חשופים להתייקרויות וללא הגנה: הצרכנים מימנו את הדיבידנדים של בעלי רשתות השיווק
התוצאות של חברות המזון ורשתות השיווק מלמדות כי שנת 2024 היתה כואבת לצרכנים בשוק המזון; הרשתות גבו עשרות אחוזים יותר מהמחיר ששילמו לספקים, והיצרנים העלו מחירים ב־20%-10%; שר הכלכלה ניר ברקת לא הצליח לחסום את גל ההתייקרויות; הכסף מכיסי הצרכנים הפך לדיבידנדים שמנים שחולקו לבעלי השליטה
בחסות הפניית הקשב הציבורי למאבק להחזרת החטופים מעזה והמשך מצב החירום ושיגורי הטילים על העורף, ספקי המזון והמשקאות הקפיצו מחירים, ואליהם הצטרפו הקמעונאים שחדלו לסמן מחירים, מה שהקל עליהם לגזור קופון על כל התייקרות ולחתום את 2024 עם זינוק ברווח הנקי וחלוקת דיבידנדים שמנים.
הציבור מצידו, נאלץ להתמודד עם ההתייקרות של עגלת הקניות, שנרשמה במקביל לגזרות כלכליות שהטילה הממשלה, והתחיל להדק את החגורה. למרות זאת, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח בדרך לעלות שוב, ולייצר הזדמנות לספקים להקפיץ מחירים של מוצרים נוספים.
הצרכנים ללא הגנה רגולטורית
תוצאות חברות המזון ורשתות השיווק לסיכום 2024, מצביעות על השנה הקשה שעברה על הצרכנים, שנותרו ללא הגנה רגולטורית, חשופים להתייקרויות שלא נבלמו. בעולם, כבר מזהים מגמה של פגיעה בנתח השוק של ספקים שהעלו מחירים, אבל נראה שבארץ, למרות שבחלק ניכר מרשתות השיווק העלייה במכירות החנויות הזהות, היתה נמוכה משיעור עליות המחירים, הספקים לא מתכוונים לעצור את מגמה, וכבר בחודש הבא יעלו מחירי מוצרי החלב שתחת צו הפיקוח על המחירים.
עוד לפני העלאת מחירי החלב, יעלו השבוע מחירי מוצרי השוקולד של פררו ב־9%. מדובר בהתייקרות עליה הודיעה החברה לפני כחודשיים. אתמול הצטרפה גם חברת מרס, יבואנית חטיפי מרס, באונטי, טוויקס ועוד, וכן סוכריות m&m ומסטיקים של אורביט, כי תעלה מחירי מוצריה ב־15%-10% בימים הקרובים.
דרישת רשות ני"ע מרשתות המזון, לדווח לראשונה מהו המרווח הגולמי שלהן, חשפה כי הוא גבוה בהרבה מהרווחיות הגולמית עליה דיווחו עד כה. המרווח הגולמי הוא הפער בין מחיר קניית המוצרים מהספקים, למחיר המכירה שלהם לצרכן, ללא העמסת עלויות שונות, שהקמעונאים מעמיסים על הרווח הגולמי, באופן שמפחית את הרווחיות הגולמית, ומייצר מראית עין של רווחיות נמוכה יותר מכפי שהיא באמת. דרישת רשות ני"ע חשפה לראשונה כי בעוד הרווחיות הגולמית של שופרסל עמדה על 28.5% מהמכירות ב־2024, המרווח הגולמי שלה היה 37.9% מהמכירות, ועליו העמיסה הוצאות שונות שכיווצו את הרווחיות הגולמית.
המרווח, גם משקף את מידת הגמישות של הרשת, להמשיך ולהציג שיפור ברווחיותה, וככל שהוא גבוה יותר, כפי שהוצג בשופרסל, תתקשה הרשת להמשיך ולהציג שיפור ברווחיות, כיוון שהוא מצביע על כך שהיא כבר מקבלת את תנאי הסחר הטובים ביותר מהספקים, ומוכרת לצרכנים במחיר הגבוה ביותר שהיא יכולה. העלייה במרווח הגולמי משנה לשנה, כפי שניתן לראות במרבית הרשתות, מצביעה על כך שהרשתות גלגלו אל הצרכנים את מלוא ההתייקרות שביצעו הספקים במהלך השנה, ואף מעבר לכך.
3 צפייה בגלריה
שר הכלכלה ניר ברקת. האיומים שלו להכניס מוצרים לפיקוח, נשארו על הנייר
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ממצאים אלו נתמכו בטענות ספקים, כי מאז רכישת השליטה (24.9%) בשופרסל על ידי האחים שלומי ויוסי אמיר בפברואר אשתקד, הם נתונים תחת מסכת לחצים לשיפור תנאים. כמו כן בבדיקת מחירים שערך כלכליסט באמצעות פרייסז, לסל של 45 מוצרים, בסוף דצמבר 2023 ובאותו תאריך ב־2024, ומצא עלייה של 14.65% במחיר הסל בשופרסל דיל. עליית המחירים החדה בזרוע האונליין של ענקית הקמעונאות, המהווה סמן ימני לענף, היתה כמעט פי שלושה גבוהה מעליית המחירים בענף, המוערכת בכ־5.5%.
שנת התייקרויות באין מפריע
גל ההתייקרויות שהחל בינואר 2023, הוביל את שר הכלכלה ניר ברקת להוציא במאי של אותה שנה דרישות נתונים מקיפות ל־17 ספקים, בנימוק שבכוונתו לבחון הכנסת מוצריהן לפיקוח מחירים. הספקים, שיודעים שמשרד האוצר מתנגד להרחבת סל המוצרים המפוקח, לא התרשמו ובינואר 2024, ביצעו רצף התייקרויות.
שטראוס העלתה את מחירי מוצרי השוקולד, החטיפים המתוקים והמלוחים, הסלטים ושמן הזית, בשיעור של עד 25%. שסטוביץ הקפיצה את מחירי פסטה ברילה, משחות שיניים קולגייט, סבונים של פלמוליב ומוצרי נקיון של אג'קס בשיעור דומה. סוגת העלתה בשיעור של עד 20% את מחירי הסוכר, הקמח, האורז, הקטניות והטונה, ואליהן הצטרפו כעבור כחודשיים אסם, שהעלתה את מחירי סלטי צבר, מוצרי טבעול, אטריות, וקטשופ בשיעור של עד 9%.
האיומים של ברקת בשיימינג לחברות שיעלו מחירים לא הועילו וחברת ויסוצקי הקפיצה את מחירי שליש ממוצרי התה, שמן זית רוטב עגבניות, בשיעור של עד 10%, ואליה הצטרפו זוגלובק שייקרה את מוצרי הבשר המעובד, הנקניקים ותחליפי הבשר ב־10%, וחברות נוספות ובהם סידס, ד"ר פישר, בארכה, סלטי שמיר וויליפוד.
במאי 2024, עודכנו מחירי מוצרי החלב שבפיקוח עם עלייה של 3.5%, והמחלבות הגדולות תנובה, שטראוס, טרה וגד, לא פספסו את ההזדמנות להעלות גם את מחירי המוצרים שאינם מפוקחים. המתחרים ראו הזדמנות והצטרפו עם התייקרות של 6% בנוטלה וקינדר, 7% במוצרי המאפה, חטיפים, קפה, תרכיזי מיצים, תבשילים מוכנים ופתיתים של אסם, המשקאות של החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל) ושל טמפו בשיעור של עד 7%, והגלידות והשוקולד של יוניליוור שקפצו ב־ 15%. האיומים של ברקת להכניס מוצרים לפיקוח, נשארו על הנייר, והספקים המשיכו להעלות מחירים באין מפריע.
המחירים נעלמו מהמדפים
ההתייקרויות נרשמו בעיצומה של שנת מלחמה, כשהציבור נאבק על השבת החטופים ואינו פנוי לתור אחר חנויות מוזלות ולערוך השוואות מחירים. אם לא היה די בכך, הקמעונאים ניצלו הקלה שקיבלו למשך חודשיים עם פרוץ המלחמה, שפטרה אותם מחובת סימון המוצרים במדבקות מחירים. אלא שלאחר ביטול הפטור, פרסמה הרשות להגנת הצרכן תוכנית לביטול סימון המחירים במדבקות, להערות הציבור.
הקמעונאים ראו בכך סימן שבכוונת ברקת לבטל את חובת הסימון, וחדלו לעשות זאת. הפסקת סימון המחירים הקלה עליהם להעלות מחירים, מעבר להתייקרויות שביצעו הספקים. הציבור נאלץ לערוך קניות מבלי לדעת מה מחירי המוצרים, ומבלי שתהיה לו יכולת להשוות מחירים בין מוצרים דומים, כשהוא מול המדף בחנות.
רק בחודש שעבר, בעקבות לחץ ציבורי הודיע ברקת כי חובת סימון המחירים לא תבוטל, ומשרדו יצא למבצע אכיפה, שגילה כי בכל הרשתות הגדולות לא סימנו מחירים. כפי שנחשף בכלכליסט כ־90% מהסניפים שנבדקו הפרו את חובת הסימון. רק ב־17 סניפים נמצא סימון מלא של המוצרים במדבקות מחיר כנדרש, ובשאר 117 הסניפים שנבדקו, נמצאו עבירות על חובת סימון המחירים. במסגרת הביקורות נבדקו 1,698 מוצרים, מתוכם 1,040 מוצרים, המהווים כ־60% מהמוצרים שנבדקו, לא סומנו כנדרש.
רצף ההעלאות המחירים, שהתאפשר בחסות המלחמה, שיפר את רווחיות הספקים, שחילקו דיבידנדים בהיקף של עשרות עד מאות מיליוני שקלים. שטראוס חילקה דיבידנד בגובה 360 מיליון שקל, ש־200 מיליון שקל מהסכום בעקבות עסקה למכירת חלקה בסברה בארה"ב; טמפו, שאינה ציבורית חילקה 50 מיליון שקל; ויליפוד חילקה 30 מיליון שקל; דיפלומט חילקה 22 מיליון שקל; ובלדי שהפכה ציבורית לפני כחודשיים חילקה 10 מיליון שקל.
חגיגת הדיבידנדים לא עצרה אצל הספקים, ושופרסל חילקה את הדיבידנד הגבוה שחילקה בעשור החולף, של 360 מיליון שקל; רמי לוי חילק 55 מיליון שקל; יוחננוף 50 מיליון שקל; ויקטורי 20 מיליון שקל; וטיב טעם 4.9 מיליון שקל.
מתחילים לצמצם את הקניות
אלא שמאחורי חגיגת הרווחים והדיבידנדים, נראה כי הציבור כבר מתקשה להתמודד עם רצף ההתייקרויות. מכירות החנויות הזהות, שפעלו גם ב־2023, צמחו במרבית הרשתות בשיעור נמוך מזה של עליית המחירים.
כך לדוגמא, מובילת השוק שופרסל שמכירותיה בחנויות הזהות צמחו ב־3.1% בלבד, בעוד עליות המחירים בשוק עמדו על כ־5.5%. ברשת רמי לוי, המכירות בחנויות הזהות הסתכמו ב־1.3% בלבד, וברשת ויקטורי על 4.1%. הצמיחה של 5.7% בחנויות הזהות של קרפור, נבעה מכך שסניפי הרשת פעלו חלקית ב־ 2023, בשל שיפוצים לקראת הסבתם ממותגי מגה ויינות ביתן, למותג הצרפתי. בלטו לטובה רשתות יוחננוף וטיב טעם שהציגו צמיחה חדה של 8.5% ו־10.9% בהתאמה, במכירות החנויות הזהות.
ברבעון הרביעי, המגמה החריפה והמכירות בחנויות הזהות של שופרסל ירדו ב־3.8% ביחס לרבעון המקביל ב־2023. הירידה הוסברה בכך שברבעון הרביעי של 2023, הציבור הצטייד במוצרים בעקבות המלחמה. ברשת ויקטורי נרשמה ירידה של 0.7%. ברשת רמי לוי צמחו המכירות בחנויות הזהות ב־ 3.24% ברבעון הרביעי, ברשת יוחננוף ב־3.5% ואילו בטיב טעם ב־ 7.7%. זאת כאמור, למרות עליית המחירים שנרשמה בתקופה ואמורה היתה לבוא לידי ביטוי במכירות.
על האיום בצמצום צריכה, ניתן ללמוד מדו"חות דיפלומט, יבואנית מותגי המזון הטואלטיקה המובילים בעולם, שציינה כי לאחרונה פירסמו מספר יצרניות מוצרי צריכה מובילות בעולם תחזית שעליות המחירים שביצעו החלו לפגוע בנתחי שוק שלהן והן צופות מיתון עליות המחירים בשנה הקרובה.
אלא שמה שנכון לקונצרנים הגדולים, לא בהכרח משקף את הנעשה בישראל. עלייה של 2.9% במחיר החלב הגולמי, מאז שעלו מחירי המוצרים שתחת פיקוח במאי האחרון, צפויה להעלות ביום העצמאות הקרוב את מחיריהם שוב ולייצר הזדמנות לגל התייקרויות נוסף.
