ועדת הסל בהחלטה פורצת דרך: המדינה תממן תהליך פונדקאות לזוגות הומואים
ועדת הסל בהחלטה פורצת דרך: המדינה תממן תהליך פונדקאות לזוגות הומואים
עוד החליטה הוועדה להגדיל את המימון לשלל טיפולים לנשים, ובכלל זה להרחיב את הזכאות להפסקת הריון ובדיקות מי שפיר. כמו כן הוחלט לממן משקפיים לכלל ילדי ישראל הזקוקים לכך בהשתתפות עצמית של עשרות שקלים בודדים, וכן לממן "לבלב מלאכותי" לכלל הילדים חולי הסוכרת
מימון תהליך פונדקאות לזוגות חד מיניים, תוספת תקציב לתכשירים מפסיקי הריון והענקת "לבלב מלאכותי" לכל הילדים חולי הסוכרת - אלו רק כמה מההחלטות שקיבלה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות (המכונה "ועדת סל התרופות") לשנת 2023.
ועדת הסל היא הוועדה המוסמכת להחליט אלו תרופות, מכשירים וטכנולוגיות רפואיים ייתווספו לסל הבריאות של אזרחי ישראל. לרשות הוועדה עמדו 650 מיליון שקל תוספת לסל הבריאות (שעומד השנה על כ-65 מיליארד שקל), שיגיעו בשתי פעימות - 550 מיליון שקל עכשיו ועוד 100 מיליון שקל באמצע השנה. הוועדה קיבלה השנה הצעות לתוספת של תרופות ומכשירים בשווי של כ-4 מיליארד שקל, משמע היא נעלצה לפסול כ-84% מתוכן.
בראשות הוועדה עמדה פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בבית החולים הדסה ודיקאנית בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, שהיא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד - עובדה שניכרת בהחלטות הוועדה. הוועדה החליטה להוסיף כ-120 תרופות, מכשירים וטכנולוגיות רפואיים לסל הבריאות של אזרחי ישראל.
1 צפייה בגלריה
ועדת סל התרופות מגישה את המלצותיה לשר הבריאות. מימין: יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ושר הבריאות אריה דרעי
(צילום: יריב כץ)
גולת הכותרת של החלטות הוועדה היא ההחלטה להכניס לסל הבריאות פונדקאות לזוגות הומוסקסואליים בעלות ממוצעת של 7,000 שקל לזוג. יצויין כי שלוש מתוך ארבע קופות החולים כבר מעניקות את השירות הזה בפועל, אך כעת זה יהפוך לחובה עבור כלל הקופות ויהיה אסור להפלות אותם. עוד חשוב לציין כי המהלך לא יבוא על חשבון תרופה או טיפול אחר, שכן מספר הפונדקאיות במדינה הוא קבוע (50 פונדקאיות), ורק הביקוש הוא שיגדל.
מי שסלל את הדרך להחלטה היה בית המשפט העליון, שקבע בפסק הדין "ארד-פנקס" ב-2021 כי זוגות בני אותו המין יוכלו להביא ילד בפונדקאות בארץ.
אך זו לא ההחלטה הערכית היחידה שקיבלה הוועדה - במספר החלטות נוספות החליטה הוועדה לממן שלל טיפולים לנשים. ראשית, היא הגדילה את תקציב הפסקת ההריון. כעת, יותר מ-4,000 נשים מעל גיל 33 שמבקשות להפסיק הריון יוכלו לעשות זאת בסבסוד מלא, כאשר המדינה תקצה לשם כך 10 מיליון שקל נוספים. עוד 10 מיליון שקלים תקצה הוועדה להגדלת הזכאות לביצוע בדיקות מי שפיר (בדיקה לנשים בהריון המיועדת לאיתור מומים ומחלות גנטיות בעובר, הנחשבת למדויקת והכוללנית ביותר), וכעת גם נשים מעל גיל 32 יזכו לסבסוד מלא של הבדיקה.
עוד הרחיבה הוועדה את הזכאות לבדיקת פאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם המיועדת לזיהוי סרטן ודלקות נרתיקיות) גם עבור נשים בנות 65-55. לשם כך הקצתה הוועדה כ-14 מיליון שקל. תחום נוסף שיזכה לתוספת משמעותית הוא סרטן השד: 27 מיליון שקל יוקצו למימון טיפול חדשני ויקר בסרטן השד המבוסס על נוגדנים מואנשים, ועוד 20 מיליון שקל למימון שתי תרופות שייכנסו לסל. בסך הכל הקצתה הוועדה קרוב ל-50 מיליון שקל לטיפול בסרטן השד.
מימון קטן אך סמלי (250 אלף שקל) החליטה הוועדה להקצות למימון אמבולנסים לבתי החולים לנפגעות תקיפה מינית המצויות בהכרה מעורפלת. לפי הערכות הוועדה, ישנם כ-1,000 מקרים כאלו בשנה.
קבוצה נוספת שקיבלה תשומת לב ייחודית, וגם לא מעט כסף, הם ילדי ישראל. בראש ובראשונה, ילדים חולי סכרת בישראל יקבלו במימון מהמדינה את מה שמכונה "לבלב מלאכותי" בעלות כוללת של יותר מ-23 מיליון שקל. מדובר במערכת היברידית שגם מודדת סוכר וגם מזריקה באופן אוטומטי, דבר שמקל באופן משמעותי על חייהם של ילדים חולי סוכרת. עד היום, הקופות מימנו את המכשיר לחלק מהילדים, אבל הם היו צריכים לעמוד בשלל קריטריונים קשוחים. כעת, כל ילד סוכרתי יהיה זכאי למכשיר.
כמו כן, ועדת הסל החליטה להשקיע יותר מ-40 מיליון שקל למימון משקפיים לכלל הילדים, גם מתחת לגיל 7. כעת, תמורת השתתפות עצמית של כמה עשרות שקלים בודדים, יוכל כל הורה בישראל לקנות משקפיים לילדיו. הערכת הוועדה היא כי ישנם כ-55.5 אלף ילדים הזכאים לכך, ולכן מדובר בבשורה חברתית של ממש. "נדהמנו לגלות שאכן ישנן משפחות בישראל שממתינות שהילד יגיע לגיל 7 כי אין להם מספיק כסף לקנות משקפיים", אמר בכיר במערכת הבריאות.
גם הקשישים זכו לבשורה: מימון מלא של חיסון נגד שלבקת חוגרת (מעל גיל 65), מחלה לא נעימה ומסוכנת ביותר עבור קשישים, בעלות של 47 מיליון שקל. כיום מי שמעוניין לבצע חיסון זה נאלץ לממן אותו מכיסו ומשלם לא מעט כסף. גם 1,000 חולי הנטינגטון, מחלה נוירולוגית קשה שגורמת לתנועות בלתי רצוניות של החולה, שלא זכו לתשומת לב מספקת עד היום, יקבלו מימון כולל של 25 מיליון שקל לתרופה שתיכנס לסל (יותר מ-25 אלף שקל מימון לכל חולה).
גם הפעם, מרבית התוספת של הוועדה נותבה למלחמה במחלות אונקולוגיות (סרטן), שהן הסיבה העיקרית לתמותה בקרב הישראלים - לפי סקר "סיבות למוות" של הלמ"ס משנת 2017, כרבע ממקרי התמותה בארץ מדי שנה נגמרים כתוצאה מסיבה זו. הוועדה בראשות בן יהודה, כאמור המטולוגית במקצועה, הקצתה יותר מחצי מהתוספת של הוועדה (350 מיליון שקל) לטיפול בסרטן, כאשר יותר מרבע מהתוספת של הוועדה (כ-174 מיליון שקל) הוקצו לטיפול בסרטן הדם.
סל הבריאות לשנת 2023 עומד על כ-65 מיליארד שקל, והוא גדל כל שנה לפי 3 קריטריונים: שניים מהם אובייקטיבים והשלישי סובייקטיבי. שני הקריטריונים הראשונים שהולכים לפי נוסחה הם "מדד האוכלוסיה" (קצב הזדקנות האוכלוסיה והריבוי הטבעי), וזאת כדי להתאים את ההקצאה הממשלתית לבריאות לקצב הריבוי של האוכלוסיה הנקבע לפי מספר הנולדים (שהוא הגבוה במערב) ומספר המתים (כאשר גיל המוות הממוצע הולך וגדל). המדד השני הוא מדד היוקר, שמבקש לשקף את ההתייקרויות בטיפולים, תרופות וטכנולוגיות הבריאות – שזינקו בשנים האחרונות על רקע המהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בעולם הרפואה.
הסיבה השלישית נוגעת לסדר העדיפויות התקציבי. כלומר, מדובר באמירה ערכית לפיה כל ממשלה קובעת כמה סל הבריאות יגדל בהתאם להשקפתה. לצורך בחירת השימושים של אותה תוספת ייעודית (המתוקצבת השנה כאמור ב-650 מיליון שקל), מתכנסת ועדת הסל ומתעדפת את השימושים. שיטת קבלת החלטות בוועדת הסל היא רק דרך הסכמה מוחלטת של 100% מחברי הוועדה.
שר הבריאות אריה דרעי מסר: "המלצות ועדת סל התרופות שהוגשו לי היום נוגעות לכל אזרחי ישראל. אני גאה בכך שהתוספת לסל התרופות שהבאנו השנה היא הגדולה ביותר שהייתה אי פעם במדינת ישראל - 650 מיליון שקלים. בזכות התוספת הזו נכנסו השנה תרופות אונקולוגיות, טכנולוגיות למניעה ומוצרים מאריכי חיים שלא היו מתוכננים להיכנס לסל. הטכנולוגיות והתרופות הללו יאפשרו לשכבות החלשות לקבל רפואה הרבה יותר טובה והרבה יותר מתקדמת. יישר כוח לכל העוסקים במלאכה".
יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה, מסרה: "אני מודה לשר הבריאות ולמשרד הבריאות על האמון שנתתם בי. חברי הוועדה הגיעו מקשת רחבה של דיסציפלינות - רפואיות, ניהוליות, ציבוריות, חברתיות ואתיות. כולם באו לידי ביטוי בשיקולי הוועדה. על אף ההבדלים, חשתי בכל הדיונים שיש משהו שאיחד את כולנו בתהליך קבלת ההחלטות והוא חמלה. אני סבורה שהצלחנו להשיג עדכון מגוון ומתקדם ביותר לסל הבריאות הניתן במימון ציבורי לאזרחי ישראל. עבורי זהו גם יום עצוב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות, ואני כולי תקווה שהטכנולוגיות עבורם ייכללו בסל התרופות של שנה הבאה"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר: ״הגדלת הסל ל-650 מיליון שקל היא בשורה של ממש, בשנה הבאה נעלה ב-100 מיליון שקל נוספים. אך כבר כעת, זו התוספת הגדולה ביותר שניתנה אי פעם לסל. ביום הזה אנחנו תמיד מסתכלים בגאווה ובסיפוק על כך שנתנו מענה לחולים, אך זוכרים לצד זה גם את החולים שלא קיבלו מענה השנה, ומקווים שנצליח לתת להם מענה בשנה הבאה. אנחנו שמחים על כך שהשנה נוצר תמהיל מיוחד של תרופות אונקולוגיות מצילות חיים מתקדמות לצד טכנולוגיות שמשפרות את איכות החיים של אנשים כמו משאבת האינסולין לילדים, ושמחים גם שהסל ממלא תפקיד חברתי ויסייע ברכישת משקפיים לילדים, ונרחיב זאת בהמשך".
יו״ר האגודה למען הלהט״ב, הילה פאר, מסרה: ״החלטת ועדת סל התרופות היא בשורה לאלפי זוגות בישראל ודוגמה לכך שגם במדינה דמוקרטית יש החלטות וזכויות שלא כפופות לפוליטיקאים. מדובר בעדות חיה לחשיבות השמירה על הדרג המקצועי בממשלה עבור זכויות הקהילה הגאה ועבור כל קבוצת מיעוט בישראל״.
