חשיפת כלכליסטהמדינה דורשת מחברת טבע תשלומי מס של 6.9 מיליארד שקל
חשיפת כלכליסט
המדינה דורשת מחברת טבע תשלומי מס של 6.9 מיליארד שקל
חברת התרופות שילמה רק 400 מיליון שקל מתוך מתוך שומת מס של 7.3 מיליארד שקל הנוגעת לשנים 2008 עד 2016; לגבי יתרת הסכום מתקיים דיון בבית המשפט
"נכון ליוני 2021, יש למעלה מ-28 מיליארד שקל התלויים בהליכים משפטיים, מהם 6.9 מיליארד שקל בגין שומות מס לחברה אחת", כך נכתב בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'). המבקר הסתיר את שם החברה, אך ל"כלכליסט" נודע כי מדובר בחברת טבע.
חברת טבע, הזכאית לשלם מס מופחת מכוח חוק עידוד השקעות הון, שילמה רק 400 מיליון שקל מתוך שומת מס של 7.3 מיליארד שקל. לגבי 6.9 מיליארד השקלים הנותרים מתקיים דיון בבית המשפט. הוויכוח נוגע לשנות המס 2008 עד 2016, והדיון בסוגיה צפוי להתקיים ב-2023.
פקודת מס הכנסה במדינת ישראל קובעת כי ערעורים בשומות מס מתנהלים בדלתיים סגורות, וככלל כל המידע הנוגע לשומות מס לא גלוי לציבור ולעובדי הרשות אסור לחשוף אותו. זאת אפילו במקרים של חברות ענק כמו טבע, שתשלומי המסים שלהן משמעותיים לקופת המדינה, ותשלום המס המופחת נובע מהטבת מס שלטונית בדמות "חוק עידוד השקעות הון".
העיכוב של הטיפול המשפטי בצווי המס במשך שנים ארוכות גורמת, לדברי המבקר, ל"פגיעה באוצר המדינה, פגיעה ביכולת ההרתעה של רשות המסים, ואף עלולה לפגוע ביכולת האכיפה של בית המשפט במקרה שבו החברה הפסיקה את פעילותה".
בעיה זו מוכרת לא מעט שנים לקובעי המדיניות בממשלה, ואפילו בחוק ההסדרים האחרון הוצע מהלך לפיו 30% מהסכום השנוי במחלוקת ייגבו באופן מידי. במקרה של טבע למשל המשמעות היא שהיא תיאלץ לשלם מיד כ-2.3 מיליארד שקל. הצעת החוק הזו זכתה להתנגדות רחבה מגופים חזקים כמו לשכת עורכי הדין, והוצאה מחוץ לחוק ההסדרים. כעת מתברר כי גם לחברת טבע היה עניין משמעותי בעצירת ההצעה הזו.
הניתוח של מבקר המדינה בנוגע להרכב הסכום המצוי במחלוקת מציע דרכים נוספות להתגבר על הבעיה הזו. מהניתוח עולה כי בסך הכל מדובר בכ-2,100 תיקים שמתפרסים על פני שנים רבות (אך בעיקר משנת 2001), אבל אם לוקחים את התיקים הגבוהים מ-100 מיליון שקל מגיעים ל-26 תיקים בלבד. 26 התיקים הללו מגיעים לכ-80% מסך המס במחלוקת, סכום של 24.4 מיליון שקל. לכן ממליץ המבקר להנהלת בתי המשפט לתעדף תיקים בעלי היקף מס גבוה של מעל 100 מיליון שקל.
עם זאת, בעיית העומס בתיקי מס על מערכת המשפט היא בעיה אקוטית, ובמהלך השנים היו הצעות להקים תקנים ייעודיים לשופטים לדיני מסים. ההצעות הללו לא מומשו עד כה, ובהנהלת בתי המשפט וברשות המסים הפנו אצבע מאשימה כלפי האוצר.
אולם מדו"ח מבקר המדינה מתברר כי הבעיה הגדולה לא מצויה בשלב השיפוט, אלא דווקא בשלב הייצוג בפרקליטות המדינה. העומס על המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב הוא עצום ומגיע לכ-1,700 תיקים. המצב מגיע לידי כך שמנהל המחלקה הפיסקאלית כתב למבקר המדינה: "לפי מיטב הבנתי, ידיעתי ואמונתי, אין צורך במימון שופט נוסף, שכן בניגוד לעבר, צוואר הבקבוק הוא בפרקליטות שנאבקת תחת העומס ולא בבתי המשפט. להפך, חלק מהעומס נוצר בגלל ריבוי של שופטי מיסוי במחוזות הנ"ל".
הנתונים שמבקר המדינה מציג מראים כי 63% מהתיקים מטופלים בפרקליטות מחוז תל אביב, שהם כ-88% מסך הכספים המגולמים בכל התיקים.
