ראיון"הפקק בנמלים לא אחראי למחירים, אבל גם בזה צריך להשתפר"
ראיון
"הפקק בנמלים לא אחראי למחירים, אבל גם בזה צריך להשתפר"
יו”ר דירקטוריון נמל חיפה, אשל ארמוני, מספק שלל סיבות לעליות המחירים שלא קשורות לנמל: עליית מחירי התובלה הימית, מחסור בנהגי משאיות והקרטל בענף הספנות. הוא אופטימי למרות ההפרטה האטית ובטוח כי ההחלטה שלא לאפשר שליטה לחברת DP מדובאי היתה נכונה
אשל ארמוני, יו"ר נמל חיפה, חשבת שבסוף 2021 הפרטת הנמל עוד לא תושלם?
"כן, אבל אין ספק שקיוויתי שההפרטה תהיה יותר מהירה. אל תשכח שבאמצע החלפנו ממשלה, הגיעו שרים חדשים שהמשיכו את ההפרטה ולא עצרו. אני מקווה מאוד שנראה את הצעות המחיר ברבעון הראשון של 2022, אחר כך יש עוד 60 יום להעברת המפתחות".
לדעתך העיכובים במכרז סבירים?
"מצד אחד, אני חושב שכל דבר שמעורבים בו רגולטורים, ניתן לעשות יותר מהר. מצד שני, בתהליך שיש בו 14 גופים מעורבים, מה שחשוב זה לסיים אותו ולסיים אותו בצורה מוצלחת. נכון שההחלטה על ההפרטה התרחשה כבר ב־2009, אבל היא קודמה בשנים האחרונות. צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה, אנחנו נמצאים בישורת האחרונה".
אתה רואה את המעורבות המאוד גדולה של מנכ"ל האוצר רם בלינקוב בתקופה האחרונה בכל מה שקשור לנמל חיפה כחיובית?
"בטח. אני חושב שהיה ואקום. זה לא מובן מאליו שבלינקוב נכנס מתחת לאלונקה ולקח את התפקיד הזה בנוסף להיותו מנכ"ל משרד האוצר. בלינקוב נכנס וקיבל כמה החלטות חשובות, אחרת היינו עדיין בעמימות כלפי הטורקים והאמירתים. אני מעריך שהדומיננטיות שלו עזרה גם בוועדת הכספים. הוא מאוד נחוש לסיים את ההפרטה".
אשל ארמוני (62)
גר בתל אביב
בזוגיות + 5 ילדים
יו”ר דירקטוריון נמל חיפה
בעברו מנכ”ל משרד השיכון והבינוי, מנכ”ל עיריית כפר סבא וראש אגף במוסד
מה בעצם מתנהל עכשיו ביניכם ובין רמ"י ועיריית חיפה בכל מה שקשור לחזית הים?
"קיוויתי שנערוך את הראיון הזה בבית קפה בחזית הים של הנמל. יש טיוטה של הסכם הפעלה של חזית הים. עיריית חיפה מסכימה באופן עקרוני לחתום על הטיוטה הזו, אבל אנחנו רוצים שגם רמ"י וחברת נמלי ישראל יחתמו על ההסכם. כמו כל דבר, בסוף אחרי שמעבירים טיוטות נפגשים בכפר המכביה וצועקים אחד על השני במשך שלושה ימים, ובסוף יש הסכם. אני מצטער שזה קורה עכשיו. היה אפשר לסגור את זה לפני שנתיים – העירייה לא רצתה לקדם את זה ורמ"י לא התעניינו. בעיניי לא לגיטימי שבגלל זה משהו מתעכב".
אתה אופטימי בקשר לעתיד של חיפה כעיר?
"אני בן אדם אופטימי מטבעי. חיפה היא עיר שיש בה שתי אוניברסיטאות, ארבעה בתי חולים ושלושה נמלים. המחירים המאוד גבוהים בתל אביב יובילו לכך שחיפה תהיה המטרופולין השני בישראל, אבל צריך לנהל את זה".
אתה חושב שעינת קליש רותם מנהלת את זה?
"אני לא רוצה לתת ציונים לראשת עיר שאני נמצא אצלה בתוך הטריטוריה, אבל אני אומר שבעיניי לראשת עיר יש יותר השפעה על איכות החיים של התושבים מאשר לשרים בממשלה, ושהיא צריכה להתייחס בחרדת קודש לעבודה".
כמישהו עם עבר במערכת הביטחון, נראה לך סביר שחברה זרה תשלוט בתשתית ישראלית?
"ההחלטה לא לאפשר שליטה (לחברת DP World מדובאי - י"ש) היא נכונה. אני נורא מצטער שזה קרה כי DP היא חברה מדהימה ואפשר להגיד שקיבלתי את זה בהפתעה. אני חושב שפוגל (הבעלים של מספנות ישראל - י”ש) יימצא שותף אסטרטגי אחר, ויש מתמודדות לא פחות חזקות. לי יש אינטרס שכמה שיותר קבוצות יגיעו לקו הסיום – מה שיקבע בסוף את מחיר הנמל זה הקבוצות שיתחרו עליו”.
אבל מה ההבדל בין DP לבין השכנים שלך בנמל המפרץ שהם חברה סינית בשליטת עיריית שנגחאי?
“אני לא עושה את החישובים האלה, ואני לא אבקר את מי שעשה. זו המציאות”.
אם ייגשו רק שתיים־שלוש קבוצות למכרז, זה כישלון?
“לא. הכישלון יהיה במחיר, לא במספר הקבוצות שניגשות. גם שתי קבוצות יכולות להביא לך מחיר טוב אם אתה עושה התמחרות כמו שצריך”.
נמל חיפה יהיה חשוף בקרוב לתחרות גוברת משני הנמלים החדשים שהחלו לפעול, וכבר מתמודד עם התחרות מנמל מספנות ישראל ששולט על רוב סקטור המטען הכללי בארץ. מה היתרון שלכם?
“נמל חיפה הוא היום הנמל הכי יעיל בתחום המכולות ואני מעריך שהוא יישאר הכי יעיל. אין ספק שאנחנו נפסיד חלק מהפעילות ולו בגלל שחלק מהנמלים קשורים לחברות ספנות אז הם סוג של קהל שבוי. אנחנו נצטרך לשנות את המינון ולעבור למטען כללי יותר ממה שאנחנו עושים היום. התחרות תשביח את הנמל, היא תכריח אותו להיות אטרקטיבי”.
היבואנים טוענים שגם אם הפקק הצטמצם, אז האוניות תקועות ברציפים ואין מי שיפרוק אותן. למה אוניות סתם עומדות ברציף?
“אני לא מכיר את הטענה הזו שאוניות סתם עומדות ברציף. יש לפעמים מצב שאין לנו מספיק ידיים, כי אנחנו נותנים תיעדוף למכולות. 82% מההכנסות של נמל חיפה הן מהמכולות. כשאתה מעכב אוניית מכולה אתה מעכב את כל שרשרת האספקה ולכן אני מצדיק את המנכ"ל שנותן להן עדיפות”.
200 עובדי הנמל, שמרוויחים שכר גבוה יותר מהמנכ"ל, דורשים בונוס. זו דרישה הגיונית ממי שנמצאים גם ככה במקום גבוה ברשימת שיאני השכר?
“לא. הייתי שמח שהמשכורות היו יותר נמוכות, אבל זו המציאות שנכנסנו אליה. לגבי הבונוס, אני חושב שמנגנון מענקים נועד לתגמל את מי שעובד. זו לא סובסידיה. אין ספק שצריך לעשות מנגנון תיקון, משהו פרוגרסיבי. מי שמרוויח המון, יקבל בונוס יותר קטן. אבל בכלל לא לתת בונוס זה מנוגד להיגיון התגמול. כשבלינקוב אומר שלא מגיע אליהם – זה בגלל שזה מה שכתוב (בנהלי רשות החברות - י”ש). אני חושב שקיימת פשרה שלא תייצר השלכות רוחב, ומקווה שהעסק הזה יסתיים. בסוף, כשאתה רוצה להביא חברה ממשלתית להפרטה, אתה חייב להגיע להסכמות אחרת אתה תריב עם העובדים עוד 12 שנה”.
אתה רואה שיש קשר ישיר בין העומס בנמלים ליוקר המחיה?
“מה קרה בעצם בעולם בשנתיים האחרונות? בעקבות הקורונה ההיצע הזמין נפגע בחלק מהמקומות, קודם בסין ואחר כך גם בארה"ב. לעומת זאת הביקושים למוצרי צריכה ולחומרי בניין עלו. גם היצע התובלה בכל שרשרת האספקה נפגע מכל מיני דברים: צוות האוניות היו בבידודים, ויש מחסור בנהגי משאיות ומפעילי רכבות. הדברים הללו יצרו עלייה במחירים שבארץ היא פחות מורגשת בגלל השקל החזק. בנוסף נוצרה עלייה לא הגיונית בעלויות התובלה הימית.
“מ־2,000 דולר זה הפך להיות 12-14 אלף דולר למכולה שמגיעה מהמזרח. כתוצאה מהקטנת ההיצע של התובלה הימית קודם כל שינעו מכולות מלאות, הריקות נשארו מאחור וזה יצר עוד יותר את צוואר הבקבוק. זה האירוע המרכזי שמוביל לעליות המחירים. אני חושב שבמידה רבה הקרטליזציה של ענף הספנות הבינלאומי לא מאפשרת למחירים לרדת. אני לא חושב שהפקק בנמלים זה האירוע המרכזי שמעלה את מחירי הנדל"ן בארץ, אבל בוא נגיד שגם בזה צריך להשתפר”.
אז יוקר המחייה לא מושפע מהעומס בנמלים?
“בכל מה שקשור למכולות כמעט אין פקק. אם סחורה יושבת בנמל, זה כי לא מושכים אותה או שיש חוסר בנהגי משאיות. לגבי מטען כללי כל מה שמגיע לפריקה ישירה יורד מהאוניה ומגיע לאן שצריך. אבל אנחנו צריכים לשאוף, וזו העבודה שלנו, שלא יהיו פקקים בכלל. תמיד הייתה המתנה מסוימת של מטען כללי. תמיד היו שתיים שלוש אוניות שחיכו. אבל זו לא הסיבה המרכזית”.
כיו"ר חברה ממשלתית, אתה חושב שהמינוי של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית למרות התנגדות וועדת גלאור הוא הגיוני ונכון?
“כן. אדם כמו עמיר פרץ, שהיה גם שר ביטחון וגם יו"ר ההסתדרות, מביא איתו את הכישורים לתפקיד. יו"ר דירקטוריון הוא תפקיד שאתה לא יכול להיות מושלם אליו, תמיד יהיה לך משהו חסר. מי ידע כשבאתי להיות יו"ר הדירקטוריון בנמל שהדבר הכי חשוב זה בעצם היכולת שלי לייצר את ההסכמות בין המדינה, ההסתדרות והנמל, ולא בהכרח יכולות פיננסיות. צריך לייחס חשיבות גם למה שהשרים רוצים וגם למי הבן אדם. הוועדה צריכה להיות גורם ממליץ, ולא גורם מכריע. אני תומך במינוי של פרץ”. אני חושב גם שחבל שאמי פלמור פרשה. חשוב שיהיו גם יו"ריות ומנכ"ליות”.
בזמן האחרון היו פרסומים רבים על התנהלות לא תקינה של יו"רים בחברות ממשלתיות אחרות, כמו גם חיכוכים רבים בין מנכ"לים ליו"ר. לרוב מדובר באנשים שמונו מטעמים פוליטיים, ולא מהתאמה מקצועית.
“זיקה פוליטית מוגזמת שבעקבותיה יש מינוי מתוך מחויבות - פסולה בעיניי. בהקשר של יו"ר מול מנכ"ל, זה הקשר החשוב ביותר שיש בתוך חברה. ראיתי אנשים שמגיעים לארגונים ומתעסקים במלחמות מבוקר עד ערב. זה הורס את החברה”.
גם לך יש זיקה פוליטית. הגעת לתפקיד כי היית מחובר למפלגת כולנו.
“אפשר להגיד שהייתה לי זיקה לגלנט, באתי להיות המנכ"ל שלו. אבל כן, עברתי את המסננת, דיווחתי על כל מה שקורה. במקרה שלי אני שמח שהתהליך היה מהיר”.
חברות ממשלתיות צריכות לראות קודם כל את אינטרס החברה או המדינה?
“קודם כל, אני חושב שצריכה להיות סיבה טובה להחזיק חברה ממשלתית. כשאין סיבה טובה, תפריט אותה. באופן כללי הסקטור הפרטי יודע להפעיל חברות טוב יותר מאשר הסקטור הממשלתי”.
מה התפקיד הבא שלך?
“זו שאלה טובה, אני מתלבט. אני נמצא על צומת דרכים, אם להישאר במגזר הציבורי או ללכת לעולם הניהול הפרטי”.
