דוח המבקרהנזק מהזנחת צעירים ערבים חסרי מעש עומד על מיליארד שקל בשנה
דוח המבקר
הנזק מהזנחת צעירים ערבים חסרי מעש עומד על מיליארד שקל בשנה
מבקר המדינה מתריע שתופעת חוסר המעש הרחבה של צעירים ערבים הביאה לזינוק של 50% בפשיעה בקרב החברה הערבית בישראל. למרות הנזקים הקשים הממשלה מייעדת לטיפול בבעיה בתוכניות החומש רק 87 מיליון שקל לשנה
כ-29% מהצעירים הערבים, בני 18-24 שמונים 57 אלף איש, היו ב-2021 חסרי מעש - כלומר לא עבדו ולא למדו. מדובר ב-25% מהגברים הערבים שהם 33 אלף איש ו-34% מהנשים שמספרן 35 אלף. זאת לעומת הממוצע במדינות ה-OECD של 16% בלבד ולעומת 15% בקרב הצעירים היהודים. הפער בשיעור חוסר המעש בין גברים ערבים צעירים לבין גברים יהודים צעירים גדל בשנים האחרונות בשל ירידה בכמות היהודים והגיע ל-11%.
המצב חמור עוד יותר בקרב הצעירים הבדואים. בתחילת שנת 2020 שיעור חוסר המעש בקרבם היה כ-33% (כ-6,000 צעירים), לעומת כ-20% בקרב צעירים ערבים אחרים. בקרב צעירות בדואיות הפער עמד על כ-55%, כפול מ-27% בקרב צעירות ערביות (לא בדואיות).
ההערכה היא שסיבה מרכזית לתופעה היא שלצעירים הערבים אין מסלול מעבר מסודר מהתיכון לחיים הבוגרים כמו שיש לצעירים היהודים (צבא, שירות לאומי או ישיבה). המבקר מציין שחוסר מעש באבטלה בגיל צעיר עלולים להשפיע על המשך החיים והקריירה ולגרום לאבטלה וחוסר מעש בגיל מבוגר. הוא פוגע בתחושת המסוגלות ובמיומנויות הבין-אישיות, גורם לדלדול הקשרים החברתיים ולדיכאון, מטיל נטל כלכלי על המשפחה, וכן גורם לעומס על שירותי הרווחה והשירותים הקהילתיים, ולהגדלת העוני והפערים בחברה.
המבקר גילה שבמקביל לעלייה במספר חסרי המעש בקרב הצעירים הערבים חלה עלייה של 50% בפשיעה - מ-0.1 תיקים פליליים לנפש ב-2015 ל-0.15 ב- 2021, שמשמעותה גידול של כ-6,000 תיקים .לפי דו"ח ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, 53% מבין הגברים הערבים הצעירים שהועמדו לדין ב-2017 היו חסרי מעש.
הדו"ח מותח ביקורת נרחבת על אוזלת היד הממשלתית בטיפול בבעיה. תקציב תוכניות הפיתוח השונות של החברה הערבית כולל התוכנית למאבק בפשיעה מסתכם ב-34 מיליארד שקל לחמש שנים. אלא שרק 437 מיליון שהם 1.3% מיועדים לטיפול בבעיית הצעירים חסרי המעש. מדובר ב-87 מיליון שקל לשנה בממוצע מלבד. המבקר חישב אומדן שלפיו הנזק הפוטנציאלי למשק הישראלי מהתופעה עומד על מיליארד שקל לשנה ו-5 מיליארד לחמש שנים כלומר גדול פי 12.
תוכנית הדגל לטיפול בבעיה היא תוכנית שנת המעבר, אלא שעלותה יקרה - כ-25 אלף למשתתף, ולכן היא יכולה לתת מענה רק ל-3% מהצעירים הערבים חסרי המעש. האלטרנטיבה היא סיוע של מרכזי ריאן להכוונה והשמה תעסוקתית בחברה הערבית, אלא שהמבקר קובע ש"לא נמצא שיש השפעה מובהקת להשתתפות של צעירים ערבים (נשים וגברים) במרכזי ריאן על מצב חוסר המעש שלהם".
למערכת החינוך בחברה הערבית אין תוכניות הכוונה מקצועית ותעסוקתית למי שאינו מעוניין בלימודים אקדמיים. משרד החינוך לא פיתח כלי לאיתור וניטור תלמידים שנמצאים בסיכון לחוסר מעש, את המחדל מבליטה העובדה שאנשי המבקר פיתחו בעצמם כלי כזה. ההסתברות הגבוהה ביותר לחוסר מעש היא של תלמיד בדואי שעשירון הטיפוח הבית ספרי שלו גדול מ-8.8, וההכנסה השנתית של אביו קטנה מ-13,088 שקל.
