ניתוחתוכנית ההתעצמות סוכמה: יותר כסף לצה"ל, פחות פיקוח
ניתוח
תוכנית ההתעצמות סוכמה: יותר כסף לצה"ל, פחות פיקוח
חלק ניכר מהתקציב שסוכם בגובה 100 מיליארד שקל מיועד לחימוש, להגדלת מלאים ולאפשרויות ייצור בחירום. באוצר חוששים שהרחבת התקציב תישאר קבועה ותגדיל את נטל המס על הציבור המשרת
משרדי הביטחון והאוצר הגיעו להסכמות על תוכנית התעצמות רב־שנתית לצה"ל בגובה של 100 מיליארד שקל, כך נחשף היום באתר "כלכליסט". שני הצדדים הגיעו להסכמות לאחר דיונים ארוכים בקריה, ובסופו של דבר נדמה כי התוצאה היא שהביטחון הצליח לכופף (שוב) את האוצר.
תקציב ההתעצמות מתייחס לשורה ארוכה של היבטים, בהם סוגיות שקשורות לרכש ביטחוני והגדלת כוח האדם בצבא. ל"כלכליסט" נודע כי חלק ניכר מהתקציב מיועד לחימוש, וזאת על רקע המחסור העולמי בתחמושת וניסיון של מערכת הביטחון לצמצם את התלות הביטחונית של ישראל בעולם.
עם זאת, לא מדובר רק על הקמה של פסי ייצור לפצצות ופגזים, אלא גם על הגדלת המלאים כמו גם אגירה של חומרי גלם רלבנטיים לטובת ייצור בחירום. כך או כך, במערכת הביטחון יודעים היטב כי גם לאחר מימוש תוכנית ההצטיידות הצבא יהיה עדיין תלוי בגורמים חיצוניים ובראשם ארה"ב ו"שאין כוונה לשחזר את פרויקט הלביא".
בכל הקשור לסוגיות כוח אדם, שני הצדדים מתכוונים לשמור על ההסכמות שהושגו במסגרת הדיונים על תר"ש מעלות שכוללים, בין השאר, את הכשרת הגדלות הרמטכ"ל (תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית) וקיצור השירות לחיילים בחלק מהתפקידים העורפיים. עם זאת, השירות הסדיר ללוחמים צפוי להתארך חזרה לשלוש שנים, מספר ימי המילואים יוגדל, וההערכה היא שהצבא יקלוט עוד כ־3,000-2,000 אנשי קבע.
במסגרת המשא ומתן על תוכנית ההתעצמות עלתה בקשה מצד האוצר ובנק ישראל שתוקם ועדה שבה יהיו גורמים אזרחיים, ממשלתיים וביטחוניים שיבחנו מחדש את צורכי ההתעצמות של צה"ל, וזאת כחלק מהרצון להימנע מחשיבה מקובעת לאחר אירועי 7 באוקטובר. בסופו של דבר הוחלט כי הוועדה תקום, עדיין לא ברור באיזה הרכב, אך המנדט שלה קוצץ משמעותית: לפי ההסכמות המסתמנות, הוועדה תדון על כל הסכום של תוכנית ההתעצמות אך יהיה לה מנדט בלעדי רק על 18 מיליארד שקל מתוכו. משרד הביטחון והצבא יוכלו להתחייב על שאר הסכום, 82 מיליארד שקל, ללא תלות בהחלטות או המלצות הוועדה. במשרד הביטחון התעקשו על כך כדי שיוכלו לתת מענה מהיר להצטיידות במקרי חירום, אך באוצר סברו כי הדבר עלול להוביל לכך שהצבא יוציא את מרבית הכסף "על המוכר והמהיר" במקום "על היעיל והנכון", וכי חוסר הפיקוח ותקציב העתק יגרמו לצבא שלא לבצע תעדוף צרכים נכון והוא ינסה להשיג הכל מהכל.
יש לציין כי החשש העיקרי באוצר הוא לא מהרכב תוכנית ההתעצמות אלא מעצם היקפה ומההשלכות המאקרו־כלכליות שלה. באוצר סבורים כי למשק יש היכולת להתמודד עם ההוצאות החד־פעמיות של הלחימה ועם התוספת השנתית בת 10 מיליארד השקלים שתוכנית ההתעצמות תחייב. באוצר כן חוששים מכך שהדרישה להרחיב את תקציב הביטחון תיהפך לקבועה וכי המשמעות של זה היא הגדלת נטל המס על הציבור שעובד יחד עם הגדלת נטל הגיוס על הציבור שמשרת — שהוא כמובן אותו ציבור. זאת אחת הסיבות שבאוצר מתעדפים בימים אלו צעדי מיסוי רגרסיבי כמו הגדלת המע"מ על פני הגדלת מס הכנסה, וזאת בין השאר כדי להרחיב את נטל המס על שכבות נוספות כמו הציבור החרדי והערבי שמשלמים פחות מסים ומתגייסים פחות.
