פרשנותהלחץ הבינלאומי מחריף: טורקיה לא חיכתה להאג והטילה חרם
פרשנות
הלחץ הבינלאומי מחריף: טורקיה לא חיכתה להאג והטילה חרם
יש כלים להתמודד בבית הדין בהאג ומול סנקציות. אך הממשלה מובילה את ישראל למדרון חלקלק
החרם הטורקי הוא אקט מדינתי בהוראת נשיא טורקיה ארדואן שמופנה נגד ישראל. בכך הוא שונה מהחרם המקובל כיום — סנקציות על יחידים. כמו הצו הנשיאותי שעליו חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ומכוחו הוטלו סנקציות על מתנחלים ישראלים. גם בריטניה חיקתה אותה, וזכורה הסנקציה שהטילה על האוליגרך רומן אברמוביץ'. מתנחלים ורוסים הפכו בעקבות הפלישות לעזה ולאוקראינה ליעד פופולרי לסנקציות.
במאבק הזה יש לישראל יתרון מסוים בזכות עצמאות מערכת המשפט שלה שמספקת את עיקרון המשלימות באמצעותו ניתן לסמוך עליה שתדון בעצמה בהפרות דיני המלחמה הנטענות. אבל, העצמאות והעיקרון בסכנה תודות להפיכה המשטרית. שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג - לצדק (המדינתי) והפלילי (הפרסונלי) - כבר נושפים בעורפנו. בבית הדין לצדק מתבררת תביעת דרום אפריקה להצהיר עלינו כמבצעי ג'נוסייד ובבית הדין הפלילי החלה החקירה שמפחידה את נתניהו - זו שאולי תניב הוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים, מדינאים וקצינים. תקדים שהופעל בעבר רק נגד מפלצות האדם הגרועות ביותר.
בהיסטוריה הישראלית זכור החרם הערבי שהוטל על ישראל כבר בראשית הקמתה. ישראל נחלצה הודות לחקיקה אמריקאית ואירופאית פרטנית שאסרה על השתתפות או כניעה לחרם, חקיקה שעדיין בתוקף. תקדים נוסף הוא דרום אפריקה. ישראל ניצבת היום בפני דרישה ערבית להשעותה מהעצרת הכללית של האו"ם, כפי שהושעתה דרום אפריקה ב־1974, וגולגלה בהמשך לחרם בינלאומי. דרום אפריקה הוענשה בגלל האפרטהייד, ועל מפעל ההתנחלויות הישראלי הוכרז חרם בידי תאגידים וחברות בעולם כולו. חרם צרכנים, חרם כלכלי, אמנותי ואקדמי. ב־2011 חוקקה ישראל חוק למניעת פגיעה בישראל באמצעות חרם. ארדואן לא חושש ממנו, ולמערכת המשפט הישראלית אין כלים מולו. אבל, מול האג ומול הסנקציות נגד יחידים בארה"ב יש מה לעשות. בעניין זה מונה פרופ' עמיחי כהן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מספר צעדים. ראשית, פוליטיקאים ישראלים צריכים להיזהר מניסיונות לפעול כנגד בנקים וגופים עסקיים המצייתים לסנקציות. שנית, ניתן לפעול בערוצים דיפלומטיים מול ארה"ב למניעת הרחבת הסנקציות. צעד נוסף שייתקל בהתנגדות בן גביר וסמוטריץ', הוא לאכוף בנחישות חוקים שמונעים התעמרות בפלסטינים בשטחים.
במאבק מול הסנקציות לישראל יש יתרון בזכות עצמאות מערכת המשפט שתדון בעצמה בהפרות הדין. אבל העצמאות בסכנה בשל ההפיכה המשטרית שהובילה הממשלה
בעניין האג, אומר ד"ר רועי שיינדורף ממשרד הרצוג, לשעבר המשנה הבינלאומי ליועמ"ש, שחשוב להעביר לתובע בית הדין הפלילי כרים ח'אן מידע מהימן על הבדיקות והחקירות שמנהלת ישראל. הוא גם מציע לשקול את העברת החקירות להפרת דיני מלחמה לערכאות בישראל במסגרת עקרון המשלימות שמקנה עדיפות למדינות שרוצות ומסוגלות לחקור בעצמן טענות על המתרחש בשטחן ותחת אחריותן.
סנקציות על ישראל, כמדינה ויחידים, עלולות להתגבש במידה שבית הדין לצדק ימצא את ישראל כמבצעת ג'נוסייד ובית הדין הפלילי יוציא צווי מעצר נגד מנהיגיה. במקרה הראשון, להחלטת בית הדין לצדק יש מעמד של חוות דעת מייצגת והסנקציות מוטלות בעיקר בידי מועצת הביטחון של האו"ם. כאן ישראל בונה כמובן על וטו אמריקאי, אבל במקרה של החלטת אנטי־ישראלית עלולה ישראל להיחשף לסנקציות מצד מדינות, תאגידים וקרנות הון והשקעה. טורקיה אפילו לא המתינה להאג כדי לפעול נגדנו.
