חשיפהלוין משתלט גם על ועדות הערר של פצועי צה"ל ומשפחות שכולות
חשיפה
לוין משתלט גם על ועדות הערר של פצועי צה"ל ומשפחות שכולות
מתחת לרדאר, שר המשפטים נוגס נגיסה נוספת במינהל הציבורי התקין ומשתלט גם על ועדות הערר; בעוד בעבר משרד המשפטים נהג לפרסם קול קורא, כעת לוין ממנה את נציגי הציבור והרופאים לפי שיקול דעתו - והוא בוחר למנות מקורבים אליו ולקואליציה; ישנו חוסר חמור בנציגים ורופאים בוועדות, דווקא בזמן מלחמה, כשצפוי מבול פניות של נפגעיה
מתחת לרדאר והרחק מהעין התקשורתית והציבורית, שר המשפטים יריב לוין ביצע לאחרונה מהלך שאפשר לראותו כחלק ממה שהיועמ"שית גלי בהרב־מיארה כינתה לאחרונה "רפורמה שקטה וסמויה מן העין". לוין חתם על מינוי נציגי ציבור לוועדות ערר ציבוריות שונות, חלקם מהמילייה הפוליטי שלו או מקורבים אליו או לגורמים אחרים בקואליציה. זאת אחרי שבחלק מהמקרים נעשתה פנייה יזומה אל המועמדים מלשכת מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מינוי במשרת אמון של לוין, בשונה מהעבר, אז משרד המשפטים נהג לפרסם קול קורא פומבי לציבור על מנת לייצר מעין מאגר של נציגי ציבור.
מדובר בכמה סוגים של ועדות ערעורים: כאלה הדנות בעררים של פצועי צה"ל בגוף ובנפש שלא הוכרו כנכים על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון או שאחוזי הנכות שאושרו להם נמוכים מדי; ועדות שדנות בעררים של משפחות חללי צה"ל בנוגע להכרה בהן או התגמול והסיוע שיקבלו מהמדינה; וגם ועדות שאמורות לדון בערעורים בנוגע להכרה ותגמול לנפגעי רדיפות הנאצים ובני משפחותיהם. בראש הוועדות האלה עומד שופט בית משפט שלום, ולצידו מכהנים שני נציגי ציבור: רופא מומחה ואדם נוסף, לרוב עורך דין בתחום הנזיקין ונזקי גוף.
המהלך עדיין מתנהל וטרם הושלמו המינויים, זאת כאשר מרבית המינויים הקיימים של נציגי הציבור הנוכחיים כבר פקעו - מה שגורם למחסור בנציגי ציבור, ובהם רופאים, בוועדות השונות, דווקא בתקופה קריטית.
מינוי בהזמנה אישית
כאמור, בעוד בקדנציות של שרי משפטים קודמים פורסם קול קורא לציבור להגיש מועמדות לכהן בוועדות הערר האלה, שבמסגרתו אנשים עברו הליכי מיון והתאמה מסודרים, החל במינוי שאלונים וכלה בריאיון אישי מול הגורמים המקצועיים, כעת נעשה שינוי באופן המינוי, שמותיר את שיקול הדעת במינוי לשר המשפטים או למי מטעמו במשרד המשפטים.
השנה לא פורסם קול קורא פומבי חדש, אלא מועמדים לתפקיד מספרים שמי שיצר עמם קשר היו גורמים בלשכת מנכ"ל משרד המשפטים, שהציעו להם להתמנות לתפקיד נציגי ציבור. במשרד המשפטים מסתירים, אף על פי שנתבקשו על ידי כלכליסט, את הקריטריונים לבחירת הנציגים.
כך, למשל, על פי פרסום ברשומות, ניתן לראות שהשר לוין חתם בחודש יוני על מינוים כנציגי ציבור של עורך דין שעבד בעבר ביחד עם ח"כ שמחה רוטמן, של עורכת דין שהתמודדה בבחירות המוניציפליות ברעננה ברשימה הקשורה לליכוד, ושל עורך דין שאיתו יש לו היכרות מקצועית ארוכת שנים וששימש בעבר כראש מטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשרד התקשורת ונחקר בתיק 4000. אין זה אומר שאנשים אלה לא ראויים לשמש כנציגי ציבור בוועדות, אך שינוי צורת המינוי והעברת ההחלטה לידי השר ללא קריטריונים ברורים פותחים פתח לפוליטיזציה גם בזירה הזו, בדומה לניסיונות השתלטות אחרים על מוקדים במערכת המשפט, שלוין חפץ לקדם.
בסוף מאי הסתיימה כהונתם של כ־40 נציגי ציבור, חלקם עורכי דין העוסקים בתחום נזיקין ונזקי גוף, ושל כ־20 רופאים מומחים, אשר מילאו את התפקיד הזה כחלק מאותו מאגר של אנשים שנבחרו באמצעות קול קורא - כך עולה מכתב המינוי שלהם שנחתם במאי 2021 על ידי שר המשפטים דאז בני גנץ, והוגבל לשלוש שנים.
יצוין כי בדרך כלל נציגי הציבור והרופאים מכהנים במקביל בוועדות השונות על פי סוגיהן, ובששת המחוזות הקיימים: צפון, חיפה, תל אביב, מרכז, ירושלים, דרום.
נציגי ציבור מרשימה זו, שכיהנו בוועדות, סיפרו לכלכליסט כי קיבלו הודעה על תום הכהונה והתפקיד.
ישנם נציגי ציבור ורופאים שכהונתם עדיין בתוקף או כאלה שכהונתם חודשה, אך מנתונים שמסרה הנהלת בתי המשפט לבקשת כלכליסט - נתונים שמשרד המשפטים סירב למסור - עולה כי קיים כיום מחסור אדיר בנציגי ציבור ורופאים בוועדות, אשר עליו מתריעים גם בהנהלת בתי המשפט וגם בקרב גורמים שכיהנו בוועדות הערר עצמן.
זאת, בין השאר, על רקע הצפי לעלייה חדה בכמות העררים שצפויים להיות מוגשים לוועדות האלה בעקבות המלחמה, הן בנוגע להכרה בנכות ובאחוזי נכות של פצועי צה"ל, כולל נפגעי פוסט־טראומה, וכן להכרה במשפחות שכולות של חללי צה"ל. לדברי נציגי ציבור שכהונתם לא חודשה, העובדה שבניגוד לעבר לא פורסם קול קורא חדש והשר לוין הוא שממנה את האנשים, היא אחת הסיבות לחוסר בנציגים.
מהנתונים עולה שבוועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) כיהנו ב־2023 בכל ששת המחוזות ביחד 197 חברים (יש כאמור כפילויות כי אנשים מכהנים במקביל בכמה מחוזות) בעוד כיום, יולי 2024, מכהנים בהן רק 34 חברים - כלומר ירידה של 83%. כך, למשל, במחוז צפון היו 28 חברים ב־2023, וכעת יש רק חבר אחד; במחוז דרום היו 24 וכעת רק שניים; במחוז חיפה כיהנו ב־2023 26 נציגי ציבור וכעת רק שלושה; במחוז ירושלים היו 30 וכעת 8; במחוז מרכז היו 31 וכעת 8; ובמחוז תל אביב ב־2023 כיהנו 58 חברים וכעת מכהנים רק 12.
אותו מחסור ניתן לראות גם בהקשר לכמות הרופאים בוועדות לפי חוק הנכים בכלל המחוזות: ב־2023 כיהנו בהן 186 רופאים בכל המחוזות יחד, בעוד כיום מכהנים בהן רק 52 רופאים - ירידה של 72%.
הדפוס הזה חוזר על עצמו באופן דומה גם בוועדות הערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) וגם בוועדות הערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים - ירידה של עשרות אחוזים במספר נציגי הציבור והרופאים המכהנים בוועדות כיום לעומת 2023. בהנהלת בתי המשפט מדגישים את הצורך במילוי כל החוסרים האלה ומציינים כי "לכל המחוזות נתבקשו הארכת מינויים של חברים נוספים ורופאים נוספים".
לפי פרסומים פומביים ב"ילקוט הפרסומים" הממשלתי, לוין מינה במהלך חודש יוני נציגי ציבור חדשים בודדים בלבד לוועדות האלה בכלל המחוזות, וחידש את הכהונה של כמה רופאים לשלוש שנים נוספות. ישנם מינויים וחידושים נוספים של כהונה שנעשו החודש ושטרם פורסמו. עיון בשמות נציגי הציבור לוועדות שכן פורסמו מגלה שחלקם קשורים באופן זה או אחר ללוין, לאנשי ליכוד או לגורמים אחרים בקואליציה.
"אין חובה למנות באמצעות קול קורא"
כ,ך למשל, אחד המינויים (לכל הוועדות במחוזות תל אביב, מרכז וירושלים) הוא של עו"ד איתן צפריר, שותף במשרד עורכי הדין פירון ויו"ר ועדת הרגולציה הארצית בלשכת עורכי הדין. לצפריר היכרות רבת־שנים עם לוין על רקע מקצועי.
צפריר כיהן בעבר כעוזר בכיר של מזכיר הממשלה צביקה האוזר ובהמשך כראש המטה של נתניהו כשהיה שר התקשורת, תפקיד שבגינו נחקר בתיק 4000 בחשד ששימש כצינור להעברת מסרים מנתניהו לגורמים אחרים בפרשת השוחד. התיק נגדו נסגר לבסוף והוא היה רשום כאחד מעדי התביעה במשפט, אך הפרקליטות בחרה שלא להעלות אותו לדוכן העדים, כנראה מחשש שעדותו תרחיק את נתניהו מתזת האישום בעבירת השוחד.
נציג ציבור נוסף שמינה לוין הוא עו"ד זאב דסברג, ששכל את אחותו וגיסו בפיגוע ירי ב־1996 ולאחר מכן עמד בראש מכון לחקר הטרור, ועבד בתחום זכויות נפגעי טרור בשיתוף עורך דין שמוכר היום בעיקר כיו"ר ועדת החוקה: ח"כ שמחה רוטמן, שותפו הנלהב של לוין למהלכי החקיקה של המהפכה המשפטית. דסברג ורוטמן, למשל, הגישו ביחד עתירה לבג"ץ נגד שחרור מחבלים בעסקת שליט. מינוי נוסף הוא של עו"ד אורנית גושן, עורכת דין פרטית המתמחה בתחום האזרחי ובדיני משפחה, ד"ר לחינוך, שהתמודדה בבחירות המוניציפליות האחרונות ברעננה ברשימת "עוז". בראש הסיעה עמד אילן כהן, חבר ליכוד מוכר, לשעבר יו"ר סיעת הליכוד ברעננה ואחיו של סגן ראש עיריית רעננה לשעבר עוזי כהן ז"ל, שהיה אחד מחברי מרכז הליכוד החזקים והמוכרים במדינה. הרשימה לא נכנסה למועצה.
"יש חשש שוועדות הערר יהפכו לקרקע פורייה למינוי מקורבים. נדמה שהמהלך הזה של לוין הוא חלק מהאג'נדה של למלא את השורות ב'אנשים שלנו' ולהשתלט על כל מוקד כוח אפשרי. זה עוד פן של ההפיכה המשטרית", אומר נציג ציבור לשעבר בוועדות, שהופתע לגלות שהבחירה בנציגים עברה לידי השר במקום באמצעות קול קורא.
הוא מספר כיצד לפני שלוש שנים תהליך הבחירה שלו כלל מילוי שאלון מפורט, כולל הצהרה על היעדר זיקה פוליטית, ולאחר מכן ריאיון מקצועי מעמיק, שבו גם המועמדים היו צריכים להציג את הקשר שלהם לנושאי הוועדה, למשל ניסיון רלבנטי בתחום של נזיקין או נזקי גוף. לא ברור מה בדיוק מלוא התהליך המתקיים היום לבחירת נציגי הציבור, מאחר שבמשרד המשפטים סירבו להגיב לשאלות בנושא אופן המינוי והקריטריונים לבחירה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לא פקעו המינויים של כל נציגי הציבור שכיהנו בוועדות במאי, וישנם עדיין מינויים רבים בתוקף. רוב המינויים הושלמו, חלק הוארכו לבקשת הנהלת בתי המשפט ובחלקם מונו חדשים, לרבות מינוי רופאים. כעת, בשים לב לצורכי בתי המשפט כפי שהועברו על ידי הנהלת בתי המשפט, שר המשפטים פעל לקדם את המינויים הדרושים וחתם על כתבי מינוי וחידוש מינוי של חברים ורופאים לוועדות הנ"ל. כמו כן, ישנם מועמדים נוספים אשר נמצאים בתהליך מינוי וטרם הושלמה בעניינם הבדיקה של הדרג המקצועי. במהלך השנים נערכו שני קולות קוראים בהתאם לצורך ולנסיבות באותה העת, בשנים 2015-2014 ובשנים 2022-2021. מעבר לכך, השרים פעלו להאריך כהונות של חברי הוועדה או למנות חברים חדשים תחתם גם שלא במסגרת קולות קוראים אלה. יובהר שאין כל חובה למינוי של החברים באמצעות קול קורא, והדבר נעשה בהתאם לשיקול הדעת של השרים ולפי צורך".
מטעמו של עו"ד איתן צפריר נמסר: "עו"ד צפריר נענה לפנייתו של משרד המשפטים לכהן כחבר בוועדות ערר, כהונה שאושרה על ידי כל גורמי המקצוע במשרד המשפטים, בין היתר לאור הניסיון רב־השנים שלו כעורך דין, כמו גם כעובד ציבור בתפקידים בכירים וכיו״ר ועדת האסדרה של לשכת עוה"ד".
עו"ד דסברג מסר: "אין לי שום קשר עם יריב לוין, מעולם לא פגשתי אותו ואני מניח שאם יפגוש אותי במקרה, הוא לא יזהה אותי. עבדתי עם רוטמן לפני כעשר שנים ואין לו שום מעורבות במינוי זה. שמעתי מחברה שעובדת במשרד המשפטים שמחפשים נציגים וחידשתי פנייה מהעבר. מאז 7 באוקטובר אני מגויס למילואים, ורציתי לתרום לחברה באמצעות חברותי בוועדות הערר של פצועי צה"ל".
לא ניתן היה להשיג את תגובת עו"ד גושן.
