בעד המהפכה - ונגד היועצת: זה השופט שיעמוד בראש ועדת הרוגלות
בעד המהפכה - ונגד היועצת: זה השופט שיעמוד בראש ועדת הרוגלות
משה דרורי, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בי-ם לשעבר, צפוי לעמוד בראש הוועדה. הוא סיפק בעבר התבטאויות מעניינות, בין היתר כשתקף את מנדלבליט וזלזל במפגיני קפלן: "אין חרדות מהדמוקרטיה, יש חרדות מהפסד בבחירות". וגם: ההשוואה שערך בין "עבירות במשפט הפלילי" לעבירות "שחיתות שלטונית"
מי שצפוי לעמוד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית לשימוש ברוגלות הוא סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, השופט בדימוס משה דרורי, שהתבטא בעבר בנחיצות המהפכה המשפטית, תקף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט.
הבחירה של שר המשפטים יריב לוין בו היא ככל הנראה לא מקרית. דרורי, שכאמור התייחס בעבר לחקיקה, אמר במהלך פודקאסט בהשתתפותו כי "רוב הרפורמה חשובה וחיונית לצורך הייצוב של הדמוקרטיה והיחסים בין הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת".
כשנשאל האם הוא מוצא הצדקה לחרדה מצד המחנה המתנגד לחקיקה, הוא ציין כי "אין חרדות מהדמוקרטיה, יש חרדות מהפסד בבחירות - ואלו התגובות מהצד השני. אין בזה שום דבר שקשור להרס הדמוקרטיה. זו הפונקציה של מדינת ישראל, שניגשה לבחירות וברוב משמעותי הממשלה זכתה. צריך לקבל את תוצאות הבחירות".
לדבריו, "היועצת המשפטית לממשלה חושבת שהיא יודעת יותר טוב משר המשפטים, ובכלל - שכל האמת המשפטית נמצאת בכיסה. היא לא ממלאה את תפקידה כ'יועצת' לראש הממשלה, והיא אומרת את דעתה. אני מקווה שבית המשפט העליון לא יעשה טוויסט של כל ההחלטות של הכנסת וימצא כל מיני סיבות שזה נוגד את רוח השיטה, ושאפשר לבטל חוקי יסוד. אם הדברים האלו יהיו - נגיע למשבר. אם כל אחד יגיד 'הפעלתי את כוחי, את כוחי בכנסת, את כוחי בציבור' - נגמר המאבק וצריך ללכת לפי ההחלטה של הגוף הפועל".
בשנת 2009 עמד דרורי בפני סערה ציבורית, בתקופה שבה היה בין המועמדים הבולטים לבית המשפט העליון, לאחר שזיכה אברך שתקף קופאית ממוצא אתיופי והחליט לבטל את הרשעתו, למרות שהודה במעשים. דרורי נימק את החלטתו בחשש שרישום פלילי לנאשם עלול לפגוע בתקוותו להתמנות לבית הדין הרבני. הוא אף ציין כי המקרה דווקא היטיב עם הנפגעת, עולה מאתיופיה, משום שבעקבותיו היא סוף סוף "השתלבה בחברה הישראלית".
כך נימק דרורי את הזיכוי: "המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלית כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי". בעקבות פסק הדין החליט חבר הוועדה לבחירת שופטים, השר דאז גלעד ארדן, להסיר את תמיכתו במועמדותו של דרורי.
בית המשפט העליון הפך את החלטתו של דרורי והרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. השופט אדמונד לוי כתב כי "יש פה אירוע קשה ביותר, והכלל הוא שאדם שמוכחת אשמתו מורשע בדין. קראתי את ההחלטה ושבתי וקראתי את ההחלטה ולא הבנתי איך לא מורשע אדם כזה. זה לא מתקבל על הדעת".
נחום ברנע ציין הבוקר בטורו ב"ידיעות אחרונות" פסק דין נוסף של דרורי, שבו שפט בתיק של אם שהואשמה שטבלה את הילד שלה במכל עם מים רותחים וגרמה לו כוויות קשות. הילד אושפז במצב קשה בשיבא, והפרקליטות ביקשה לעצור את האם. הסניגור התחכם; הוא טען שהכוויות נגרמו לא מהטבילה במיחם, אלא ממים שהותזו מתוך המיכל החוצה. דרורי פסק שיכניסו את הילד לתוך מיחם מלא בצבע, וכך יידעו מה ניתז ומה לא. "הייתי די המומה מהחלטת השופט", אמרה פרקליטת המחוז מרים רוזנטל. "אם רוצים לבדוק, אפשר עם בובה".
בריאיון שקיים תקף דרורי את התנהלות הפרקליטות בתיקי האלפים, שבהם נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. על תיק 4000 (בזק-וואלה) אמר כי "דרישת הקלון של היועמ"ש חמורה בעיני מהתיק כולו. ראיתי את כתב האישום ושמעתי את העדים, ברור לכל שהפרקליטות החליטה לסגת מעניין השוחד. המשמעות מאוד קשה לי כמשפטן וכשופט - כשיועץ משפטי מחליט להעמיד לדין לא סתם מישהו, אלא ראש ממשלה - ראש ממשלה מכהן שהוא באמריקה - ומגישים נגדו כתב אישום".
דרורי הוסיף כי "בתור שופט אני נזהר, אבל אם אני אוסף את הנתונים של כל העדים ברור שזה לא התנהל בדרך התקינה ולא ככה מתנהלים תיקים, ולא ככה חוקרים אנשים במשטרה, ולא ככה מאיימים עליהם". על ההתנהלות כלפי עד המדינה ניר חפץ אמר דרורי כי הוא לא מבין על מה חפץ נחקר: "לא הייתי נותן שדבר כזה יקרה. כשהיה שופט המעצרים, ששמע ממר חפץ שיש לו פשפשים, והדבר הזה היה ידוע - אז שופט המעצרים היה צריך להפסיק את העניין, לעשות חקירה ולמנות רופא שיבדוק את טענותיו של חפץ".
בריאיון אחר ציין דרורי כי "עולם המשפט מתחלק לכמה ענפים. במשפט הפלילי יש עבירות יסוד: רצח, אונס, שוד, ויש עבירות שחיתות שלטונית. זה לא עולם המשפט, עולם המשפט נועד להגן על האזרחים - שלא יהרגו אותם, שלא יאנסו אותם, שלא ישדדו אותם, שלא יתנו להם מכות".
דרורי הוסיף כי "אני רוצה להדגיש נקודה חשובה: המחוקק הישראלי הוא הכנסת, הכנסת מייצגת את הריבון. ברגע שהיא קובעת עונש מקסימלי על עבירות היא מעידה מה מידת החומרה של העבירות. אז רצח יותר חמור מאונס, אונס יותר חמור מגניבה. עכשיו, במדרג הזה, לפי שנות המאסר, הפרת אמונים זה עונש של שלוש שנים ושוחד זה שבע או תשע שנות מאסר. אבל זה פחות מאונס, פחות משוד ופחות מרצח".
לדבריו, "אתם לא מבינים את הדבר המרכזי ביותר ממה שהיועץ המשפטי לא מילא את תפקידו הבסיסי. אם 50 איש חוקרים את נתניהו בלהב 443, לא יכולים לחקור את פרשת הסמים - כשבלדר מכניס סמים לארץ ומסכן ילדים. אין מה להשוות את זה מול זה. גם אם ראש הממשלה יקבל סיגרים ושמפנייה בשבעה מיליון זה לא משפיע". עוד הוסיף דרורי כי "אני חושב בפרופורציה בין השחיתות המינורית לבין הרצח, הסמים והאונס - זה מאוד חמור. מה יותר חשוב לציבור - שימצאו את הרוצח או האנס, או שיפטרו את השחיתות? ברגע שאתה מאבד פרופורציה אתה גורם לכך שהארץ פחות בטוחה".
הקמת הוועדה - או בשמה המלא "ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה" - אושרה אמש פה אחד על ידי הממשלה, חרף התנגדות היועמ"שית. הוועדה תעסוק ב"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים", בעקבות פרשת NSO.
