פרשנותהנזקים לתלמידים בקורונה יעלו למשק מיליארדי שקלים
פרשנות
הנזקים לתלמידים בקורונה יעלו למשק מיליארדי שקלים
הכישלון המוחץ של התלמידים הישראלים במבחני הקריאה הבינלאומיים פירלס ממחיש היטב שנזקי הקורונה עוד איתנו ויישארו בעשורים הבאים. בנק ישראל העריך כל שבוע של סגירת מערכת החינוך בנזק עתידי של מיליארד שקל, והיא היתה סגורה באופן מלא או חלקי 33 שבועות
קשה להפריז בעוצמת הכישלון של החינוך הישראלי במבחן הקריאה הבינלאומי פירלס (PIRLS) לכיתה ד', המבחן הראשון שבדק את נזקי הקורונה.
נכון, מדובר במחזור שנפגע במיוחד, תלמידי כיתה ד' שהיו באמצע כיתה ב' כשהחל משבר הקורונה. אבל הירידה הממוצעת בעולם היתה של 8 נקודות בלבד והירידה של ישראל היתה החמישית בגודלה. היו גם 11 מדינות שלא ירדו. בראמ"ה סיכמו ש"ישראל בולטת לרעה" ו"שאין להסיק שירידה בהישגים היא גזירת גורל".
והקורונה היא לא כל הסיפור. לכאורה ישראל ממוקמת במקום ה-30 מ-43 מדינות שהשתתפו בבחינות, שזה מקום רע באמצע. אבל אם בודקים את מדינות ה-OECD אנחנו במקום השלישי מהסוף וכולן סבלו מהקורונה. מביך במיוחד צמצום הפער בין תלמידים יהודים וערבים. הסיבה היא שהיהודים ירדו ב-28 נקודות והערבים דרכו במקום. או כמו שסיכמה ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, לערבים "אין יותר לאן להידרדר". קשה לשער כמה גרועות יותר היו התוצאות אם היו נבחנות כיתות ד' של היום, שהיו בכיתה א' בשנה הראשונה של המשבר.
הנזקים אינם מקריים. לפי נתוני ארגון החינוך העולמי אונסק"ו, במהלך השנה הראשונה למשבר הקורונה היו בתי הספר בישראל סגורים באופן מלא או חלקי במשך 29 שבועות - הרבה יותר מהממוצע העולמי של 22 שבועות. "הילדים שלנו היו הכי הרבה בבית ולא במסגרת בשנים הכי קריטיות", אומרת שרת החינוך שלעבר יפעת שאשא ביטון, שבתקופה הרלבנטית הייתה יו"ר ועדת הקורונה. שאשא ביטון אומרת שצריך לטפל בשפה ובנזקים הרגשיים לפני כל דבר כי הם תנאי לכל לימוד אחר.
ישראל בניגוד לרבות ממדינות המערב לא קבעה מדיניות של בתי ספר פתוחים מעל הכל. היו לכך נסיבות מקלות. אחת היא מעבר מהיר של מערכת החינוך ללימודים מקוונים, אבל זה עבד בעיקר בכיתות הגבוהות ובשכבות החזקות. השנייה היא שהכיתות בישראל כל כך גדולות שסכנת ההדבקה היתה הרבה יותר גדולה. אבל הסיכום הוא שעד הגעת החיסונים נגרם לילדים נזק חברתי ולימודי כבד.
לנזק הזה יש משמעויות כלכליות קשות. בסוף 2020 העריך ראש מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר, בשיחה עם קבינט החינוך הציבורי, שכל תלמיד ישראלי צפו ילהפסיד כ־3% משכרו בימי חייו בשל אובדן הלימודים שלו בתקופת הקורונה. הוא התבסס על מחקר של הארגון. אלא שמאז היו עוד כמה חודשי סגרים ולכן הערכה של 5% נראית, ביחוד אחרי תוצאות מבחן פירלס, הרבה יותר ריאלית.
באפריל פרסם בנק ישראל מחקר שאמד את הנזק למשק מסגירה של מערכת החינוך. לפי המחקר "העלות המשקית מאובדן התפוקה החינוכית של בתי הספר, המעונות והגנים, מוערכת בכמיליארד שקל בשבוע". מדובר בנזק מאובדן תוצר עתידי של התלמידים הנוכחיים. לפי נתוני אונסק"ו בסך הכל הייתה מערכת החינוך בישראל סגורה במשך 33 שבועות. לכאורה, מדובר עד כה באובדן עתידי של 33 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית. אלא שהמחקר אינו מביא בחשבון מעבר חלקי או מלא של המערכת ללמידה מרחוק. הערכה זהירה תהיה שהמשק הפסיד כבר לפחות תוצר עתידי של 15-20 מיליארד שקל, כך שהקורונה או לפחות הנזקים שלה יישארו אותנו עוד עשורים.
