מרכז טאוב: הצפיפות בחטיבות הביניים החילוניות גדולה פי 4 מבשאר מערכת החינוך
מרכז טאוב: הצפיפות בחטיבות הביניים החילוניות גדולה פי 4 מבשאר מערכת החינוך
פרק החינוך בדו"ח מצב המדינה של המרכז מגלה שבעיית הצפיפות הגדולה ביותר במערכת החינוך קיימת בחטיבות הביניים החילוניות. כמות הילדים המוגדרים בעלי בעיות נפשיות בחינוך המשלב גדלה פי 20 תוך 12 שנים
בעיית גודל הכיתות הקשה ביותר במערכת החינוך מרוכזת בחטיבות הביניים. במהלך 2023 שליש (32%) מהתלמידים למדו בכיתות עם יותר מ-32 תלמידים, כמו ב-2013. המצב חמור במיוחד בחינוך הממלכתי החילוני שבו 59% מהכיתות בחטיבות הביניים מונות מעל 32 תלמידים לעומת 14%-15% בחינוך הממלכתי דתי החרדי והערבי.
כך עולה מפרק החינוך בדו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית בישראל שמתפרסם הבוקר. את הפרק חיבר ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז, חוקר כלכלת החינוך נחום בלס. בלס מציין שזהו מצב בעייתי "משום שמדובר בנערים ונערות בגיל ההתבגרות, גיל פגיע במיוחד המתאפיין, בין היתר, בקושי לשמור על קשב וריכוז".
בלס מסביר שבתיכונים יש מדיניות של תקצוב כיתות קטנות לפרויקטים של סיוע לשכבות חלשות. לכן שיעור הכיתות הגדולות שבהן יותר מ-32 תלמידים עומד על 21% בלבד. בבתי הספר היסודים הוא עומד על 3%. יודגש שבניגוד להורים שמייחסים חשיבות רבה לנושא גודל הכיתה כתורם לאווירה הלימודית, המחקרים מעניקים הרבה יותר חשיבות לאיכות ההוראה כתורמת להישגים. הבעיה היא שהקטנת כיתות גורמת גם לעלויות תקציביות עצומות וגם לדרישה גדולה למורים, מה שעלול להוריד את איכות ההוראה.
עוד עולה מהדו"ח שכמות הילדים המוגדרים כבעלי הפרעות נפשות בבתי הספר הרגילים המשלבים ילדי חינוך מיוחד גדלה פי 19 מ-650 ב-2011 ל-12,500 ב-2023. במקביל כמות הילדים המוגדרים כבעלי הפרעות נפשיות קשות ונמצאים במסגרות חינוך מיוחד נפרדות גדלה פי 2.7 מ-1,400 ל-3,750 באותן שנים. כמות התלמידים המוגדרים אוטיסטים בשני סוגי המסגרות גדלה פי 5.6 מ-6,500 ב-2011 ל-36,650 ב-2023. התוצאה היא שתקציב החינוך המיוחד שעמד על 18.7% מתקציב החינוך ב-2017 זינק ל-21.4% ממנו ב-2022.
למרות העלייה העצומה בתקציב החינוך המיוחד בלס קובע שאיכות החינוך שמקבלים התלמידים לא השתנתה ולעיתים אך הורעה. רוב התלמידים בחינוך המיוחד לומדים כיום בכיתות מעט גדולות יותר מבעבר, ממוצע התלמידים לעובד הוראה בחינוך המיוחד גדל בין השנים 2011 ו-2023 מ-6.7 ל-7.7. התקציב הממוצע לתלמיד אפילו ירד. מי שהרוויחו הם חלק מהתלמידים בחינוך המשלב שהוכרו כזכאים ל"סל אישי". בלס סבור שחלק ניכר מהעלייה במספר תלמידי החינוך המיוחד נובע מסיבות טכניות ולא רק כתוצאה מעליה בהיקף הבעיות. בין הבעיות האלה הוא מונה שינויים בהגדרות האבחון של אוטיזם והחלשות בסטיגמה המוצמדת לילד בחינוך המיוחד.
בשבוע שעבר פורסם פרק המלחמה של הדו"ח שהזהיר שעשרות אלפי עד מאות אלפי ילדים בגיל הרך ועוּבּרים שחשופים במלחמה למתח ולחץ קשים עלולים לסבול מנזקים התפתחותיים לכל חייהם. בין הנזקים האפשריים: הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, הפרעות קשב וריכוז ופגיעות נפשיות והשכלתיות.
בלס גם מזהיר מהתוצאות הקשות שיכולות להיות להנהגת רפורמת אופק חדש בחינוך החרדי. לדבריו, "בטווח המיידי והקרוב, אפשר להניח שהדבר יוביל לכך שיתרבו קבוצות ההורים שירצו להקים בתי ספר נפרדים לילדיהם. הדבר יביא לנטישה של קבוצות הורים מבוססות מבחינה חברתית-כלכלית או מגובשות מבחינה אידיאולוגית שאינן מרוצות מן הרמה של בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם, מן ההרכב החברתי שלהם או מגישתם החינוכית והאידיאולוגית.
"התוצאה תהיה התרחבות הפערים הלימודיים והחברתיים, עלייה משמעותית בהוצאה הלאומית לחינוך בשל הבזבוז הגדול מהקמתם של עשרות ומאות בתי ספר פרטיים קטנים ודלדול החינוך הציבורי". הוא מזהיר ש"בטווח הארוך החלשת החינוך הציבורי תתרום לתהליכי התפוררות חברתית, התחזקות ההקצנה הלאומנית והדתית ולפרימת המסגרות המלכדות היום את החברה הישראלית".
