האוצר מאותת: לא יוותר על מיסוי "אגרני" רווחים
האוצר מאותת: לא יוותר על מיסוי "אגרני" רווחים
לדיון שנערך בוועדת הכספים על מיסוי רווחים לא מחולקים הגיעו נציגי האוצר בהרכב מלא, שסימן כי אין בכוונתם לפספס מהלך שאמור לתרום 10 מיליארד שקל לקופה הציבורית ב־2025. יו"ר הוועדה הביע נכונות לקדם את החוק, ונראה שגם במגזר העסקי הפנימו שייאלצו לקבל את המודל
הטלת מס על רווחים לא מחולקים היא מהלך שמשרד האוצר מאותת שהוא לא מתכוון לוותר עליו – ולדיון שנערך היום (ג') בוועדת הכספים הגיעה נציגות מלאה שלו. החקיקה המוצעת מבקשת לצמצם הטבת מס הניתנת לחברות "מעטים, חברות שנמצאות בשליטת חמישה אנשים לכל היותר, ונצברו בהן רווחים בגובה 150 מיליארד שקל. כיום מתאפשר לבעליהן לשלם רק 23% מס בשנת הרווח, ולדחות את תשלום יתרת המס, כ־30%, רק כשמושכים את הרווחים מהחברה.
מדובר ברווחים שבסבירות גבוהה לא ישמשו להשקעה ריאלית, כגון רווחים של "חברות משלח יד", כמו חברה שפתח רופא או מנהל בנק, או ברווחים של חברות אחזקה פרטיות. לפי האוצר, המהלך צפוי להביא 10 מיליארד שקל, סכום קריטי להעברת תקציב המדינה בשנת 2025.
הדיון בוועדת הכספים היה דיון מקדים: שום פרט מפרטי החוק לא נדון באופן ישיר. אך למרות זאת הדיון העקרוני הספיק כדי לשרטט את יחסי הכוחות סביב קידום החוק. משרד האוצר הגיע כאמור לוועדה בהרכב מלא: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, ראש רשות המסים שי אהרונוביץ' והכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון – וכמובן, צוותים מאגף התקציבים ומרשות המסים שמקדמים בפועל את החקיקה. נוכחות כזו בוועדת כספים מוכרת רק בדיונים הפותחים את דיוני התקציב, ומסמלת כי מבחינת שר האוצר ומשרדו מדובר במהלך שהם מתעקשים על קידומו, ולא יפסידו בו.
סמוטריץ' פתח את הדיון בנאום של כחצי שעה, שבו הצדיק את החקיקה בלהט. הוא הדגיש כי בעיניו המטרה היא "לסתום פרצה שנשענת על המיסוי הדו־שלבי. אנשים נמנעים מתשלום מס שהיו צריכים לשלם, המטרה היא להביא לתשלום מס אמת. אנחנו לא רוצים שיהיה תמריץ להתאגד כחברה. אנחנו לא רוצים שהשאלה אם לפעול כעצמאי או כחברה בע"מ תושפע מהמיסוי".
סמוטריץ' גם הבהיר כי במקרה שהצעת המס נופלת, "החלופות האחרות הן הרבה פחות טובות. האלטרנטיבה תהיה לקחת את הכסף ממקומות אחרים, פחות נכונים ופחות צודקים". סמוטריץ' גם הביע אופטימיות ביכולת להגיע להסכמה עם המגזר העסקי. ההופעה של סמוטריץ' בוועדת הכספים היתה טובה, והכתיבה את אופיו של כל הדיון לאחר מכן. המסר של סמוטריץ' היה ברור, החוק הזה יעבור, אנו פתוחים לשינויים.
גם בכירי משרד האוצר גילו נחישות. היה רגע בדיון שמנהל רשות המסים שי אהרונוביץ, אדם רגוע בדרך כלל, התפרץ והרים את הקול: "יש פה קומבינה של 76 שנה. אנחנו נראה את זה מחר, נקריא דברים מ־1953". גם לקול קריאות של חברי כנסת התעקש אהרונוביץ: "חברות ארנק זו קומבינה, כי אתה צריך להיות עצמאי".
השאלה השנייה שהתבררה במהלך הדיון הראשון בוועדת הכספים היתה עמדתם של יו"ר הוועדה וחבריה. גפני הבהיר כי בכוונתו לקדם את החוק, שהוא מעוניין לסיים אותו לפני חנוכה, ושהוא לא ייתן יד למסמוס החוק בידי המגזר העסקי. עם זאת, הוא הבהיר שוב ושוב שהוא מעוניין שהמגזר העסקי והאוצר ישבו יחד ויגיעו להסכמות.
האוצר האשים את אנשי המגזר העסקי כי עד כה הם סירבו לנהל דיון ענייני בפרטי הצעת החוק. במגזר העסקי טענו כי הם הציעו מודלים אחרים מהמודל של האוצר. למעשה, במגזר העסקי הפנימו כי יהיה עליהם לקבל את המודל של האוצר ולנהל על בסיסו דיון. כך לדוגמה אמר לכלכליסט יו"ר התאחדות התעשיינים רון תומר: "המודל שלנו יותר טוב, אבל אנו מבינים שהאוצר לא מקבל את זה. אנחנו לא יכולים לאנוס אותם לזה. אם נראה שאכן לא פוגעים ברווחים שמיועדים להשקעה, נוכל להגיע להסכמות. אם לא, נחזור להילחם".
גם יתר חברי הכנסת הביעו תמיכה עקרונית בחוק, וכמעט שלא נרשמה התנגדות מהותית לחוק. אחד ההישגים המרשימים של משרד האוצר הוא נטרול כמעט לגמרי של רעיון "מבצע דיבידנד" לשחרור הרווחים הכלואים. ח"כ ולדימיר בליאק, שהוא הדמות המקצועית בוועדה, אמר כי "המבצע מביא לירידה בהכנסות ממסים בטווח הארוך, וגם המחיר של המבצע גבוה מגיוס כספים למדינה באופן ישיר". היחיד שתמך במבצע היה ח"כ חמאד עמאר, שאמר "עשו בעבר במבצע, בוא נעשה את זה כמבצע".
בזמן שבכל הקשור לתמונה הכללית רשם משרד האוצר ניצחון בוועדה, וחוק מיסוי הרווחים הכלואים יקודם, נציגי המגזר העסקי טענו בדיון כי לאוצר תהיה כברת דרך ארוכה לעבור עד לשלב הסופי. מצד אחד, ראשי המגזר העסקי כמו נשיא המגזר העסקי דובי אמיתי אמרו שהם מסכימים עם תכלית החוק וכי הם "לא מייצגים את מי שממשיך לצבור ומחכה". תומר אף אמר בפירוש שהוא תומך בחלק של הצעת החוק שנועד למסות "חברות משלח יד" שפותחים שכירים בעלי הכנסה גבוהה: "אין לי בעיה שהאגרנים ייפגעו. מנהל בנק שבמקום לקבל משכורת מגיש חשבונית, אין בזה שום פעילות עסקית, שישלם".
מאידך, במהלך הדיון עלו הערות רבות מקרב נציגי המגזר העסקי. בלט במיוחד ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, שקבל על משרד האוצר: "האם מישהו מכם ילך הביתה במקרה וההנחות שלכם לא יתקיימו?" אבי נוימן מלשכת רואי החשבון טען שמדובר בחקיקה רטרואקטיבית, ויוסי אלישע מלשכת עורכי הדין טען כי "המדינה רק תפסיד מהמהלך". דוברים אחרים התייחסו לפרטי החקיקה, אף שלא הגיע זמן הדיון בה, וטענו כי האוצר ורשות המסים יצטרכו להתמודד עם טענות פרטניות רבות, יהיה צורך בתיקונים רבים, וכל תיקון בחקיקה הזו עשוי להפוך את החקיקה לפחות יעילה מבחינת הכנסות המדינה.
מי שהיו חסרים בדיון הזה הם אנשי אקדמיה ובכירים לשעבר מהשירות הציבורי, שיכלו להביא פרספקטיבה רחבה על צדק חלוקתי ועל הצידוק התיאורטי למיסוי המוצע על ידי האוצר. למעשה המגזר האזרחי (שאינו ממשלתי או עסקי) יוצג רק על ידי לינור דויטש מלובי 99, שהביעה תמיכה בחוק, אך היה מאכזב שבדיון עקרוני על צדק חלוקתי לא נכחו אנשי מקצוע נוספים.
