סגור
ספר בנימין נתניהו – מר הפקרה מורשתו של נוטש החטופים
בנימין נתניהו – הספר: "מר הפקרה מורשתו של נוטש החטופים"

אנשי תרבות ישראלים ומשפחות חטופים בהשקת הספר "מר הפקרה": "חובה להשתחרר מעולו של נתניהו"

בין המשתתפים הרבים בהשקת המהדורה השנייה של הספר "בנימין נתניהו – מר הפקרה, מורשתו של נוטש החטופים" במרכז עינב ת"א, קרא ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו: "ביום חמישי זו ההזדמנות האחרונה, אדוני רה"מ, תחתום ותביא את כולם הביתה, את החיים והחללים"

"ביום חמישי זו ההזדמנות האחרונה, אדוני ראש הממשלה, תחתום ותביא את כולם הביתה, את החיים והחללים", קרא אתמול ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו בכנס יוצא דופן, במרכז עינב בתל אביב. כנס להשקת הספר "בנימין נתניהו – מר הפקרה, מורשתו של נוטש החטופים", בהוצאת פורום חיים של המשפחות, כמובן המשפחות שנתניהו לא הצליח לקרוע ולפצל מהקבוצה המיוסרת שרק דבר אחד לנגד עיניה – החזרת יקיריהן ממנהרות הגיהנום של החמאס בעזה. הפוליטיקה אמנם הורחקה מהאירוע, אבל נתניהו נכח בה. אם הייתה מוצבת קלפי במקום, הוא לבטח לא היה נבחר.
המהדורה הראשונה של 10,000 עותקים כבר אזלה ועתה יוצאת מהדורה מלאה יותר - בשתי פעימות של 50 אלף כל אחת, שאף תימכר בסטימצקי. מפיקי הספר שהודפס בדפוס בארי כמובן, מקווים להפוך אותו לספר הנמכר ביותר במדינת ישראל. ולמה ספר? כי נתניהו מחשיב עצמו כ"איש ספר", ולכן יש לעמת אותו עם ספר שיגיע לכל בית בישראל, לספרייה הלאומית ובעיקר שיישאר לנצח, כי עיתונים ותוכניות טלוויזיה מתאדים ומתפזרים לכל רוח. לספר יש נוכחות חזקה יותר שתלווה את מורשת נתניהו, שדוברי הכנס חלקו לה מקום נרחב.
בין הדוברים היו חלק מ-282 הכותבים והמאיירים שתרמו לספר - בני משפחות החטופים ואנשי רוח, אקדמיה וביטחון. סוג של הקללה סיפקו סרטונים מעין סאטיריים שבהם עלמה זק ויוסי מרשק מתדפקים על חדר השינה של יאיר נתניהו במיאמי כדי לספר לו סיפור שלפני השינה. פרק מהספר על אביו – מר הפקרה. זק קראה מהפרק שכתבה תמי ארד ומרשק מהפרק שכתב יובל דיסקין. אורנה בנאי קראה באולם קטע קורע לב שכתבה שירי ארצי.
המחזאי יהושע סובול נשנק בבכי כשסיפר על חברו הטוב עודד ליפשיץ: "ניסיתי לדמיין מה עובר עליו. הוא בן גילי, 85, ראיתי אדם חסר ישע, אדם שאינו יכול להגן על עצמו מפני התעללות, ומצבו של חטוף הוא התעללות נפשית ופיזית מתמדת. החוק מעניש על הפקרת חסרי ישע. היחידי שיכול להושיע אותם הוא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אם הם נמצאים שם חסרי ישע, והוא יודע שמתעללים בהם, הוא עבריין שעובר עבירה פלילית. אני לא משפטן, אבל מצפה שיימצאו משפטנים שינסחו נגדו כתב אישום על הפקרת חסרי ישע".
"הספר הזה הוא כתב האישום", זעק מישהו מהקהל.
הסופרת צרויה שלו: "באגדות החורבן שאנו קוראים השבוע בתשעה באב אנו קוראים על חשיבות פדיון השבויים במסורת היהודית. הממשלה שמדברת בשם היהדות מבזה ומפקירה באטימות הלב שלה את המסורת היהדות. מי שיכול להציל חטופים ודוחה את זה אפילו ביום אחד כאילו שופך דמים. וזה מה שעושה מר הפקרה שלנו, שופך דמים".
"למה ישבת עם האיש הזה", הטיח בה מישהו מהקהל. "רק פעם אחת, נשבעת לך", השיבה שלו, "זה היה לפני הרבה שנים, לא ידענו מיהו. מהר מאוד ברחתי משם". והיא המשיכה למורשתו של נתניהו: "מעבר לכשל המוסרי הנורא של הפקרת החטופים, מדבר הנביא ירמיהו על השקר. ביבי הביא לחיים שלנו כל כך הרבה שקר. הוא הפקיר את האמת בין שאר ההפקרות שלו. וכשהאמת מופקרת, מפקירים את השטח לנביאי השקר שבזמן בית ראשון חזרו ועודדו את העם שהכל בסדר, לא יקרה כלום, אתם יכולים לסמוך על הממשלה שלכם, על השרים שלכם. מעבר להיותו מר הפקרה, נתניהו הביא את נבואת השקר לשיא מזעזע וכך הוא משחית ומדרדר את כולנו. הוא נביא השקר המסוכן ביותר שהיה כאן אי פעם".
ואת המורשת הזו הרחיב חתן פרס נובל לכימיה פרופ' אהרון צ'חנובר. הספר מסתיים בדף לבן, בפרק שעדיין לא נכתב, בפרק שמצפה לבשורה האופטימית של שחרור החטופים. "אין צורך בעמוד הזה כי את מורשתו של נתניהו כבר לא ניתן לשנות", אמר צ'חנובר, "היא טבועה כאן ממש, עשרה מטר מכאן, בכיכר מלכי ישראל. תחזרו לנובמבר 1995 ותגלו פיסה מה-דנ"א שלו, בהירצחו של יצחק רבין. הוא ייחרט לדיראון עולם כבר עתה בהפקרת החלום הציוני והחלום היהודי זה אלפיים שנה. ובביזויים של 25 אלף איש ואישה שפזורים בכל בתי הקברות הצבאיים, שהקריבו את חייהם למען קיומה של מדינה אחרת לחלוטין". צ'חנובר חזר למורשת היהודית: "המקיים נפש אחת מקיים עולם ומלואו. פיקוח נפש אחת דוחה את התורה כולה – נפש אחת! ותחשבו כמה חטופים איבדו כבר את חייהם את נשמתם ואת רוחם בגין ההפקרות של ראש הממשלה. אנחנו מדינה דמוקרטית וטוטליטאר אחד הוא האיש היחיד שקובע את גורלם של 10 מיליון אנשים. אדם שלא מקשיב לראשי מערכות הביטחון ולתחינת העם. דבר לא מעניין אותו למעט שרידותו הפוליטית. זה הערך העליון היחיד שעומד לנגד עיניו. חובה עלינו להשתחרר מעולו".
פדויית השבי נילי מרגלית השיבה לשאלה מה חשוב לדעת על השבי שאנשים לא יודעים. "טרור פסיכולוגי שמצלק את נפש האדם" השיבה מרגלית, "ייאוש וחוסר תקווה הם אויב מר של עצמך, זה אויב שקשה להילחם בו". לצדה דיברו פדויות השבי קלרה מרמן, ליאת אצילי ועדה שגיא. שגיא הייתה מורתה של המנחה כרמית פלטי קציר. לדירת השבי שבה הוחזקה שגיא הובא אחיה של כרמית, אלעד קציר שנחטף ונרצח בשבי. שגיא הייתה האחרונה לראותו בין החיים, והשתיים חלקו מול הקהל רגע אנושי מצמרר שבה מספרת עדה על ימיו האחרונים של אלעד, שהחוטפים סירבו לאפשר לה להיפרד ממנו לפני החזרתה לישראל.
ואת האירוע סיכמה זעקתה של הדס קלדרון שילדיה סהר וארז חזרו השבי ואביהם עפר עדיין חטוף. אימה כרמלה ואחייניתה נויה נרצחו ב-7 באוקטובר. "אתם מחוייבים לנו ולהם, בני הערובה", קראה לקברניטי המדינה, "אתם מחזיקים לא רק את מפתחות המדינה אלא את הלבבות המדממים של כולנו בתוך כף ידכם. אנחנו ואתם זה המדינה. חורבן בית שלישי או גאולה בידכם. החזירו את החיים לשיקום ולתקומה, ואת המתים לקבורה מכובדת".