הצעות החוק שמוכיחות: ההפיכה לא יצאה לפגרה
הצעות החוק שמוכיחות: ההפיכה לא יצאה לפגרה
הניסיון לבלום את המחאה: ח"כ מהליכוד מציע לאסור על מפגינים להתקרב אל שוטרים "פחות מ־2 מטר"; הפגיעה המחודשת בשופטים: ח"כ גוטליב מקדמת צמצום חסינותם; בזיזת התקציבים: עוצמה יהודית תפעל להסטת תקציב מהנגב להתנחלויות; מבול הצעות חוק לפגיעה בדמוקרטיה
חברי הכנסת הזדרזו והניחו בימים האחרונים 89 הצעות חוק פרטיות חדשות על שולחן הכנסת. הסיבה לחיפזון היא שניתן להגיש הצעות חוק רק בעת כינוס המליאה ולא בפגרה. לפיכך הם רצו להספיק ולמסור במזכירות הכנסת את הצעות החוק הפרטיות החדשות לפני יציאתה אמש של המליאה לפגרת הפסח, ממנה ישובו רק ב־19 במאי. כל הצעת חוק פרטית צריכה להיות מונחת על שולחן הכנסת למשך 45 ימים לפני העלאתה להצבעה בקריאה טרומית. בינתיים הצעות החוק החדשות יבשילו להעלאתן לקריאה טרומית מייד עם פתיחת כנס הקיץ. מניין ימי הפגרה נחשב לספירת 45 הימים. עם זאת, במקרים רבים הח"כים נוהגים לקבל אישור מוועדת הכנסת להעלותן קודם.
זה שנים שבין הח"כים מתנהלת תחרות בשאלה מי מחוקק יותר חוקים. מאז תחילת הקדנציה לפני שנה וחצי הגישו הח"כים 4,560 הצעות חוק פרטיות. בסופו של דבר מרבית ההצעות שמונחות נקברות ונזרקות לפח.
באמצעות הצעות החוק הפרטיות פועלים הח"כים לא רק להטמיע את האג'נדה הכלכלית, חברתית, מדינית, ביטחונית ופוליטית שלהם, אלא גם לנסות ולסייע לקהל בוחריהם על חשבון הציבור הרחב. מלחמת "חרבות ברזל", והמאבקים על "חוק ההשתמטות" גרמו לח"כים רבים, בעיקר מבלוק הימין שגיבש רה"מ בנימין נתניהו הכולל 64 ח"כים, להגיש הצעות חוק של 6 באוקטובר: ימניות, סקטוריאליות, כאלה שמקדמות את ההפיכה המשטרית והפגיעה בדמוקרטיה. "כלכליסט" צולל להצעות החוק הפרטיות המרכזיות שהוגשו באחרונה ובוחן את סיכוייהן.
קחו סרגל: מרחק סביר של מפגין משוטר - 2 מטר
דווקא בעת שהאלימות המשטרתית כלפי מפגינים גוברת, ח"כ אושר שקלים (ליכוד) הגיש הצעת חוק שלפיה מפגין לא יתקרב אל שוטר במרחק הנמוך מ־2 מטר בלא אישורו של השוטר. הצעת החוק הוגשה לאחר ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית, חוק ההשתמטות ונגד נתניהו והחיכוכים בין השוטרים למפגינים.
שקלים מעריך שסיכוייה של הצעת החוק הזו גבוהים וכבר קיבל את תמיכתו של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צבי פוגל (עוצמה יהודית) שאמורה לקדם את החוק. לדבריו, הצעת החוק תגרום לאזרחים "לכבד את המשטרה".
ענישה: מפריע לאיש כוחות ביטחון יספוג שנת מאסר
שישה ח"כים מישראל ביתנו בראשות יוליה מלינובסקי ואביגדור ליברמן הגישו "הצעת חוק לאיסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם". לפי ההצעה יוטל עונש מאסר של שנה או קנס למי שיפריע לאיש כוחות הביטחון; על מי שיעליב איש כוחות הביטחון יוטל קנס.
"מוצע לעגן בחקיקה ראשית עבירה פלילית ייחודית, אשר תשמור ותגן על כבודם של אנשי כוחות הביטחון בישראל, שכן כמדינה מוטלת עלינו החובה לספק כבוד והגנה לאנשי כוחות הביטחון", ציינו. סיכוייה של הצעת החוק להתקבל גבוהים.
גוטליב מנסה להקים ועדת חקירה ל־7 באוקטובר שתישלט ע"י ח"כים
ועדה חקירה פוליטית? לפי הצעת חוק שהגישה אתמול ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועים שקדמו ל־7 באוקטובר. ועדת החקירה תהיה בת שבעה חברים: ארבעה ח"כים, מהם שניים לקואליציה ושניים לאופזיציה, שייבחרו בבחירות חשאיות על ידי חברי הכנסת. שופט בית משפט מחוזי בדימוס שישמש כיו"ר הוועדה וייבחר על ידי ארבעה חברי הכנסת. שני סגני אלופים ששירתו ביחידה לוחמת במלחמת חרבות ברזל שיבחרו על ידי ארבעה חברי הכנסת.
גוטליב מציינת כי "בשלה העת להקים ועדת חקירה לבדיקת האירועים שהובילו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. נציגות של חברים אלה בוועדה תסייע בהגברת אמון הציבור באותה ועדה, בדרכי פעולתה ובמסקנותיה. הוועדה תהיה מוסמכת לדון בכל נושא שתמצא לנכון ובין היתר במוכנות הצבא, היערכות הצבא, עבודת המודיעין, וכן הקשר ושיתופי הפעולה בין הדרג הצבאי לדרג המדיני". סיכוייה של הצעת החוק להתקבל – נמוכים.
עכשיו גם חסינות השופטים תצומצם
אחרי ניסוניות הפגיעה המתמשכת במערכת המשפט מצד הקואליציה, ח"כ טלי גוטליב מציעה כעת גם לצמצם את חסינותם של השופטים. לפי הצעת החוק שהגישה "לא תעמוד חסינות לנושאי משרה שיפוטית בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד וזיוף בידי עובד ציבור". לדבריה, ההגנה המופלגת על שופטים מפני אחריות פלילית היא בלתי מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם העיקרון הבסיסי כי כולם שווים בפני החוק, ובפרט כשמדובר באחריות פלילית עקב עבירות שביצע במסגרת המשרה השיפוטית שלו". סיכוייה של הצעת החוק להתקבל - קלושים.
הקופה שלה: המתנחלים ייהנו על חשבון הנגב
אם לא די בתקציבי הענק שהזרימה הממשלה להתנחלויות מעבר לקו הירוק, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) מציעה כי ההתנחלויות יכללו בשטחים שעליהם מופקדת הרשות לפיתוח הנגב וכתוצאה מכך יוכלו להנות מכספים שמופנים לפיתוח הנגב.
סון הר מלך חברה בסיעתו של השר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף המופקד על הרשות לפיתוח הנגב והגליל. הרשות לפיתוח הנגב הוקמה ב־1991 כדי לתמוך ולעסוק בפיתוח חבל זה בתחומים השונים. בין תפקידיה ליזום ולעודד הכנת תוכנית לפיתוח הנגב, לעודד בו פיתוח כלכלי, לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העוסקים בפיתוחו, לספק מידע וליזום מחקרים בנושאים כלכליים וחברתיים בחבל זה. הרשות לפיתוח הנגב פועלת לקידום פרויקטים בתמיכתה ולקידום פרויקטים בתקציב מדינה בפיקוחה. כעת מוצע שתקציביה יופנו גם לשטחים. סיכוייה של הצעת החוק להתקבל - גבוהים.
הרחקה: לא יועסק מורה עם תואר מהרשות הפלסטינית
12 ח"כים מהימין בראשות ח"כ עמית הלוי וח"כים מהליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית וש"ס מציעים לאסור העסקת מורה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית.
לדבריהם, "בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף אזרחי ותושבי ישראל שרוכשים את השכלתם האקדמית במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית ובהיקף בוגרי מוסדות אלו שמשתלבים במערכת החינוך בארץ".
עוד ציינו כי "הלימודים במוסדות אלה כוללים, במקרים רבים, תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של ישראל והסתה חמורה נגדה. לא ראוי כי מקומם של מי שבחרו ללמוד תכנים אלה יהיה במערכות השירות הציבורי של ישראל, ובוודאי שאין לאפשר להם לחשוף ילדים חסרי ישע לתכנים הנלמדים במוסדות הרשות הפלסטינית שמסיתים נגד ישראל ומחנכים לדרכי טרור". בהרכב הקואליציה הנוכחית סיכוייה של הצעת החוק להתקבל - גבוהים.
שוב מנסים: מח"ש תוכפף לשר המשפטים
דן אילוז (הליכוד) מציע להכפיף את מח"ש לשר המשפטים יריב לוין. הצעת חוק כזו כבר הוגשה על ידי ח"כ משה סעדה (ליכוד) והתקבלה אשתקד בקריאה טרומית. הטיפול בה הוקפא לאחר המחאות שפרצו לפני שנה נגד ההפיכה המשטרית. אבל בליכוד לא ויתרו עליה וינסו לקדמה עם שוך מלחמת חרבות ברזל.
שר הדתות יקצה עוד שכר ותקנים לרבנים ולבלניות
ח"כ ארז מלול (ש"ס) מציע לאפשר לשר הדתות לתקצב מתקציב המדינה סכומי כסף נוספים לשכר הרבנים והבלניות, מעבר למנגנון בחוק הקובע חלוקה של התקציב בין משרד הדתות לרשות המקומית, ומבלי שהרשות המקומית תחויב בסכום השתתפות מקביל. המשמעות היא שהמדינה תגדיל את חלקה בתשלומי שכר לרבנים ולבלניות. לפי ההצעה, "התקצוב יועבר על פי אמות מידה שוויוניות לפי תקנות שייקבעו על ידי השר לשירותי דת, בהסכמת שר האוצר, ויפורסמו ברשומות. אמות המידה יסדירו את אופן התקצוב וגובהו".
כמו כן צוין כי "מטרת תיקון חוק זה היא לאפשר את ההשתתפות תקציב המדינה בשכר רבנים אזוריים, רבני מושבים ובלניות, מבלי להכביד על הרשויות והמועצות האזוריות. הכול בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת. במסגרת זו תתווסף אף האפשרות של השר לתקצב שכר ותקנים של רבנים ובלניות ברשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) שאין בתחומן מועצה דתית. גם תקצוב זה יוסדר באמצעות אמות המידה השוויוניות שייקבעו בתקנות שיפורסמו ברשומות, ובכפוף למגבלות שיעוגנו בהן".
סיכויי החקיקה – גבוהים.
מתנדבי זק"א יזכו לתגמול, ומה עם איחוד והצלה ומד"א?
הח"כים משה פסל ואתי עטיה (ליכוד) ויו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס) מקדמים לקראת קריאה ראשונה הצעת חוק שתעניק תגמול למתנדבי זק"א. בהצעת החוק שהגישו הסבירו כי "מתנדבים רבים של ארגון זק"א הגיע אל יישובי העוטף ואל אזורי האסון ועבדו כתף אל כתף עם כוחות הביטחון ומשרתי מילואים בפינוי השטח מגופות הנרצחים, זיהוי קורבנות ואיסוף חומרים שיסייעו בהבאתם של הנרצחים לקבורה בהקדם".
עוד צוין כי "אין ספק שהמתנדבים לקחו חלק משמעותי ועשו עבודה קשה הן במובן הפיזי והן במובן הנפשי וזאת כדי לאפשר למשפחות הנרצחים להביאם לקבורה. מתנדבי זק"א לא הגיעו לזמן קצר והם לוקחים חלק משמעותי מאוד בעבודת הקודש למען עם ישראל ועובדים יחד עם צה"ל בצורה שוטפת כך שמין הראוי שיזכו לתגמול על עבודתם החשובה והיעילה לצדם של חיילי צה"ל ומשרתי המילואים".
עם כל ההערכה לעבודתם הברוכה של מתנדבי זק"א בעיקר באיסוף ואיתור החללים, הרי שתמוה להעביר חוק ספציפי כזה, שכן באותה מידה ישנם ארגונים נוספים כמו איחוד והצלה ומתנדבי מד"א שגם הם פעלו ללא לאות במלחמה.
סיכויי החקיקה – גבוהים.
המטרה: סגירת אלג'זירה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי חוקקו השבוע בקריאה השלישית את "חוק אלג'זירה" לסגירת ערוצים זרים (אל ג'זירה, אל מיאדין ועוד). החוק קובע כי אם השתכנע ראש הממשלה שערוץ זר פוגע במדינה, יוכל שר התקשורת לפעול נגד ערוץ כזה לאחר קבלת חוות דעת ביטחונית אחת לפחות ובאישור הממשלה או הקבינט. הפעולות יאושרו בצווים שעליהם יחתום שר התקשורת, ויכללו בין היתר סגירת משרדי הערוץ בארץ, החרמת ציוד שידור, מניעת שידורי כתבי הערוץ, הסרת הערוץ מחברות הכבלים והלוויין, חסימת אתרי האינטרנט שלו ועוד. נתניהו הודיע כי בכוונתו לפעול מיידית בהתאם לחוק החדש כדי לעצור את פעילות הערוץ. אלא שבבית הלבן כבר הובעה דאגה לנוכח החוק ולא ברור אם הדבר יקרה.
