מדריךמתי סביבת עבודה קשוחה הופכת להתעמרות?
מדריך
מתי סביבת עבודה קשוחה הופכת להתעמרות?
המעסיק צעק עליכם במהלך ישיבת צוות - האם זה נחשב התעמרות בעבודה? מה יכול לעשות עובד שחש שהיחס כלפיו מצד המעסיק הוא מתעמר או משפיל ומה גובה הפיצוי שמעסיקים נדרשים לשלם לעובדים שחוו 'התנכלות תעסוקתית'. עוה"ד מיכל זהר נישטיין ונועה פלר-ממן עם התשובות
במקום העבודה יש לפעמים חיכוכים, אי הסכמות ואף עימותים אבל יש מקרים שבהם היחס מצד המעסיק כלפי העובדים הוא ממש התעמרות. בשנים האחרונות יותר עובדים תובעים את המעסיקים שלהם על 'התנכלות תעסוקתית', התנהגות מתעמרת כלפיהם.
רק לפני מספר חודשים תבע אהרון כהן, שטוען שהוא אחד משותפיה המייסדים של קרן ההשקעות 2 בי-אנג'לס את הקרן בסכום של 1.3 מיליון שקל בטענה ל'יחס מתעמר, משפיל ומחפיר במגמה ברורה למרר את חייו התעסוקתיים'.
למרות שבעבר הובאו שתי הצעות חוק למניעת התעמרות בעבודה בפני הכנסת, טרם עברה חקיקה בנושא ואת התשובה לשאלה מהי התנכלות תעסוקתית ניתן למצוא בפסיקות בית הדין לעבודה. בעזרת עוה"ד מיכל זהר-נישטיין ונועה פלר-ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין נשיץ ברנדס אמיר ניסינו לברר איך מבחינים בין התעמרות בעבודה לבין סתם מנהל קשוח או לא סימפטי ומה נחשב להתעמרות בעבודה שבגללה ניתן לתבוע מעסיקים ובמקרים מסויימים אף לקבל פיצויים.
כדי להחליט האם התרחשה התעמרות כלפי עובד במקום העבודה בתי הדין לעבודה יבחן קודם כל את העובדות הייחודיות לכל מקרה. התעמרות בעבודה היא התנהלות או התנהגות החוזרת על עצמה במקום העבודה אשר יש בה כדי להטריד, להשפיל או לפגוע בעובד.
ההגדרה של התעמרות בעבודה שבה משתמשים בתי הדין היא זו שקבועה בהצעת החוק: התייחסות מבזה או משפילה כלפי אדם לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות; שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה של סמכויותיו מטעמים בלתי ענייניים; הטלת משימות שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו; הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים; ייחוס הישגיו והצלחותיו של עובד לעובד אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו; נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם; נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם. התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה.
במספר מקרים מעסיקים חוייבו בפיצוי כספי כלפי עובדים שחוו התעמרות בעבודה. המקרה המנחה והמפורסם ביותר הוא של מני נפתלי אשר תבע את משרד ראש הממשלה על התעמרות בעבודה ובו נקבע שהתנהלות מצד מעסיק הכוללת חיוב עובד לעבוד במשך שעות מרובות, הצבת דרישות מוגזמות במסגרת העבודה, העלבות והתפרצויות זעם, מתן משימות משפילות, ניטור, בקרה ודקדקנות יתר, והכל באופן מתמשך, תחשב להעסקה פוגענית.
מקרה נוסף שהוכר בפסיקה כהתעמרות הינו מקרה של עובדת אשר סבלה מהתעללות מילולית קשה מצד הממונה עליה אשר נהג לגעור בה ולצעוק עליה, חייב אותה לעמוד על הרגלים שעות מרובות בתקופה בה סבלה מזיהום ברגליים וגרם לה לחוויה של השפלה ואבדן הערך העצמי.
מקרה אחר הכיר בהתעמרות כלפי עובדת, אשר בשל חשד מצד המעסיק כי היא משוחחת ארוכות בטלפון, קיבלה הוראות משפילות לשבת בחדר ריק ללא מעש מבלי שסופקה לה תעסוקה, ותחת פיקוח צמוד, לרבות החובה לדווח על כל יציאה, כולל לחדר השירותים, תוך שהיא סופגת יחס עוין מצד הממונה עליה הוכר כמקרה של התעמרות בעבודה. בין היתר בשל אפלייתה אל מול עובדת מקבילה לה אשר קיבלה יחס חם וידידותי מצד המעסיק.
המעסיק צעק עלי בישיבת מחלקה, האם הדבר יכול להיחשב כהתעמרות בעבודה?
בהתאם לפסיקה, התעמרות במקום העבודה היא התנהגות פסולה מתמשכת, כלומר, לא מדובר במקרה שהתרחש באופן חד פעמי.
במקרה מסוים אף נקבע כי על אף שהוכח שהתנהגות הממונה הייתה לעיתים אגרסיבית מדי, וכללה זריקת מילות גנאי כלפי העובד, מכיוון שלא עלה בידי העובד להוכיח כי מדובר בהתנהלות "שבשגרה" - לא ניתן לקבוע כי מדובר בהתעמרות בעבודה. בנוסף נקבע כי לא כל הרמת קול תיחשב להתעמרות.
יחסי העבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים וחיכוכים בין העובד למעסיק. ישנן פעולות שעשויות לגרום לפגיעה בעובד הגם שהן חלק בלתי נפרד מעולם העבודה ומהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק כגון הערות על תפקוד העובד, קבלת הערכה לא חיובית ועוד, אך הדבר לא הופך אותן להתעמרות.
המעסיק בחר שני עובדים מהמחלקה שלי שיצטרפו לנסיעה לחו"ל. האם מדובר בבידוד חברתי שייחשב להתעמרות בעבודה?
"בידוד חברתי" משמעותו אירועים חוזרים ומתמשכים ולא מקרה בודד. ההחלטה מי יצטרף מבין עובדי המחלקה לנסיעת עבודה לחו"ל הינה החלטה עסקית המצויה בסמכותו הניהולית של המעסיק. לכן, כל עוד אין מטרה נסתרת "להשפיל" את מי שלא נסע – לא מדובר בהתעמרות בעבודה.
מהן חובות המעסיק במקרה שנודע לו על התעמרות במקום העבודה?
מעסיק מחויב לפעול לבירור כל טענה מצד עובד שעשויה להתפרש כהתעמרות בו. דרכי הבירור והפעולה בקשר לטענת התעמרות אינם קשיחים, בין היתר בהיעדר חקיקה מחייבת בנושא.
בתי הדין לעבודה הקבילו במידה מסוימת את הליך הבירור במקרים של תלונות על התעמרות להליכים הקבועים בחוק ובתקנות לעניין מניעת הטרדה מינית ומשום כך, כמעסיק עליך לטפל ביעילות וללא דיחוי בכל מקרה של תלונה על התעמרות במקום העבודה, אף אם המילה "התעמרות" לא עלתה מפורשות. על המעסיק לבצע בירור מקיף של התלונה מול הגורמים הרלוונטיים בחברה ובתום הבירור לגבש מסקנות וכן לקבוע את דרכי הפעולה בהתאם.
איזה פיצוי כספי ניתן לבקש מבית הדין לעבודה בגין התעמרות במקום העבודה?
הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה קובעת כי עובד שחווה זאת יוכל לתבוע פיצוי גם מבלי שהוכיח שנגרם לו נזק עד תקרה של 120 אלף שקל. בפועל, בתי הדין לעבודה פוסקים לעובד שהוכיח התעמרות בעבודה פיצוי בגין עגמת נפש, על פי רוב בסכומים נמוכים בהרבה מהקרה הקבועה בהצעת החוק.
האם אפשר לתבוע בבית הדין לעבודה באופן ישיר גם את האדם שהתעמר בי אצל המעסיק?
לא. בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה בין עובד למי שאינו מעסיקו. על כן, פסיקת בתי הדין לעבודה דחתה לא פעם תביעות אישיות כנגד הגורם המתעמר וקבעה כי ניתן להגיש את התביעה רק כנגד המעסיק או החברה בה הועסק העובד.
