למרות התנגדות היועמ"שית: אושרה הצעת חוק המאפשרת 3 כהונות בוועדות האתיקה בלשכת עוה"ד
למרות התנגדות היועמ"שית: אושרה הצעת חוק המאפשרת 3 כהונות בוועדות האתיקה בלשכת עוה"ד
ועדת חוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שקידמו היו"ר שמחה רוטמן וראש הלשכה עמית בכר, כשעד היום התאפשרו עד שתי כהונות בלבד. לטענתם, החוק חשוב בשל עומס התלונות לוועדה, המחייב טיפול של בעלי מקצוע מנוסים, וכן השוואת תנאים לגופים בלשכה. היועמ"שית התנגדה, בטענה כי מדובר בחקיקה פרסונלית
ועדת החוקה אישרה היום (ד') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המאפשרת עד שלוש כהונות רצופות בוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לעומת מגבלה של שתי כהונות ברצף כיום.
הצעת החוק הוכנה לבקשת לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד עמית בכר, וקודמה ע"י יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, בתמיכת שר המשפטים יריב לוין. ההצעה עברה למרות הביקורת של נציגי הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל הממשלה בדיונים בוועדה, אשר טענו כי יש לחוקק את החוק כצופה פני עתיד ולדחות את כניסת תוקפו, היות שבנוסחו הנוכחי מדובר ב"הצעת חוק פרסונלית". זאת מכיוון שהוא משפיע ישירות על חברי ועדות האתיקה המכהנים. עם זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה הבהירו כי אין מניעה לחוקק את החוק.
רוטמן ונציגי לשכת עוה"ד טענו בדיונים שלא מדובר בחקיקה פרסונלית, ויש בה צורך, הן כדי להשוות את תנאי הכהונה בוועדות האתיקה לכהונות בגופים אחרים בלשכה (כמו בבתי הדין המשמעתיים ושאר המינויים המתבצעים בידי המועצה הארצית בלשכה), והן בשל עומס הפניות והתלונות שהצטברו בוועדת האתיקה מאז המלחמה על התבטאויות של עורכי דין - ודורשות מענה יעיל של מי שמנוסה בתחום.
בכר ורוטמן נמצאים בדרך כלל משני צידי המתרס, בין אם על רקע חוקי המהפכה המשפטית שקודמו או סוגיות אחרות (למשל, מוקדם יותר השבוע בנושא נציב תלונות הציבור על שופטים, או סביב ההקלות בבחינות לשכת עוה"ד וקיצור משך ההתמחות). במקרה הנוכחי הם פעלו במשותף, כאשר בצדו השני של המתרס היתה נציגת היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, שלרוב בכר והיא נמצאים באותו צד.
הרקע לדברים הוא הצעת חוק שקידם רוטמן דרך ועדת החוקה, לתקן את חוק לשכת עורכי הדין ולאפשר לחברי ועדות האתיקה בלשכה (ועדת האתיקה הארצית והוועדות המחוזיות) – לכהן שלוש קדנציות ברצף, כמו חברים בגופים אחרים בלשכה - במקום מגבלה של שתי קדנציות בלבד, כפי שקובע החוק כיום. מי שלמעשה ניסח את הצעת החוק היתה לשכת עורכי הדין, כאשר במכתב ששלח בכר לרוטמן וללוין בתחילת חודש פברואר, הוא הסביר כי התיקון נדרש היות ש"מדובר בהגבלה חריגה בחוק, זאת נוכח העובדה כי יתר המינויים בלשכת עורכי הדין ומטעמה, מוגבלים לשלוש קדנציות".
מסיבה זו, נוכח עיקרון השיוויון, ביקש בכר את התיקון, שלדבריו נדרש במיוחד עקב עומס הפניות הייחודי שנוצר על שולחנה של ועדת האתיקה הארצית מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. זאת בשל "פניות רבות אודות התבטאויות קשות של עורכי דין ברשתות החברתיות, ובהן הסתה לאלימות העולות כדי פגיעה ברגשות הציבור ובכבוד המקצוע, ושיש בתוכנן גזענות ואפליה". הוא הסביר את הצורך בטיפול בתלונות באופן יעיל ורציף על ידי חברי הוועדה הנוכחיים, "ולאור כך, שהידע הנדרש לצורך הטיפול ויישום מדיניות הוועדה כבר מצוי וצבור בידי חברי הוועדה".
הנימוקים לתיקון שניסח בכר, הופיעו בהסבר שבהצעת החוק שהניח רוטמן על שולחן ועדת החוקה, שבה נכתב: "בחודשים שחלפו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה מספר התלונות שהוגשו לוועדות האתיקה של הלשכה במידה ניכרת, והורגשה נחיצותה של הרציפות התפקודית של ועדות האתיקה בטיפול בתלונות וביישום המדיניות שהן קובעות. לפיכך, מוצע לתקן את החוק כך שמספר תקופות הכהונה הרצופות יוגבל לשלוש, במקום שתיים לפי הדין היום. כך, יתאפשר לחברי ועדות אתיקה שצברו ידע מקצועי וארגוני להציג את מועמדותם לכהן בוועדה תקופת כהונה נוספת, ולמועצה הארצית – לבחור בחברים שישמרו את הרציפות התפקודית בטיפול בתלונות".
בדיון בוועדה בשבוע שעבר לפני שההצעה אושרה לקריאה ראשונה בכנסת, אמר רוטמן כי "יש לעיתים מחלוקות ביני לבין הלשכה ויו"ר הלשכה ובחלק מהדברים לא קיבלנו את עמדתם, אך כאשר הוא פנה בפניה הגיונית זו, לא ראיתי סיבה לא לקדמה".
מנגד, נציגת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד שירה עמנואל, הצביעה על החשש כי הצעת החוק היא פרסונלית, וביקשה לתקן את הנוסח כך שיחול רק בתחולה עתידית. "הצעת החוק פרסונלית ביחס לחברי ועדה מכהנים, ולכן אנו מתנגדים לקידומה באופן הנוכחי, וחושבים כי יש לקדמה כצופה פני עתיד", אמרה בדיון. גם סגן יועמ"ש הוועדה, מהייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אלעזר שטרן אמר בדיון כי "התיקון מיישר קו עם החקיקה הקיימת, ונשאלת שאלת התחולה הפרסונלית כשמחילים הסדר כזה על אנשים מכהנים". בדיון הודיע משרד המשפטים כי השר יריב לוין אינו מתנגד להצעת החוק.
רוטמן מצידו הסביר ש"האלמנטים בהצעת החוק מתכתבים עם הדברים שאנחנו מקדמים בוועדה מתחילת המלחמה - העדפנו לייצר יציבות למערכות השונות במקום להכריח אותן להזדעזע. במקרה הזה לא מדובר כלל בחקיקה פרסונלית שכן מדובר על קבוצה גדולה ומגוונת של חברי ועדת האתיקה".
יועמ"שית הלשכה, עו"ד מירית שליו, טענה בדיון בשבוע שעבר שבחוק הקיים יש אי שיוויון המפלה חברים בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות האתיקה המחוזיות, לעומת תפקידים אחרים בלשכה: "על פניו אין סיבה שדיין יוכל לכהן שלוש קדנציות וחבר בוועדת אתיקה לא. תפקיד של חבר ועדת אתיקה, הוא תפקדי התנדבותי ויש חשיבות לוותק החבר".
שליו גם נימקה מדוע לטעמה אין מדובר בחקיקה פרסונלית: "הבחירה נעשית בכל קדנציה וקדנציה ואינה אוטומטית. במצטבר יש עשרות חברי ועדות אתיקה ובשנה הקרובה צפויים לסיים את כהונתם מספר גדול של חברים. לאורך כל השנה יהיו בחירות של חברי ועדות אתיקה".
בסיכון הדיון אמר רוטמן כי "אם החוק לא יחול על חברים מכהנים זה לא ישרת את נושא היציבות. תוכנו של החוק ומהותו הוא לייצר יציבות ולא לכפות על הלשכה לבצע החלפה של בעלי תפקידים. משרד המשפטים הרי הגיע אלי לאחרונה עם הצעות חוק ממשלתיות פרסונליות, כולל חוק שדיבר על הארכת כהונה של בעלי תפקידים ספציפיים בשירות המדינה - ואתם אומרים עכשיו שיש בעיה עם תחולה מידית של החוק? בעיניי זה תמוה".
לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת, הבוקר כונסה ועדת החוקה לאשר אותה לקריאה שנייה ושלישית, והיא עברה ברוב של שניים (היו"ר רוטמן וח"כ עמית הלוי) מול אחד (ח"כ עופר כסיף). עו"ד שירה עמנואל מייעוץ וחקיקה אמרה גם הבוקר כי "בחנו את הדברים ויש עדיפות להחיל את החוק בתחולה עתידית". עם זאת היא הבהירה כי "אין מניעה מלחוקקו".
כסיף אמר כי "אני מאמץ את חוות דעת היועמ"שית הרואה את החוק כחוק פרסונלי ולכן לעמדתי הוא חוק פסול המחוקק ממניעים לא כשרים ולא ענייניים. ברגע שמקבלים החלטה כזו, למרות שלשכת עוה"ד מעוניינת בכך, זה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק וזה דבר שתמיד יש בו איזשהו פגם".
מנגד, אמר עו"ד דניאל למברסקי מלשכת עוה"ד ש"מדובר על 15-10 חברים בוועדות האתיקה שאמורים לסיים את הכהונה השנייה במהלך 2024. הצעת החוק לא ממנה אותם לקדנציה נוספת אלא הם יצטרכו לעבור את אישור ועדת המינויים. אנחנו לקראת רביזיה של ממש בלשכה ולשם כך דרוש לנו הידע והניסיון של אותם חברים ותיקים".
רוטמן אמר ש"הנימוקים בבסיס הצעת הלשכה הם העומס ויש ככל הנראה אנשים שנפגעו מעבודת ועדות האתיקה והפעילו לובי כלפי מי שמכהן כיום בתפקיד, ולכן דווקא ההתנגדות להצעה נראית פרסונלית. אם הייתי מקבל את עמדת משרד המשפטים והייתי מכריח את הלשכה להחליף את חברי הוועדה המכהנים - הייתי מאבד את התכלית העיקרית שמבקשת ממני לשכת עוה"ד והיא להשאיר את האנשים המנוסים במערכת".
