בלעדיתעבורה מחוץ לרכישת אשכול, דליה אנרגיה במאמץ לגייס הון
בלעדי
תעבורה מחוץ לרכישת אשכול, דליה אנרגיה במאמץ לגייס הון
אחרי זכייתה של דליה במכרז לרכישת תחנת הכוח, בפער ענק לעומת המחיר בהצעה המתחרה של OPC, הודיעה תעבורה כי תצא מהשותפות. דליה תוקפת את המתחרה: "ההצעה של OPC היא נזיד עדשים. אנחנו המומים. היינו בטוחים שהיא תהיה דו־ספרתית"
דליה אנרגיה תחל היום בתהליך מורכב שבו תנסה לחולל נס ולהצליח לגייס הון עצמי של כ־4-5 מיליארד שקל ומימון של יותר מ־7 מיליארד שקל לרכישת תחנת הכוח אשכול. ביום חמישי הודיעה חברת החשמל על תוצאות המכרז למכירת התחנה, ול"כלכליסט" נודע כי מיד לאחר הפרסום הזכייה במכרז, החליטה תעבורה שלא להישאר כשותפה בקבוצה וניצלה את ההסכם שלה עם דליה כדי לצאת מהרכישה. בין דליה שנמצאת בשליטת משק אנרגיה (משקי הקיבוצים) ולבין תעבורה שנשלטת בידי משפחת לבנת, בנק לאומי והפניקס, מתנהלות שיחות לכניסה חליפית של תעבורה בהשקעה ישירה בדליה או אף במשק אנרגיה, מה שידרוש מהחברה השקעה של סכומים נמוכים יותר. למכרז ניגשו השתיים בחלוקה של 75%-25% וקיימת אפשרות קלושה שתעבורה תישאר בקבוצה באחוזים נמוכים בהרבה.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", הפער בין ההצעה הזוכה של דליה וקבוצת תעבורה, וזו של השנייה, OPC, היה גדול אף יותר מהפרסום הראשוני. דליה הציעה 12.375 מיליארד שקל ואילו OPC וקרן נוי הציעו 7.088 מיליארד שקל. מדובר בסכום עצום, גבוה בכמעט פי 2 מהערכתה של חברת החשמל את שווי התחנה, שעמד על 6.2-5.8 מיליארד שקל.
בדליה דווקא תוקפים את ההצעה השנייה וטוענים כי לפי המודל שלהם השווי שהציעו הוא מעולה ומשאיר מקום לרווחים כשה־EBITDA הצפוי לשנה הוא 1.5 מיליארד שקל אחרי השלמת הקמת התחנות החדשות ברמה H (ניצולת מקסימלית בארץ) בדליה ובאשכול בהיקף של 850 מגה־ואט. לפי המודל, תעריפי הזמינות (בונוס שהמדינה מעניקה לתחנות פרטיות עבור העמדת אנרגיה זמינה לרשת) שמעניקה המדינה בשתי התחנות החדשות הם בשווי של 9 מיליארד שקל בשנה, שיעניקו תוספת של חצי מיליארד שקל בשנה ל־EBITDA. "ההצעה שלהם (של OPC - ג"ח), היא נזיד עדשים. למכור את אשכול ב־7 מיליארד שקל זה כמו למכור דירת 5 חדרים בצפון תל אביב ב־2 מיליארד שקל", אמר גורם בכיר בדליה על ההצעה, "בגלל זה אנחנו המומים מהפער מהמקום השני. היינו בטוחים שההצעה שלהם תהיה דו־ספרתית ותתחרה בנו". על פי המודל, ה־EBITDA של תחנת אשכול ב־2029 יעמוד על 3.5 מיליארד שקל, וזה של תחנת דליה עומד כיום על 685 מיליון שקל ויוכפל עם הקמתה של צפית 2.
הפרישה של תעבורה, גם אם איננה רשמית עדיין, מעמידה את דליה בפני אתגר גדול אף יותר ובשוק ההון הביעו ספק גדול ביכולת של דליה לממן עסקה כזו. מניית החברה צנחה במהלך השעה שנותרה למסחר בבורסה ביום חמישי ב־15% לשווי של פחות מ־1.9 מיליארד שקל בעוד מניית OPC עלתה ב־2.5%.
מעבר לסכום הענק שהציעה דליה, מה שהביא לירידות ולסקפטיות לגבי החברה והמודל העסקי שלה, נובע בעיקר מהפער מהמקום השני. גורמים מממנים, בנקים וחברות ביטוח, חושבים עשר פעמיים אם לממן עסקאות בהיקף כזה ובעיקר בפער עצום כל כך בין שתי ההצעות הגבוהות.
דליה אנרגיה פרסמה את תגובתה לזכייה רק קרוב לשעתיים אחרי הדיווח, ובה נאמר כי "יחד עם תחנת צפית 2 (תחנת כוח פרטית שאמורה דליה להקים ליד כפר מנחם - ג"ח), אם וכאשר תקום, דליה אנרגיה שמחה וגאה על הודעת הזכייה שכוללת שטחים, הקמת תחנה נוספת ומתקנים נוספים בתחום ייצור החשמל במתחם. צפוי כי מימוש המכרז, והקמת צפית 2, (תחנת כוח פרטית ליד כפר מנחם - ג"ח), תהפוך את קבוצת דליה ב־2029 ליצרן החשמל הפרטי הגדול במשק שמפעיל את צי הטורבינות החדש ובטכנולוגיה הקיימת המיטבית במשק". את המהלך מוביל דירקטוריון דליה בראשות היו"ר דורון סט, ממקימי החברה ויו"ר משקי הקיבוצים וכן יו"ר ביטוח חקלאי. סט הוא חבר קיבוץ יגור ובעל תואר שני בכלכלה. את החברה מלווה פירמת הייעוץ גיזה זינגר אבן.
מנכ"ל דליה, עובד דבי אמר בהודעת החברה: "אשכול היא היהלום שבכתר מבין תחנות חח"י שנמכרו עד כה. לדליה ניסיון והיכרות רבת שנים עם משק החשמל הן בייצור ולאחרונה גם באגירת חשמל, אשר יאפשרו לנו לפעול לקידום אסטרטגית הצמיחה של דליה, לקדם הקמת שתי תחנות כוח יעילות נוספות לטובת המשק הישראלי". עם השלמת הבנייה באשכול של תחנות הכוח החדשות אמורה דליה להפוך לבעלת יכולת הפקה של יותר מ־3000 מגה־ואט עד לסוף העשור, יותר מכל חברת אנרגיה אחרת להוציא חברת החשמל.
דליה תנסה לגייס קודם כל את ההון הנדרש מבעלי המניות שלה שכוללים מלבד משק אנרגיה הציבורית (50% בכפוף להשלמת רכישת 10% בקרוב) הן את ג'ורג' חורש (25%) והן קבוצה של קרן תש"י, צבי ברק ודניאל חוסידמן וקרנות המורים והגננות (25%). הקבוצה הזו תנסה לגייס 3 מיליארד שקל ממקורותיה העצמיים כולל כמיליארד שקל מדליה, ומגיוס אג"ח גדול. הנסיון הממוקד והמיידי שלה יהיה במציאת שותף ל־25% מהעסקה כדי שיזרים הון של מיליארד שקל נוספים ויקל על גיוס המימון. השלמת ההון העצמי הנדרש עשויה להיות ממכירת כמחצית מקרקע התחנה - ששטחה הכולל הוא 430 דונם - לקרן נדל"נית. רק בכמחצית הקרקע ייעשה שימוש גם אחרי בניית התחנה החדשה, כך שיתר השטח צפוי להיות ייעודי לתחום הלוגיסטיקה. גם גופים מוסדיים יבחנו כניסה לעסקה כבעלי מניות.
היעד הבא והמקביל יהיה לגייס מקורות מימון לעסקה. לדליה יש מכתבי כוונות מכל הבנקים הגדולים והמוסדיים למימון, אבל מדובר במכתבים חצי־תיאורטיים לאור הפער העצום בהצעות, וכל התהליך אמור להתחיל מחדש. חברת החשמל אמורה להעביר בימים הקרובים דרישות קשוחות לזוכות כדי להוכיח את יכולת העמידה שלהן בעסקה. דליה ותעבורה העמידו ערבות של 100 מיליון שקל שתחולט אם ייסוגו, כשמנגד, אם ימשיכו בתהליך יהיה עליהן להכפיל את הסכום תוך 14 יום ל־200 מיליון שקל שגם הם יחולטו במצב של נסיגה או אי־יכולת להביא מימון. כאמור, מקורותיה הכספיים של דליה בקושי מגיעים למיליארד שקל, והיא מהווה 75% מהעסקה. גם למשק אנרגיה שגייסה 250 מיליון שקל בהקצאת מניות מכלל ביטוח, שגם לגביה יש ספקות אם תצא לפועל בשל הירידה במניית דליה, תיתקל בקושי אמיתי להשלמת העסקה. בנוסף, בעוד שנתיים יידרשו לזוכות 3 מיליארד שקל נוספים להקים את התחנה החדשה אשכול 2, וגם לה יידרש מימון.
אף שמדובר בחברה ממשלתית שמחוייבת לנהוג על פי דיני מכרזים הרי שתרחיש שבו תעדיף חברת החשמל למכור את התחנה במחיר נמוך מההצעה הזוכה, אבל עדיין גבוה משמעותית מ־7.1 מיליארד שקל שהציעה OPC, איננו תלוש. זה יכול לקרות במו"מ להפחתת המחיר, או בדרך אחרת. מדובר בסכום אדיר שעומד להיכנס לקופת חברת החשמל שמנוהלת בידי מאיר שפיגלר, ותשקול את צעדיה היטב לפני כל החלטה.
ההצעה הגבוהה צפויה אומנם לאפשר הפחתה בתעריף החשמל, אך רק בעדכון השנתי בינואר 2024. יש לכך לא מעט סיבות, בהן הצורך בהשלמת הסגירה הפיננסית כדי שההצעה אכן תתקבל ומחיר המכירה יובטח. כמו כן, חלק מתמורת המכירה יוקדש לכיסוי החוב של חברת החשמל, שכבר כיום לא עומדת ביעד של יחס הפיננסי נטו ל־EBITDA, מה שיכול להתגלגל גם לתעריף החשמל על ידי גידול בעלויות החזר החוב המוכרות לחברת החשמל.
על פי גורמים במשק האנרגיה האפשרות להנחה בסכום גבוה אינה ריאלית, מה שמוביל לכך שבדליה יצטרכו להשלים את הסגירה הפיננסית עד לתחילת דצמבר או לפרוש מהמכרז. אחד החששות שעולים במשק האנרגיה מזכייה פוטנציאלית של דליה הוא הקרבה של תחנת דליה לאשכול. כיום, לאף יצרן חשמל פרטי אסור להחזיק יותר מ־20% מיכולות הייצור בגז טבעי. קבוצת דליה, אם תשלים את העסקה, תחזיק ב־15.5% מיכולות הייצור בגז טבעי במשק - אך הן יהיו בסמיכות אחת לשנייה. תעריפי החשמל עובדים במכרזים חצי־שעתיים שבהם היצרנים הפרטיים מעבירים הצעה על מחיר ייצור החשמל בחצי שעה הקרובה, וחברת ניהול המערכת נגה מחליטה בהתאם למחירים איזו תחנה להפעיל. מכיוון שתחנות דליה ואשכול קרובות גיאוגרפית - הסיכוי שהן יפעילו את התחנות גובר משמעותית והחברה תוכל לדרוש מחירים גבוהים יחסית עבור החשמל שהיא מייצרת.
יש כבר מי שנערכים להגיש תביעה נגזרת נגד משק אנרגיה בעקבות ההצעה הגבוהה. ד"ר יהודה שנהב כבר הגיש פנייה, באמצעות עו"ד ליאור להב, לקבלת מסמכים לקראת תביעה כזו. לטענתו, ההצעה הוגשה בפזיזות והפער המשמעותי בין ההצעה של דליה ותעבורה לבין ההצעה השנייה, כמו גם הירידה החדה בשווי המניה של משק אנרגיה לאחר הזכייה "מעוררים חשד כי התמחור שהחברה ביצעה היה שגוי לחלוטין וכי אין כל כדאית כלכלית בזכייה זו". שנהב מבקש לקבל את כל הנתונים והמסמכים שקיבל דירקטוריון החברה טרם הגשת ההצעה, חוות הדעת הכלכליות וההנדסיות שקיבל ופרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון ואפילו הודעות SMS וואטסאפ שנשלחו בנושא.
