חוק ההשתמטות תקוע? נחוקק חוק פרטי להמשך סבסוד המעונות
חוק ההשתמטות תקוע? נחוקק חוק פרטי להמשך סבסוד המעונות
הקואליציה מנסה לפרק את איום החרדים להצביע נגד התקציב אם חוק ההשתמטות לא יעבור. על הפרק: חוק פרטי כדי לעקוף את היועמ"שית. ההפיכה תקבל רוח גבית במושב החורף: מפגיעה בביהמ"ש ועד פגיעה בחופש הביטוי
ביום ראשון תציין הממשלה בשני טקסים שנה לפרוץ המלחמה לפי התאריך העברי, ומיד למחרת ייפתח כנס החורף של הכנסת. בניגוד לאשתקד, אז כנס החורף נפתח כשכל המדינה היתה במצב ביטחוני קשה ובהלם, שהביאו בין היתר להקפאה זמנית במהלכי החקיקה של ההפיכה המשטרית - הפעם הממשלה, מחוזקת בתמיכת 68 ח"כים (עם ארבעת ח"כי הימין הממלכתי בראשות גדעון סער), מתכוונת להאיץ בכנסת את החקיקה השנויה במחלוקת ובראשה את חוק ההשתמטות משירות בצה"ל. יו"ר יהדות התורה שר השיכון יצחק גולדקנופף כבר הודיע שאם החוק הזה לא יאושר, אזי מפלגתו תמנע את אישור התקציב.
ביום חמישי הבא, 31 באוקטובר, תחל הממשלה בדיוניה בתקציב המדינה ל־2025. הממשלה אומנם יכולה לאשר את התקציב גם בלי קולותיהם של השרים גולדקנופף ומאיר פרוש (יהדות התורה), אבל היא זקוקה לקולות החרדים בהצבעה בקריאה הראשונה בכנסת על התקציב בתחילת דצמבר. גולדקנופף מתואם עם יו"ר ש"ס אריה דרעי למציאת פתרון עוד לפני ההצבעות בממשלה על התקציב ביום שישי הבא, 1 בנובמבר.
אלא שוועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) הדנה בחוק ההשתמטות שהוגש ב־2022 על ידי שר הביטחון אז בני גנץ (המתנגד לו כיום) עדיין לא מקדמת את הצעת החוק בשל אי־הסכמה בין הייעוץ המשפטי של הוועדה לבין הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לגבי מכסת האברכים שיגויסו מכוח החוק. שר הביטחון יואב גלנט, שדרש בחודשים האחרונים הסכמה רחבה בנושא עם המחנה הממלכתי בראשות גנץ, הסכים לקיים מו"מ בין הייעוץ המשפטי של משרדו לבין הייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון. בימים האחרונים פרש היועץ המשפטי של מערכת הביטחון איתי אופיר שהתייצב נגד יעדי גיוס לא ריאליים ומחליפתו היא הילה ארליך־עמר.
בינתיים אף אחד עוד לא הצליח לשכנע את היו"ר אדלשטיין בנוסח שיהיה מקובל עליו, ואותו יסכים להעלות לאישור הוועדה. החרדים אומנם מוכנים לקביעת יעדי גיוס של 3,000 אברכים בשנה (מעבר ל־1,800) מאחר שאותם הם יכולים למלא באמצעות הנושרים מהישיבות, אבל מדובר בטיפה בים וספק אם אדלשטיין יסכים לתמוך בנוסח זה. זאת ועוד, גם אם אדלשטיין ומערכת הביטחון יסכימו ליעד הזה, בהנחה שילך ויגדל במהלך השנים - הוא ייתקל בהתנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. מאחר שמדובר בסופו של דבר בהצעת חוק ממשלתית (משנת 2022), אזי נדרשת הצגת חוות דעתה של בהרב־מיארה.
עו"ד ענת טהון אשכנזי ודפני בנבניסטי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירות כי "עולה החשש כי כוונת הקואליציה לפטור בחוק את בני הישיבות מגיוס לצה"ל תגרור בהכרח פגיעה בסמכויות בג"ץ, בניסיון למנוע ממנו להתערב בחוק בשל פגיעה בזכות לשוויון. החשש מקבל משנה תוקף על רקע פסיקת בג"ץ מחודש יוני 2024 בעניין הפטור מגיוס חרדים ומתן התמיכות לישיבות, אשר הדגישה כי 'עצם קיומה של חובת הגיוס חל באורח שוויוני על אזרחי המדינה', וכן עמדה על חשיבותה המיוחדת של חובת הגיוס בימי מלחמה".
לוח זמנים צפוף
כדי לעקוף את בהרב־מיארה אפשרות אחרת שנשקלה בקואליציה היא לחוקק את הפשרה שאליה יגיעו הצדדים באמצעות הצעת חוק פרטית. במקרה כזה חוות הדעת של היועמ"שית תושלך לפח, אבל מדובר בלוח זמנים צפוף, שיימשך עד לאחר קבלת החלטות בממשלה בסופ"ש הבא על תקציב 2025.
לפי החלטת בהרב־מיארה, בסוף נובמבר 2024 יפוגו ההטבות לאברכים בסבסוד מעונות בהיעדר חוק השתמטות. זאת בהמשך להחלטת בג"ץ לבטל את קצבת האברכים שאיבדו את דחיית השירות כי אין חוק השתמטות.
כפי שנחשף בשבוע שעבר בכלכליסט, שר הרווחה יואב בן צור בוחן חקיקת חוק פרטי להקמת רשות לגיל הרך שבעצם יאפשר מתן סבסוד מעונות למשפחות שבהן רק האם עובדת ויאפשר לחרדים ליהנות מהסבסוד. בכנסת טוענים כי הצעת חוק שכזו צפויה לפגוע בשוויון, בדומה לחוק ההשתמטות שנפסל על ידי בג"ץ.
גורמים בכירים בקואליציה מעריכים שנכון לעכשיו, יש קושי לחוקק חוק השתמטות ומעט קל יותר להתקדם בהצעת חוק פרטית. חקיקת החוק להקמת הרשות לגיל הרך תוכל להתקדם לאחר אישור התקציב בממשלה, אך לפני ההצבעות בקריאה הראשונה בכנסת בתחילת דצמבר 2024. גם אם תחוקק הצעת חוק כזו והיא תיפסל על ידי בג"ץ, ייקח זמן ובינתיים האברכים יוכלו להמשיך ולחגוג על קופת המדינה לאחר 30 בנובמבר. כך או כך, גם החרדים מודים שלאחר צירופו של סער לקואליציה (אף שלא נחתם עדיין עימו הסכם קואליציוני) אין סיבה לפרק את הממשלה, ועל כן ימצאו צעדים יצירתיים להמשך הסבסוד לחרדים, כמו גם לאישור תקציב ־2025.
"למרות תקופת החגים והימצאותה של הכנסת בפגרה, מאמציה של הקואליציה לפגוע בדמוקרטיה לא פסקו והם עלולים להימשך ביתר שאת בכנס החורף. כל אחד מהמהלכים שקודמו בתקופה זו עלול לפגוע בדמוקרטיה, והצטברותם ביתר שאת, היא בבחינת 'הכמות עושה איכות'. מגמה זו של פגיעה הדרגתית בדמוקרטיה, בשורה של מהלכים חוקיים וצעדי מדיניות, מאפיינת מדינות שבהן הדמוקרטיה נמצאת בנסיגה", כך קובעות טהון אשכנזי ובנבניסטי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריהן, "מכלול הצעדים מכוון להחלשה של המוסדות הדמוקרטיים, לפגיעה באיזונים והבלמים החלשים ממילא בישראל ולעיקור של שלטון החוק בישראל, והם עלולים להתרחב עוד יותר במושב הקרוב של הכנסת". הן מציינות כי "התמונה המצטיירת היא מדאיגה ומחייבת מעקב מתמיד: הממשלה והקואליציה מקדמות במרץ צעדים להחלשת הדמוקרטיה הישראלית בזירות רבות ובאופן משולב – בחקיקה, בתקנות, בהחלטות ובדרך של מינויים. המהלכים הללו עוברים בהצלחה יתרה מבחינתה של הממשלה, במיוחד בהשוואה למצב שהיה קיים לפני 7 באוקטובר, ומביאים לשינוי ממשי של המצב בשטח. כפי שציינה היועמ"שית רק לאחרונה: 'הערנות הדמוקרטית מתחייבת עכשיו יותר מאי פעם. הניסיונות לפרק את המנגנונים המשטריים ואת סדרי העבודה התקינים השומרים על זכויות האדם ושלטון החוק מורגשים ונוכחים. זהו המשך ישיר של מה שכונה הרפורמה המשפטית'".
כך, ביום שני, עם פתיחת כנס החורף, צפויה ועדת הכלכלה לאשר להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) שלפיה החוק לפיתוח הנגב יורחב כך שיחול גם על יישובי דרום הר חברון ומועצת קריית ארבע, המצויים מעבר לקו הירוק, ואשר הוחרגו ממנו לפני כמה שנים. המשמעות היא שתקציבי הרשות לפיתוח הנגב יחולקו גם להתנחלויות, וכל עוד הם לא יוגדלו, הדבר יבוא על חשבון יישובי הפריפריה בתוך הקו הירוק, שסובלים ממילא ממצוקה מאז פרוץ המלחמה. משמעות הצעת החוק היא החלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון ובמיוחד על חברון וקריית ארבע.
באותו היום נדרשת הממשלה להודיע לבג"ץ כיצד בכוונתה למנות את נציב שירות המדינה, לנוכח התעקשותו של רה"מ בנימין נתניהו למנות את הנציב בעצמו, באמצעות אישור המינוי בוועדה למינויי בכירים בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס. כמו כן, בג"ץ חייב בחודש שעבר את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לבחירת נשיא העליון. לוין מתנגד לשיטת הסניוריטי ומצדד במינויו של שופט העליון יוסף אלרון.
טהון אשכנזי ובנבניסטי הזהירו גם כי "חוק תקציב מדינה שצריך לעבור במושב הקרוב של הכנסת, עלול לאתגר את המערכת הדמוקרטית מכמה זוויות, בין היתר לנוכח החובה, שעליה עמד בג"ץ בעבר, להציג תקציב בהיר וברור ולספק לחברי הכנסת זמן מספק ללמוד אותו".
לדבריהן, "בפגרת הקיץ אירעו כמה אירועים חמורים: ראשית, הפגיעה בשלטון החוק העמיקה כאשר הממשלה המשיכה לקבל החלטות בניגוד לעמדת היועמ"שית. כך לאחרונה הממשלה הורתה לפרסם את מבחני התמיכה להנחות במעונות היום לתקופה של שלושה חודשים בלבד, על אף שבהרב־מיארה עמדה על המניעה המשפטית בפרסומם לתקופה כה קצרה, בשל אינטרס ההסתמכות והוודאות של כלל הציבור. בנוסף, הממשלה עודנה נמנעת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בניגוד לעמדתה המשפטית של היועמ"שית, ואף דווח כי רה"מ החל לבחון מועמדים לראשות ועדת חקירה ממשלתית – ולא ממלכתית – שתעסוק רק בסוגיה ההומניטרית.
לצד מאמציה של הקואליציה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט ומאמצי הפוליטיזציה בשירות הציבורי, השתיים מציינות גם כי "חזינו לאחרונה בשורת צעדים שהמשטרה ביצעה אשר פגעו בחופש הביטוי ובחופש ההפגנה, כולל בניסיון לעקוף את הנוהל המחייב את המשטרה לקבל את אישור הפרקליטות לפני ביצוע חקירה או מעצר על עבירות הסתה".
