מעקב כלכליסטמנכ"ל תמורת הנפקה: גנץ ממשיך לעכב את הפרטת תע"א
מעקב כלכליסט
מנכ"ל תמורת הנפקה: גנץ ממשיך לעכב את הפרטת תע"א
גורמים ממשלתיים טוענים כי שר הביטחון עיכב את הטיפול בחיסיון של תעשייה אווירית, הנדרש לצורך ההנפקה, וכעת את אישור המינוי של בועז לוי למנכ"ל קבוע, בשל רצונו במנכ"ל אחר. משרד הביטחון: "מחויבים לתהליך ההפרטה"
הפרטת התעשייה האווירית (תע"א) ומינויו של מנכ"ל קבוע לחברה תקועים, וגורמים ממשלתיים מאשימים את שר הביטחון בני גנץ ואת מנכ"ל משרדו אמיר אשל באחריות למצב.
לטענתם, גנץ לא שבע רצון, בלשון המעטה, מהחלטת דירקטוריון החברה מנובמבר 2020 למנות את בועז לוי כמנכ"ל קבוע, ועל כן הוא לא חותם על מינויו הקבוע וגם לא מיהר לקדם את החתימה על מכתב שיתיר את החיסיון על חלק מפעילותה של החברה אחרי הפרטתה, מהלך הכרחי בדרך להשלמת המהלך.
המכתב ישב על שולחנו של גנץ כשנה, עוד מאז כיהן כשר ביטחון בממשלת הרוטציה שלו עם נתניהו, אך עד לאחרונה סירב לקדם אותו מול היועץ המשפטי לממשלה.
תע"א מתנהלת כבר כשנה וחצי ללא מנכ"ל קבוע, מאז התפטרותו של נמרוד שפר ביולי 2020. לוועדת האיתור לבחירת המנכ"ל ניגשו כמה מועמדים ובהם לוי, שעובד בחברה כבר 32 שנה ובין היתר היה ראש מערכת החץ ושימש אז כראש חטיבת הטילים בחברה, ואייל יוניאן, סמנכ"ל הכספים של החברה. האלוף (מיל') חגי טופולנסקי, שמונה לראש אכ"א בתקופת כהונתו של גנץ כרמטכ"ל, נחשב למועמד המועדף של מנכ"ל משרד הביטחון אשל. עם זאת, טופולנסקי פרש מהמרוץ בטענות לתהליך לא תקין, ואמר כי קיבל מסרים ברורים לגבי ההעדפות של גורמים בוועדה. אשל הכחיש אז כי התערב במינוי או העדיף את אחד המועמדים.
ועדת האיתור המליצה בסופו של דבר על מינויו של לוי לתפקיד, והוא אף קיבל את אישורה של ועדת גילאור למינויים בכירים בחברות הממשלתיות. בנובמבר 2020 אישר דירקטוריון תע"א את מינויו של לוי, אבל מאחר שגנץ מסרב לחתום על המינוי - הוא משמש עדיין כממלא מקום בלבד. בהרכב הנוכחי של הדירקטוריון יש רוב בעד לוי, אבל לאחר פרישתם בחודשים הקרובים של דירקטורים המצב עשוי להשתנות. מינויו של לוי טעון גם את אישורו של שר האוצר אביגדור ליברמן, שהבהיר כי יעשה כן רק לאחר קבלת חתימתו של גנץ.
תזכורת לבג"ץ משה אשר
אי־מינויו של מנכ"ל קבוע יוצר בעיה לחברה. התעשייה האווירית הנפיקה אג"ח שנסחרות בבורסה, ועל כן היא נחשבת ל"חברה מדווחת", שכל דיני ניירות ערך חלים עליה והיא מפוקחת על ידי רשות ני"ע. סעיף 119 לחוק החברות קובע, כי "חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אג"ח, תמנה מנהל כללי". במקרים מיוחדים ניתן להסמיך את היו"ר או קרובו למלא את תפקיד המנכ"ל.
בנוסף, סעיף 363 א לחוק מאפשר הטלת עיצומים על החברה, בין היתר במקרה שבו לא מכהן מנהל כללי במשך יותר מ־90 יום. בחברה אין מנכ"ל קבוע מיולי 2020 והשאלה היא האם רשות ני"ע תפעל בעניין.
סכנה נוספת לחברה היא באפשרות של עתירה לבג"ץ כנגד החברה על אי מינוי מנכ"ל קבע. במקרה דומה בעבר הורה בית המשפט העליון בינואר 2012, בעקבות עתירה של משה אשר, להביא לאישור את מינויו של אשר כמנהל רשות המסים. אשר נבחר על ידי ועדת איתור לתפקיד, אבל שר האוצר אז יובל שטייניץ סירב להגישו לאישור הממשלה. בסופו של דבר הושגה פשרה, שלפיה אשר מונה למשנה למנהל רשות המסים למשך שנה שרק בסיומה מונה למנהל. לפי תקדים אשר, מעריכים בחברה, ייווצר קושי משפטי לא למנות את לוי למנכ"ל קבוע. עתירה כזו עשויה להביך את משרד הביטחון. גנץ עצמו כבר הוביל מהלך למינויו של עמיר פרץ ליו"ר תע"א חרף העובדה שלא עמד בקריטריונים הנדרשים בחוק.
כספי ההפרטה יוקצו למו"פ
בנובמבר 2020 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את החברה בדרך של הנפקת מניות מיעוט. בין היתר, כוללת החלטת את ההוראות הבאות: "למכור עד 49% (בדילול מלא) מהון המניות של החברה, בדרך של הצעה לציבור על פי תשקיף, אחת או יותר, בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שתכלול הצעת מכר של המדינה ו/או הצעת מכר בשילוב עם גיוס הון לחברה ('ההנפקה' או 'ההנפקות' לפי העניין), ובלבד שהנפקה כאמור מעל ל־35% (בדילול מלא) מהון המניות של החברה תהיה כפופה לקבלת החלטה נוספת של ועדת השרים לענייני הפרטה". עוד נקבע שתקבולי הגיוס ישמשו אך ורק למחקר ופיתוח, רכש חברות והשקעות.
גנץ כבר היה בתפקיד שר הביטחון כשהתקבלה החלטת ההפרטה. במסגרת תפקידו יש לגנץ אחריות על התעשיות הביטחוניות הממשלתיות ובכלל זה על התעשייה האווירית, ולכן הוא נדרש בתוקף תפקידו לקדם מינוי מנכ"ל קבוע וכן את ההנפקה. אם גנץ והיו"ר פרץ ומנכ"ל קבוע לא יובילו את ההנפקה - אז פשוט הכסף לא יגיע. זאת ועוד, החברה תתקשה לשווק את עצמה בהנפקה, כשאין לה מנכ"ל קבוע.
באותה החלטה של ועדת השרים להפרטה נקבע גם כי יתקיים שיח עם העובדים למשך 100 יום, כלומר עד תחילת 2021. המו"מ עם העובדים אכן מתנהל והם דורשים, כפי שנחשף ב"כלכליסט", מענק הפרטה של 100 אלף שקל לכל אחד מ־15 אלף עובדי החברה - עלות המענק כ־1.5 מיליארד שקל, כמחצית מהסכום המתוכנן להתקבל בהנפקה. זאת ועוד, ועד העובדים גם תובע לבטל את האיסור על העסקת קרובי משפחה. תביעתם זו זוכה להתנגדות מצד משרדי האוצר והביטחון.
בנוסף, כדי לבצע את ההפרטה גנץ צריך לפנות להיועץ המשפטי לממשלה, כדי שיפנה לבית המשפט בבקשה שיטיל חיסיון על הנהגת שקיפות על חלק מפעילות החברה. רק לאחרונה פנה גנץ בעניין אל היועץ המשפטי לממשלה.
גנץ לא נאבק משום מה לזירוז ההנפקה ומינוי מנכ"ל קבוע, כפי שנלחם למען מינויו של פרץ ליו"ר. פרץ נפסל על ידי "ועדת גילאור", אבל גנץ לא ויתר ובכל זאת הביא לממשלה את אישור המינוי. גורמים ממשלתיים ציפו שלאחר מינויו של פרץ, גנץ יזרז את ביצוע יתר המהלכים לקראת ההפרטה, אך בינתיים אין סימנים לכך.
ממשרד הביטחון נמסר, כי "סוגיית החיסיון טופלה והנושא הועבר להמשך עבודה. נושא מינוי מנכ"ל התעשייה האווירית נמצא תחת בדיקה. הפרסומים לפיהם מנכ"ל משרד הביטחון מקדם כביכול מועמד מסוים הם שקריים. משרד הביטחון מחויב להנפקת התעשייה האווירית ופועל לקידומה".
אשר לעיכוב במינוי מנכ"ל קבוע לתעשייה האווירית נמסר מלשכת גנץ, כי "נושא המינוי של בועז לוי כמנכ"ל נמצא תחת בדיקה".
