הפתרון למצוקת הקקאו העולמית עשוי להגיע מעוטף עזה
הפתרון למצוקת הקקאו העולמית עשוי להגיע מעוטף עזה
ברקע מחירי הקקאו המזנקים בעקבות מחסור ברחבי העולם, ניסויים ייחודיים של מכון וולקני עשויים להוביל לפיתוח זן קקאו ישראלי עמיד למצוקת אקלים
בצלו של משבר קקאו גלובלי שהביא למחסור ביבולים ולזינוק חסר תקדים במחירי הפולים, פריצת דרך שעשויה לשנות את מפת הייצור העולמית מגיעה, בהקשר מצמרר, דווקא מעוטף עזה.
"העברנו לעוטף 150 שתילים ב־4 באוקטובר", סיפרה ד"ר אלן גרבר ממכון וולקני בשיחה עם "כלכליסט". "הצלחנו לחזור לראות מה מצבם רק באמצע ינואר, וחשבנו שנמצא את כולם מתים, אבל גילינו שקרוב ל־20 מהם שרדו, כמעט כולם מסוג אחד. זאת סלקציה מטורפת לתנאי יובש. בסוף ינואר היה גל קור עוצמתי והשתילים שרדו גם אותו. אני מקווה שמכל זה יגיע זן קקאו ישראלי, עמיד לעקות אקלים, מאוקלם לסביבה הישראלית".
"בארץ קיים פוטנציאל לגידול קקאו", מוסיפה גרבר. "זה דורש עוד מחקר ופיתוח, אבל העלייה במחירי הקקאו הביאה את האפשרות הזו למצב הרבה יותר מציאותי או כלכלי", הדגישה. "לישראל יש הרבה מה לתרום לעולם מהידע שאנחנו צוברים כאן: אם אלה זנים חדשים שעמידים לעקות אקלים או למחלות ומאוקלמים לישראל, ואם טכניקות גידול ודרכים בהן אפשר להפוך את הגידול למודרני".
בשנים האחרונות עובדת גרבר על התאמה של זני קקאו לתנאי הגידול בישראל, וכיום מכון וולקני מגדל כ־18 סוגים שונים של קקאו ועורך ניסויים ייחודיים שכמותם אין במקומות אחרים בעולם. אם הניסויים שלה יצליחו, היא עשויה לא רק לייצר פוטנציאל הכנסות משמעותי חדש לישראל, אלא גם להוביל לכך שמדינות נוספות יוכלו לגדל את הפרי הנחשק מבלי להחזיק בחצר האחורית יער גשם.
גרבר כבר קוטפת את פירות העצים, הגדלים מאז 2020 בשטח של כדונם בישראל, חוקרת ולומדת את התנאים האופטימליים לגידולם ומפתחת זנים העמידים לעקה ולמחלות. להערכתה, כבר בשנים הקרובות היא תגיע לפריצת דרך שתפתיע את העולם. "אנחנו יודעים היום לומר לחקלאי מה ואיך לתת לעץ כדי שיתפתח בצורה מקסימלית ועם היבול הכי טוב", מציינת גרבר.
"המחשבה היתה שאין מצב לגדל קקאו בלי לחות גבוהה באוויר, אבל גילינו שזה לא נכון", היא מדגישה. "ראינו שמה שחשוב לדאוג לו זה לחות בבית השורשים, לא באוויר, ולמדנו שסוגים מסוימים עמידים בטמפרטורות לא קונבנציונליות. אף אחד לא חשב ששתילים מסוגלים לשרוד ב־8-4 מעלות צלסיוס או בתנאי עקה ובמצוקת יובש".
"המחשבה היתה שאין מצב לגדל קקאו בלי לחות גבוהה באוויר, אבל גילינו שזה לא נכון"
לפי ארגון הקקאו הבינלאומי, המורכב ממדינות המייצרות וצורכות קקאו, הגירעון העולמי באספקה יזנק ל־374 אלף טונות בעונת 2024־2023, מ־74 אלף טונות בעונה הקודמת. אספקת הקקאו העולמית צפויה לרדת בכ־11% ל־4.45 מיליון טונות בהשוואה ל־2022־2023, זאת בשל ההשפעה המזיקה של תנאי מזג האוויר ומחלות הצמחים הנגזרות מהם. מועצת הקקאו של גאנה, מדינת הגידול השנייה בגודלה אחרי חוף השנהב, צופה את היבול הדל ביותר מזה 20 שנה.
במקביל, תפוקת הקפה נפגעה בעקבות בצורת קיצונית בדרום מזרח אסיה, בעיקר בווייטנאם ובאינדונזיה. כך, החוזים העתידיים על רובוסטה טיפסו ב־15% בחודש האחרון ל־3,825 דולר לטונה, לאחר שבסוף ינואר כבר עמדו על שיא של 29 שנים.
בחגורת הקקאו של מערב אפריקה, שם 2 מיליון חקלאים קטנים תלויים בפולים לפרנסתם, מיוצרים כ־70% מתפוקת הקקאו העולמית. אולם, מעצמות הגידול, חוף השנהב וגאנה, עומדות, כאמור, בפני יבול קטסטרופלי, שכן טמפרטורות רותחות בשל תופעת האל ניניו המחממת את מי האוקיינוס, לצד עליית טמפרטורה בגלל פליטות גזי חממה ממקורות אנושיים, הובילו לגשמים עזים מחוץ לעונה ולגלי חום קשים.
