פרשנותדו"ח הממונה על המאבק במורים
פרשנות
דו"ח הממונה על המאבק במורים
באגף הממונה על השכר הזדרזו לפרסם דו"ח נוסף ומקיף בנושא שכר המורים, אחרי תשעה חודשים בלבד. אין סיבה להטיל ספק בנתוני האוצר אבל כדאי לבדוק מדוע חסרים נתונים כמו השוואת גובה השכר לעומת ה-OECD, מספר תלמידים בכיתה או מספר שעות עבודה
במבט ראשון, טוב לדעת שיש משרד ממשלתי שבו מישהו באמת עובד בסוף יולי ואפילו מפרסם מסמך מקיף על נושא חשוב ובעל עניין ציבורי כמו שכר המורים. הדו"ח הקודם באותו נושא פורסם באוקטובר 2021. כל כך חרוצים באגף הממונה על השכר שהזדרזו לפרסם דו"ח נוסף לאחר תשעה חודשים בלבד. לא נותר אלא להגיע למסקנה שלא מדובר רק בדו"ח אלא גם במסמך הסברה במסגרת המאבק העיקש על דעת הקהל במשא ומתן בין האוצר להסתדרות המורים.
עוד דבר שאפשר ללמוד מעיתוי הדו"ח הוא עד כמה אנשי הממונה על השכר לא האמינו שאפשר לסגור את ההסכם לפני סוף אוגוסט. אם הם היו חושבים שזה יכול לקרות, סביר שכלי כל כך חשוב בקרב על דעת הקהל היה נשלף לפני חודש. אין שום סיבה להטיל ספק בנתוני האוצר אבל יש בהחלט מקום לבדוק למה נבחרו והובאו דווקא הנתונים האלה. הנה כמה דברים שלא נכנסו: השוואה של גובה השכר (מורים בישראל מקבלים פחות ממקביליהם במדינות המפותחות), מספר תלמידים בכיתה או מספר שעות עבודה פרונטליות.
לכל דבר שנכנס ראוי לחפש סיבה. למשל, כשהדו"ח מציין שעלות שכר המורים היא 27 מיליארד שקל (לא כולל תגמולי פרישה) והסכום הזה מהווה יותר מ־6% מהתקציב, הוא בעצם מסביר מה תהיה העלות הגבוהה של תוספת כל אחוז נוסף לשכר המורים. כשהדו"ח מפרט שלתלמידים יש 87 ימי חופשה שאין להורים, כולל החופש הגדול, זה בא לגבות את הדרישה להתאים יותר את לוח החופשות של בתי הספר והמשק. וכן, כרגע זה עדיין נראה כמו חלום רחוק, אבל יכול להיות שמהשנה הקרובה לא יהיה לתלמידים חופש במועדים הזויים כמו תענית אסתר, ל"ג בעומר ואסרו חג שבועות.
אבל בסופו של דבר אין ספק שהדבר החשוב ביותר מבחינת הממונה על השכר היה להוכיח שיש בעיה קשה עם שכר ועזיבה של מורים מתחילים ואין בעיה כזו עם שכר ועזיבה של מורים ותיקים. זה הרקע לנתון המחדש והמעניין ביותר בדו"ח. עלייה של כ־60% חלה בנטישת מורים חדשים בעוד אין עלייה דומה בעזיבת מורים ותיקים.
האוצר מציע כרגע תוספת של 2,100 שקל למורה מתחיל ו־300 שקל למורה עם יותר מ־15 שנות ותק. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מציעה תוספת של 2,600 שקל למתחיל ולפחות 1,200 שקל לוותיק. לכן חשוב לשים לב לנתון בדו"ח שלפיו השכר הממוצע למורים שנמצאים במערכת שמונה שנים (מורה מתמיד, בלשון הדו"ח) עומד על 12 אלף שקל ועולה בממוצע ב־4% לשנה (בשל תוספות ותק, דרגות ותפקידי ריכוז). נוסף אליו הנתון שלפיו אין עלייה בנטישה של מורים בעלי 10-6 שנות ותק. ביחד הם נועדו לדחות את הטענה של שאשא ביטון שיש צורך בתוספת משמעותית גם למורים ותיקים כי אחרת הם יברחו.
"הנתונים העולים מהדו"ח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות, מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים", קובע הממונה על השכר קובי בר נתן בתגובתו לדו"ח. בר נתן מדגיש בתגובתו את הדרישה לאפשרות של חוזים אישיים למורים במקצועות מבוקשים. בנושאים האחרים, שכר, שינוי מערכת התשלומים עבור תפקידים מיוחדים, העלאת שכר מנהלים – הפשרה היא עניין של סכום ולא של עיקרון. אבל חוזים אישיים נתפסים אצל כל איגוד עובדים כניסיון לערער את בסיס כוחו. אפשר להניח שזה יהיה אחד הנושאים הקשים ביותר לסיכום.
במכתב הפותח לדו"ח כותב בר נתן ש"עלינו לתת כלים למנהלים שיאפשרו ניהול טוב יותר של כוח האדם, החלפת מורים שאינם מתאימים, הקצאת תפקידים בבית הספר ותגמול מורים מצטיינים". היום ניתן לפטר רק תוך שלילת רישיון העיסוק בהוראה ולכן זה לוקח עד שנתיים. האוצר רוצה אפשרות לפטר מורים מבית ספר בלי לסלקם מהמקצוע, כדי שניתן יהיה לפטר בהליך מקוצר. בהסתדרות המורים טוענים שלא יעלה על הדעת כי מורה לא מתאים יישאר במערכת ורוצים לסכל הליך כזה. גם זה אחד ההיבטים של כיפופי הידיים בין בר נתן לבין מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד שלא ברור איך יסתיימו.
