פרשנותהאבטלה הכרונית כבר פה
פרשנות
האבטלה הכרונית כבר פה
למרות הפסקת תשלום דמי האבטלה בסוף יוני לרבע מיליון מובטלים, אין יותר מדי קופצים על המשרות הפנויות. הכישלון מהדהד והמשבר מחריף, אך לממשלה אין תוכנית חירום. ככה זה כשהמובטלים ממילא עניים
קשה לחשוב על סטירת לחי מצלצלת יותר למדיניות התעסוקה של ישראל מהעלייה באבטלה במחצית הראשונה של יולי. שיעור האבטלה, לפי החישוב המורחב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לא רק שלא ירד משמעותית כמצופה - אלא עלה מ-8.8% במחצית השנייה של יוני, שהם 377 אלף איש, ל-9.0%, שהם 384 אלף במחצית הראשונה של יולי. כך עולה מנתוני סקר כוח האדם שפורסמו אתמול.
שר האוצר אביגדור ליברמן נקט את הצעד הדרסטי ביותר שאפשר להעלות על הדעת וסיים בסוף יוני את קצבאות האבטלה של רבע מיליון מובטלים. ההערכה היתה שהם ימהרו לחפש ולמצוא עבודה. אך העובדה שלמרות המהלך הזה האבטלה מסרבת לרדת מלמדת כי יש לישראל בעיה קשה של אבטלה ארוכת טווח - אם לא כרונית. העובדה שזה קורה למרות 130 אלף משרות פנויות במשק, מלמדת כנראה על פער גדול בכישורים ובציפיות בין המעסיקים למובטלים, וגם מעידה על כך שהאבטלה העמוקה פה כדי להישאר.
יש כמה נסיבות מקלות, שיכולות אולי להסביר חלק מהנתונים. אחת מהן היא החופש הגדול. זו תקופה שבה מדי שנה מפוטרים אנשי חינוך והדרכה רבים. חופשת בתי הספר גם מקטינה את העניין של הורים, בייחוד אמהות, לחזור לעבודה, שכן הקייטנות יקרות מאוד. מדאיגה העובדה שבראשית יולי מצב תחלואת הקורונה עוד לא היה בעייתי, ולכן לא סביר שזה מה שהוריד מספר המשרות הפנויות. השפעה כזו יכולה להיות החודש בשל החשש מסגר נוסף.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שלא מדובר בנתון רגעי, אלא בתהליך מתמשך. הירידה באבטלה נבלמה, למעשה, בחודש מאי. מאז רשמה האבטלה, לפי החישוב המורחב, ירידה קלה בלבד מ-9.6%, שהם 399 אלף איש ל-9%, שהם 384 אלף, כלומר ירידה של 15 אלף מובטלים בלבד. האבטלה לפי החישוב המצומצם דרכה בתקופה זו במקום על 6.7%.
הטעות הגדולה של ממשלת נתניהו-גנץ, שהשתמשה רק בחל"ת, הולכת ומתבהרת. שירות התעסוקה הזהיר מתחילת משבר הקורונה כי קל מאוד להוציא מיליון איש לאבטלה לחל"ת, אבל רבים מהם לא יוחזרו. כמה רבים? זה עוד לא ידוע. חשוב לזכור ש-400 אלף המובטלים הם נתונים של הלמ"ס. לאורך כל המשבר נתוני הלמ"ס היו נמוכים בהרבה ממספר דורשי העבודה על פי שירות התעסוקה. צריך גם לזכור שמשבר קשה וממושך כמו הקורונה מוריד את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, כלומר גורם לפליטת מובטלים שהתייאשו ממציאות עבודה.
כמה קבוצות עלולות להיקלע לאבטלה כרונית: מבוגרים שנפלטו מעבודה ויתקשו לחזור; גברים חרדים וערבים, ששיעורי התעסוקה שלהם נמוכים ממילא; וצעירים בעלי השכלה נמוכה. במסגרת חוק ההסדרים אישרה הממשלה אתמול את אותה רפורמה בהכשרה המקצועית, שהיא תכננה לבצע עוד לפני המשבר. כדאי שהאוצר יזכור שאנחנו במצב חירום, ולכן יש צורך בתוכנית חירום לתעסוקה. נתניהו אולי אחראי לכישלון, אבל ליברמן יהיה אחראי, אם לא נזדרז לצאת ממנו. העובדה שרוב המובטלים באים משכבות חלשות ממילא אולי מונעת פגיעה בתוצר, אבל היא פצצת זמן חברתית.
