"חזרנו 20 שנה אחורה": ישראל צוללת במבחן הקריאה הבינלאומי הראשון אחרי הקורונה
"חזרנו 20 שנה אחורה": ישראל צוללת במבחן הקריאה הבינלאומי הראשון אחרי הקורונה
תוצאות מבחן פירלס מגלות ירידה של 20 נקודות ביכולת הקריאה אצל תלמידי כיתה ד' בשל משבר הקורונה - כשמבין מדינות ה-0ECD רק טורקיה והחלק הצרפתי של בלגיה במצב גרוע יותר; גם במבחן הקודם ב-2006 נרשמה ירידה - של 11 נקודות; הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך: "ישראל בולטת לרעה"
ישראל רשמה ירידה של 20 נקודות ביכולת הקריאה במחקר פירלס (PIRLS) 2021 לתלמידי כיתות ד' - מהירידות החדות ביותר בקרב המדינות המפותחות.
המבחן, שלמרות שמו נערך ב-2022, הוא הראשון שמאפשר לאמוד את נזקי הקורונה משום שמדובר בתלמידים שהיו בכיתה ב' כשהחל המשבר. גם במבחן הקודם ב-2016 רשמה ישראל ירידה של 11 נקודות, זאת לעומת 2011. ישראל ממוקמת במקום ה-30 והלא מכובד מ-43 מדינות ומחוזות שהשתתפו במבחן, אבל היא שני מקומות מהסוף מבין מדינות ה-OECD כאשר רק טורקיה והחלק הצרפתי של בלגיה אחריה.
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מפרסמת היום (ג') את ממצאי מחקר פירלס (PIRLS). המחקר נערך אחת לחמש שנים, מאז 2001, על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך (ה-IEA), ווהוא בודק את אוריינות הקריאה של תלמידי כיתות ד' במדינות ברחבי העולם. בישראל נבחנו כ-5,000 תלמידים מכ-200 בתי ספר. מטרת המחקר היא לבדוק את רמת הקריאה והבנת הנקרא של התלמידים, ובמסגרתו נכללו שני סוגי טקסטים עיקריים, סיפורי ומידעי, בעברית או בערבית, בהתאם לשפת ההוראה בבית הספר.
מחקר פירלס 2021 (שבגלל משבר הקורנה נערך בפועל ב-2022) הוא המחקר רחב ההיקף הראשון שמאפשר להעריך את השינוי בהישגי התלמידים בתקופה שכוללת בתוכה גם את שנות הקורונה. הוא מאפשר השוואה בין ההישגים בשנת 2022 לבין אלה שהיו בשנת 2016, תוך בחינת השינויים בישראל ביחס ל-42 מדינות נוספות.
במחקר נמצאה ירידה משמעותית בהישגי תלמידי ישראל בשפת אם בהשוואה למחזור הקודם (2016). הישגי התלמידים בישראל נמצאים מעט מעל ממוצע המדינות שהשתתפו במחקר, אך יש נסיגה לרמתם ב-2001. במחזור הנוכחי פחות תלמידים הפגינו מיומנויות קריאה גבוהות (ירידה של 11%) ויותר תלמידים הפגינו מיומנויות קריאה נמוכות (עלייה של 8%).
הישגיהם של תלמידים דוברי ערבית שהשתתפו במחקר נותרו נמוכים, ללא שינוי של ממש מהישגיהם ב-2016. לעומת זאת, בקרב תלמידים דוברי עברית נמצאה ירידה משמעותית של 28 נקודות לעומת 2016. התוצאה היא שהפער בין ממוצעי ההישגים של תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית הצטמצם, כתוצאה מירידה בהישגי התלמידים דוברי העברית ולא משיפור בהישגים של התלמידים דוברי הערבית.
התלמידים שהשתתפו במחקר בישראל נכנסו לכיתה א' בספטמבר 2018. הם היו באמצע כיתה ב' בכניסה למשבר הקורונה. בסגרים השני והשלישי היו בכיתה ג'. בעת ביצוע המחקר (מאי 2022) היו בכיתה ד'. למעשה, ההתמודדות עם מגפת הקורונה (דרך סגרים ולמידה מרחוק) נעשתה בתקופה שבה היו אמורים לבסס את כישורי הקריאה והכתיבה.
עם זאת רק ב-32 מדינות נרשמה ירידה בהישגים והירידה הממוצעת היתה של 8 נקודות - הרבה פחות מישראל. 8 מדינות שמרו על ההישגים וב-3 נרשמה עלייה. הירידה בישראל היא החמישית בגובהה בין המדינות המשתתפות. בראמ"ה מסכמים ש"אין להסיק שירידה בהישגים היא גזירת גורל", אך קובעים ש"חזרנו 20 שנה לאחור. ירידה חדה בממוצע ההישגים בישראל היא מהגדולות ביותר מבין כל מדינות ה-OECD. רק בנורבגיה ובסלובניה נרשמה ירידה דומה". בראמ"ה מדגישים ש"זה דפוס משותף למדינות רבות אך ישראל בולטת לרעה".
ממשרד החינוך נמסר ש"הדרג המקצועי במשרד החינוך בוחן את הנתונים לעומק ומגבש בימים אלה תוכנית לחיזוק לימודי השפה, הכוללת מספר מענים לשכבות הגיל השונות. התוכנית תוצג בקרוב ותחל כבר בשנת הלימודים הבאה". שר החינוך יואב קיש אמר ש"הנתונים מעידים על המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך. המשימה שלנו היא להחזיר את המערכת למסלול, בדגש על התלמידים המצטיינים ולסייע לשכבות הגיל שנפגעו במיוחד מהקורונה".
בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי אומרים בתגובה לתוצאות מבחן פירלס בשפה הערבית ש"אין יותר לאן להידרדר". בוועדה מדגישים כי "שום תוכנית לא תעזור אם לא יהיה שינוי תפיסתי עמוק במשרד החינוך לגבי החינוך הערבי בכלל והוראת השפה הערבית בפרט. תוצאות החוזרות על עצמן שנה אחרי שנה אמורות לטלטל את המערכת ולגרום לשינוי מהותי". לטענתה, "יש להסתמך על מחקר עדכני בתחום הוראת הערבית. יש להפוך את שיפור מצב הילדים בשפה הערבית למטרת על של כלל מערכת החינוך ובתי ספר, לצד טיפול ברמת המקצוע".
