"ביטול עילת הסבירות יפגע ביכולת ביהמ"ש לקדם נורמות שלטון תקינות ולהגן על הפרט"
"ביטול עילת הסבירות יפגע ביכולת ביהמ"ש לקדם נורמות שלטון תקינות ולהגן על הפרט"
את הדברים כתב יועמ"ש הוועדה ד"ר גור בליי בחוות דעת חריפה אותה הציג היום לחברי ועדת החוקה. הוא הוסיף כי הגבלת עילת הסבירות על הדרג הנבחר עלולה להוביל למתן פטור מביקורת שיפוטית על שורת החלטות מינהליות אף "במצבים קיצוניים". הדיונים בוועדה יימשכו גם בימים שני ושלישי
יועמ"ש ועדת החוקה, ד"ר עו"ד גור בליי, סבור לגבי הנוסח המוצע לתיקון עילת הסבירות כי "התוצאה עלולה להיות פגיעה ביכולתו של בית המשפט למלא את תפקידו בקידום נורמות שלטון תקינות וביכולתו להגן על פרטים".
בחוות דעת שהניח בליי בפני ועדת החוקה לקראת הדיון שהתקיים היום (א') הוא כתב כי "מניעת החלת עילת הסבירות ביחס לקטגוריה מסוימת של החלטות או ביחס למקבלי החלטות מסוימים, עלולה להוביל למתן פטור מביקורת שיפוטית על שורה של החלטות מינהליות, שבהן לא מתקיימות אחת מעילות הביקורת האחרות (כמו שיקולים זרים או מידתיות – ע.ק), וזאת אף במצבים קיצוניים שבהם גם לפי הגישות המצמצמות ביותר היה מקום לפסול את ההחלטה בשל חוסר סבירות".
אחרי עצירת חקיקת ההפיכה המשטרית לשלושה חודשים לטובת ניסיונות הידברות בבית הנשיא (שנכשלו), החקיקה חזרה היום באופן חד צדדי, כאשר ועדת החוקה החלה לדון בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, הנוגע לצמצום דרמטי בעילת הסבירות. על פי הנוסח המוצע, "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".
מדובר בתיקון החקיקה הראשון המקודם בסיבוב הנוכחי, כאשר הממשלה מתכננת בהמשך לקדם חלקים נוספים מהרפורמה המשפטית הכוללת, במה שחברי האופוזיציה כינו "שיטת הסלאמי", תוך כדי שהאשימו את הממשלה בהחזרה חד צדדית של החקיקה.
גם בחוות דעתו, ממליץ עו"ד בליי שלא להתייחס רק לנושא עילת הסבירות היות שלדבריו, "יש מקום לבחון את ההצעה על רקע מכלול התיקונים כדי להגיע למסקנה באשר לאופן השפעתו – והשפעת צבר התיקונים – על האיזון ביניהן".
בליי הזכיר בחוות דעתו, והסביר גם בדיון, כי במערכות משפט במדינות נוספות שבתחילת דרכן הסתמכו על עילת הסבירות באופן מצומצם – יש כיום דווקא מגמה של הרחבת עילת הסבירות, על רקע הגידול הניכר בכוחה ובשיקול דעתה של הרשות המבצעת.
לגבי ביטול עילת הסבירות במתכונתה הנוכחית כתב בליי שהוא עלול "ליצור חלל ריק במתחם הביקורת השיפוטית", והדוגמה המובהקת לכך "מצוייה בתחום המינויים ושמירה על טוהר המידות בכל הרמות של השירות הציבורי, שם עילת הסבירות שימשה באופן מובהק כעילה העיקרית המאפשרת במצבי קיצון לפסול את ההחלטה המינהלית".
בחוות הדעת בליי מזהיר גם מפני האפקט של התיקון המוצע על פעילות הממשלה ושלוחותיה. לדבריו, "יש חשש שהגבלתה של עילת הסבירות ביחס לקטגוריה מסוימת של מקבלי החלטות עלולה להיתפס אף כהכרעה הפוטרת, ברמה העקרונית או ברמה המעשית, את אותם מקבלי החלטות מחובת הסבירות ומהצורך לפעול תוך שקילה ואיזון ראוי בין השיקולים הנוגעים לעניין".
הוא גם מציין שהמהלך עלול "ליצור אי בהירות בכל הנוגע למעמדן של עילות ביקורת נוספות הכרוכות בעילת הסבירות או הנובעות ממנה, וכתוצאה מכך "ליצור אי ודאות פרשנית ואי בהירות בהחלת התיקון המוצע, ולעורר שאלות בנוגע לסמכות השיפוטית לבקר החלטות של הרשות המבצעת גם בעילות אחרות, אם הן קרובות או חופפות".
בליי מציע לשקול אימוץ מודל חלופי – לא לצמצם את עילת הסבירות ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות על ידי הדרג הנבחר אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות. כמו כן, הוא מציע לשקול יצירת מנגנונים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות, דוגמת תיעוד מפורט של החלטתם, חובת הנמקה מוגברת וכו'.
"אנו לא יכולים לקיים משא ומתן על הפיכה משטרית בתשלומים", אמר בדיון היום יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ. "זה חוק להלבנת השחיתות שמסיר מגבלות מהממשלה. במקום להגיע להסכמות במסגרת בית הנשיא מחזירים אותנו לערוץ חד צדדי שתוצאותיו ידועות מראש". גנץ פנה לרוטמן: "אין לכם רוב בעם להפיכה המשטרית הזו, ספק אם יש לכם בכנסת רוב להפיכה. אתם תגזרו את הקופון, אבל העם ישלם את המחיר. אני מציע לראש הממשלה לעצור הכל, לחזור לבית הנשיא ולמנות חבר קואליציה לוועדה לבחירת שופטים".
יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי תקפה גם היא: "התיקון בא להגיד שהממשלה, שריה ורה"מ הם מעל החוק, וביהמ"ש לא יוכל להתערב במה שהם מחליטים. זה טינופת ברמה הכי גבוהה". גם ח"כ מירב כהן אמרה: "זו הצעה קיצונית, פתח לחקיקה של שחיתות. זה שהייתי שרה לא הופך אותי לאלה שיכולה לעשות הכל, וחיבור המהלך הפסול הזה למהלך של מינוי יועצים משפטיים מטעם שמתוכנן, יביא לכך שלא יהיו פה שומרי סף". ח"כ קרין אלהרר אמרה כי "עילת הסבירות אינה דבר פעוט, היא החלק הראשון בפרוטוקול הפולני, מתחילים בקטן ובסוף משתלטים על המערכת". ח"כ ולדימיר בליאק אמר: "ההצעה נותנת חופש מוחלט לפוליטיקאים לקבל ולבצע החלטות מושחתות. זו לא עילת הסבירות אלא עילה להעצים את המחאה". וח"כ גלעד קריב אמר: "אנו קוראים לציבור תמשיכו למחות. אתם חומת ההגנה האמיתית מול ניסיונות ההרס של רוטמן ונתניהו".
בדומה, חברי כנסת רבים התריעו כי המחאה תחזור בשיא העוצמה לרחובות ותגבר. ח"כ מיכל שיר אף אמרה ש"הציבור יצא וישרוף את הרחובות אם תמשיכו בחקיקה של ההפיכה המשטרית. אתם פולשים לחיים של האזרחים, והציבור לא יתן לזה לקרות". רוטמן העיר לה על האמירה החריפה ובנוסף חזר והאשים את האופוזיציה בפיצוץ השיחות בבית הנשיא. בעקבות זאת החלה מהומה בדיון וצעקות, לאחריהן החל רוטמן להוציא ח"כים מהאולם. רוטמן אמר כי התיקון נדרש משום ש"לעילת הסבירות אין עיגון בחוק" והזכיר דברים שאמר בעבר יאיר לפיד לפיהם, שני גופים הסתכלו על הפוליטיקאים וחשבו שהם מעליהם – בית המשפט ואגף התקציבים באוצר. "זו השתלטות עויינת של שני הגופים האלה", אמר רוטמן.
הדיונים בתיקון החקיקה צפויים להימשך גם בימים שני ושלישי.
