יו"ר ועדת הכלכלה לאוצר: "לבדוק איך מחזירים מיד למשרד החקלאות 160 מיליון שקל"
יו"ר ועדת הכלכלה לאוצר: "לבדוק איך מחזירים מיד למשרד החקלאות 160 מיליון שקל"
בעקבות הקיצוץ החד בגובה 300 מיליון שקל במשרד החקלאות, שמעמיד בסכנה את מכון וולקני, דרש דוד ביטן ממשרד האוצר למצוא בתוך שבוע פיתרון. שר החקלאות אבי דיכטר אמר כי יתרת הסכום - 140 מיליון שקל, יכולים להגיע מהתחייבויות קודמות למשרד
בעקבות הקיצוץ החד במשרד החקלאות בגובה 300 מיליון שקל, אשר מעמיד בסכנה את מכון וולקני ומאלץ את המשרד עצמו להתמודד עם הפחתת פעילות בהיקף של 12%, דרש יו״ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, ממשרד האוצר "לבדוק בתוך שבוע איך מחזירים למשרד החקלאות 160 מיליון שקל. תמצאו את השיטה".
שר החקלאות, אבי דיכטר, אמר בדיון כי משרדו יכול להסתדר עם קיצוץ של יתרת הסכום – כ-140 מיליון שקל, שעה שאין צורך לפתוח מחדש את תקציב המדינה בכדי למצוא פתרון מפני שבקופת האוצר ישנן יתרות כספים מהתחייבויות קודמות למשרד החקלאות בגובה 160 מיליון שקל.
הדיון בנושא תקציב משרד החקלאות נקבע לאחר ששר החקלאות ומנכ״ל משרדו, אורן לביא, טענו כי משרד האוצר הוליך אותם שולל והוביל לקיצוץ של 12% בתקציב המשרד כשדרש מהם ׳להיכנס תחת האלונקה׳ בשל המלחמה, שעה שהקיצוץ במשרדים אחרים היה נמוך משמעותית ומשרדים מסוימים אף קיבלו תוספת תקציבית.
הקיצוץ החד בתקציב המשרד הוביל לקיצוץ של 21% בתקציב מכון וולקני העוסק במחקר חקלאי, מה שפגע באופן קשה ביכולתו לתפקד. ראשי המכון הזהירו כי הייבוש התקציבי עלול להוביל בתוך שנים בודדות לגוויעת המכון וסגירתו, בשל הצורך להפסיק מחקרים רבים לאחר הקיצוץ ולוותר על תקני חוקרים ותקציבי מחקר מחו״ל שדורשים גם השקעה מבית. בחדר הוועדה היום אמרו: ״פעם ראשונה שהאוצר הצליח לקצץ 300 מיליון שקל בבת אחת. רק במשרד החקלאות פראיירים. דופקים את החקלאים״.
דיכטר טען בדיון כי במשרד האוצר לא עונים לפניות משרדו, וכי כל ניסיון לשיח מול הפקידות המקצועית נענה בשליחת אנשי משרד החקלאות ללשכת ראש הממשלה, או לא נענה כלל. לדבריו, ״אנחנו משרד ממושמע. כשאומרים לנו - יש אלונקה כבדה, כנסו תחתיה, אנחנו נכנסים. בדקנו איפה אנחנו יכולים לקצץ עד הג׳נטים, אחרי קיצוץ 2023. ביום שהונח בוועדת הכספים, הסתבר שמשרד החקלאות הוא המשרד הכי מקוצץ מבין משרדי הממשלה, באופן משמעותי ממשרדי הממשלה האחרים. אנחנו לא רוצים לפתוח את תקציב המדינה ומבינים את המורכבות. כל מה שאנחנו רוצים לעשות ביחד עם האוצר, זה שנגיע לסכום של ה-160 מיליון שקל כדי שהמשרד יתפקד ב-2024. אנחנו לא מצליחים לדבר עם האוצר ולקבל מהם תשובות. אומרים לנו – לכו לראש הממשלה. יש כספים של משרד החקלאות שחונים במשרד האוצר. לא צריך לפתוח את התקציב״. דיכטר הוסיף כי חקלאים לא קיבלו תמיכות שהובטחו להם בגין הרפורמה בחקלאות, שהובילה להפחתת מכסים ופגיעה בחקלאות המקומית.
כפיר בטט, סכן הממונה על התקציבים, אמר בדיון: ״טענו כלפינו דברים על הונאה ורמייה שהתכלית שלהם היא בריחה מאחריות. השוו למשרדים אחרים בלי להבין. נתנו למשרד החקלאות את האחריות של איפה לקצץ. יש לנו סיכום תקציבי איתו״. על הדרישה לממש הרשאות להתחייב וכספים ש׳חונים׳ במשרד האוצר, אמר כי בפועל מדובר בסכום שאינו קיים באמת שכן לא תוקצב בפועל, מפני שבמשרד האוצר לא מתקבים באופן מלא סיכומים מתוך הנחה שלא ימומשו במלואם. לדבריו, ״על כל הרשאה להתחייב שאנחנו נותנים יוצאים 70%. ההצעה כאן היא לקחת את ה-30% שלא יצאו ולתת אותם. כשאנחנו בונים תקציב אנחנו בונים הסתברות סטטיסטית ונותנים את הסכומים האלו. מדובר בסכומים שלא יצאו מאז 2010. אין כסף לזה בתקציב. אנחנו מעריכים לפי מודלים סטטיסטיים כמה יצא כל שנה, וזה מה שאנחנו מתקצבים בפועל. ככה עובד תקציב מדינה״.
ח״כ ביטן טען: ״אתם אלופים בלתמרן אנשים. אם הייתם עושים את התמרון ברפיח...זה לא במקום מה שאתם עושים. הורדתם את הפיצוי לחקלאים בעקבות פעימות הרפורמה שבוצעו בפועל מהתקציב מכל מני סיבות. זה חיסכון תקציבי של 500 מיליון. בנוסף לזה לקחתם עוד 300 מיליון. אתם צריכים להחזיר להם את הכסף״.
ח״כ אלון שוסטר, לשעבר שר החקלאות, הוסיף לדבריו ושאל: ״איזה סוג היה אצלכם בין האוזניים כשהחלטתם לבצע שלוש פעימות בלי לתת כסף? הורדת את המכסים, הפסדת כסף למדינה. למה לא שמת בצד כסף? יש כאן חוסר הוגנות״.
