סירב. דלל יצא בשבוע שעבר גם נגד חוק הרבנים שנועד להוסיף מאות רבנים שימונו על ידי שר הדתות, ולבסוף, בשל התנגדות של ח"כים נוספים, החוק הוסר מסדר היום בוועדת החוקה.
לפי דלל, האברכים שנחשבים כ"עילוי" יוכלו להמשיך וללמוד בישיבות, אבל את כל היתר יש לגייס לצבא או לשירות לאומי. בעמדה פחות או יותר דומה מחזיקים גם הח"כים מהליכוד: יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, השר עמיחי שיקלי, דני דנון, משה סעדה, דני אילוז וטלי גוטליב. גוטליב היא היחידה שהכריזה כי תתנגד. אם הללו יתגבשו לכדי קבוצה שתצא בגלוי נגד חוק ההשתמטות ויאיימו להתנגד - לא יהיה לנתניהו רוב בעד החוק. אם האווירה בציבור נגד חוק ההשתמטות תגבר, והציבור הישראלי ייצא לרחובות, אזי נתניהו יחשוש להעבירו והחוק ייקבר.
בהיעדר חוק חדש, בג"ץ צפוי לפסוק בתחילת יולי, שיש לגייס את החרדים ולהימנע מתקצוב הישיבות (ראו הרחבה בעמוד זה). במקרה כזה, יהדות התורה וש"ס יסרבו להמשיך ולשבת בממשלה, הקואליציה תתפרק בתחילת יולי 2024, והבחירות יוקדמו לנובמבר 2024. בינתיים בקואליציה יטענו שיש להמשיך בהסדר אי־הגיוס של החרדים ובהמשך תשלום הקצבאות לאברכים כי בתקופת בחירות לא ניתן לחוקק חוקים. הקדמת הבחירות לנובמבר 2024 תגרום לכך שחוק השתמטות חדש יחוקק לכל המוקדם בעוד שנה. בינתיים, מה שהיה בהשתמטות הוא שיהיה.
מה שמסבך את התמונה אלה 10 הח"כים הערבים מסיעות חד"ש, רע"מ ותע"ל שיושבים על הגדר ולא מתערבים בבחישות לחקיקת חוק ההשמטות. הסיבה: יש להם שיתוף פעולה פורה עם הח"כים החרדים. למשל, ב־2016 סייעו הח"כים החרדים לח"כים הערבים בקבירת הצעת חוק המואזין שנועדה לגרום להחלשת דרשות המואזין במסגדים.
אם 10 הח"כים הערבים ייעדרו מההצבעות על חוק ההשתמטות, באופוזיציה - יחד עם המחנה הממלכתי והימין הממלכתי שבקואליציה - יתנגדו רק 46 ח"כים מול 64 לקואליציה. הפרש של 18 ח"כים לטובת הקואליציה הוא גבוה. אם נתניהו ירצה לחוקק את החוק, הוא יעשה זאת, כאמור, גם ללא גלנט.
