אולי פגיעה בכיס תרתיע את הממשלה?
אולי פגיעה בכיס תרתיע את הממשלה?
הראיון המיוחד שהעניק האחראי על קביעת דירוג האשראי של ישראל מטעם חברת S&P לכלכליסט לא השאיר את פקידי האוצר אדישים. השאלה הגדולה שצריכה לעניין היא עד כמה הדרג הפוליטי מבין כי במעשיו הוא עלול להחזיר את כלכלת ישראל 20 שנה אחורה?
הראיון המיוחד שהעניק לכלכליסט האחראי על קביעת דירוג האשראי של ישראל מטעם חברת S&P, מקסים ריבניקוב, לא השאיר את פקידי האוצר אדישים. לכלכליסט נודע כי כבר אתמול נערכה פגישה והראיון תפס נתח נכבד ממנה. גם נגיד בנק ישראל אמיר ירון קרא בו בקשב רב. אלו חדשות ממש לא מרגשות או מרגיעות שכן את התוכן ואת צורת המחשבה של חברות הדירוג הפקידות המקצועית מכירה היטב. יתכן כי ההפתעה היחידה הגיעה בעוצמת הדברים שכן לעומת העבר הם הדיפו ריח חזק של "אזהרת דירוג". השאלה הגדולה שצריכה לעניין כעת היא עד כמה הדרג הפוליטי מבין כי במעשיו או במחדליו הוא עלול להחזיר את כלכלת ישראל 20 שנה אחורה או חמור מכך. ליתר דיוק: עד כמה יריב לוין מבין כי ה"מהפכה" שלו עלולה לפגוע בדירוג ועד כמה מירי רגב מקשרת בין המינוי של מקורבה למנכ"ל אחד המשרדים הכלכליים הקריטיים ביותר לבין האיתנות הפיננסית של ממשלת ישראל.
השאלה הזו היא בעצם היחידה שנותרה חשובה שכן רק פגיעה בכלכלת ישראל תעצור את התוכניות המסוכנות של הממשלה הנוכחית. לא אזהרותיהם של שופטים בדימוס ולא ההשוואות למשטר של ויקטור אורבן ההונגרי. רק פגיעה בכיס תרתיע. רק הרעה חומרית תשכנע. ההליכה במסלול הזה כבר החלה: נגיד בנק ישראל בעצמו אמר במסיבת העיתונאים האחרונה לפני שבוע כי אנו עדים לתהליך של פיחות השקל שאינו ברור לגמרי ולא ניתן להסבירו באמצעות משתנים כלכליים גרידא. התופעה בולטת על רקע העובדה כי השקל היה עד כה אחד מהמטבעות החזקים בעולם אל מול הדולר ובעיקר כי רוב המטבעות דווקא התחזקו מולו בעת האחרונה-בניגוד לשקל. אך עדיין ה־CDC (מדדי סיכון) לא מזנקים ולפי דו"ח EWS (EARLY WARNING SYSTEM) של סיטי, רמת הסיכון המטבעי של ישראל נמוכה, אך מצויה בעלייה. הבעיה היא שכל זה קורה רק שבוע אחרי השבעת הממשלה החדשה.
