בלעדידו"ח ממשלתי: הרשויות המקומיות לא מסוגלות להגן על מצוקי החוף
בלעדי
דו"ח ממשלתי: הרשויות המקומיות לא מסוגלות להגן על מצוקי החוף
ל"כלכליסט" נודע כי מתוך תקציב של 360 מיליון שקל שהוקצה לחברה להגנה על מצוקי הים רק 100 מיליון נוצלו עד כה. בוועדה לשמירה על הסביבה החופית מוטרדים גם מכך שרשויות מקומיות לא פועלות בנושא
הוועדה לשמירה על הסביבה החופית של מינהל התכנון (ולחו"ף) תשמע מחר דיווח של החברה הממשלתית להגנה על מצוקי הים התיכון בנוגע לפועלה בשנה החולפת. המצגת שנשלחה לחברי הוועדה מציגה כמה מהלכים שנעשו בתחומי הים, שנועדו להאט את הבליה המאיימת על מצוקי הכורכר של ערי החוף. בין הפעולות שננקטו: הטלת חול בחוף הסלע בבת ים, שיקום שובר גלים באשקלון, הקמת שובר גלים בחוף סירונית בנתניה, והכנת תוכניות להגנה על חופים נוספים.
ואולם, מהמצגת עולה גם תמונה מדאיגה שלפיה המהלכים שנעשים בתחום ההגנה על מצוקים בערי החוף הם חלקיים בלבד, וכי בכל הנוגע להגנות יבשתיות - תחום שאינו נמצא באחריותה של החברה הממשלתית להגנה על מצוקים - המצב לוקה בחסר, שלא לומר חמור.
1 צפייה בגלריה
דלית זילבר יו"ר הוועדה לשמירה חופית במינהל התכנון על רקע מצוק בחופי נתניה
(צילום: ענבל מרמרי החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון)
סכנת התמוטטות מצוקי הכורכר של ערי החוף נוגעת לרצועה באורך של 45 ק"מ (מתוך 197 ק"מ של החופים בישראל), והיא נובעת מבליה טבעית וכן כתוצאה מהתיישבות לאורך החופים. הצפי הוא שבמהלך המאה הנוכחית יואצו הליכי ההרס של המצוקים, והם ייסוגו בעשרות מטרים. ל"כלכליסט" נודע כי פרט לערים תל אביב־יפו ובת ים - אף רשות מקומית לא פועלת בתחום ההגנה היבשתית הקבועה כדי לבלום את נסיגת המצוקים. לפי אומדן שפורסם ב־2010, הנזק הצפוי כתוצאה מהתמוטטות המצוקים הוא 800 מיליון שקל.
החברה הממשלתית להגנה על מצוקי הים התיכון, שהוקמה ב־2013 בהחלטת ממשלה, כפופה למשרד להגנת הסביבה - ותפקידה, לפי אתר האינטרנט שלה, הוא "לבצע ולתחזק את הקמת ההגנות הימיות וכן מתן שירותי ניהול, תיאום וייעוץ למדינה בכל הנוגע להגנות היבשתיות לעניין התמוטטות המצוק החופי". בנוסף, החברה מבצעת מעקב אחר הטיפול בהגנות יבשתיות, הנמצא באחריות הרשויות המקומיות. מנכ"ל החברה הוא אילן לביא, בעברו קצין בכיר בחיל הים, ובראש הדירקטוריון עומד עמוס עוזני, לשעבר מנכ"ל רכבת ישראל.
דו"ח מבקר המדינה מ־2020, שבחן את ההתמודדות של רשויות המדינה עם הרס המצוקים, תיאר את הבעיה בהגנה עליהם: "אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק - בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב־יפו, בת ים, גן רווה ואשקלון - טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק, למעט הגנות דחופות בלבד בים, בתא שטח אחד באשקלון. הגנות יבשתיות, שהיו באחריות הרשויות המקומיות, טרם בוצעו".
עוד נקבע בדו"ח המבקר כי ביצוע תקציב הפעולות של החברה הממשלתית להגנה על מצוקים מאז הקמתה ב־2013 ועד סוף 2018 הסתכם בכ־26 מיליון שקל - 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתוכניותיה. ל"כלכליסט" נודע כי תקציב החברה הוא 360 מיליון שקל, מתוכם בוצעו 100 מיליון שקל, והיתרה תקושר לפרויקטים בשנה הבאה.
לדברי יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין, הבעיה בטיפול במצוקים נובעת מההפרדה בין הטיפול היבשתי לימי: "כשהחברה להגנה על מצוקים הוקמה, נעשתה הבחנה בין תחומי הטיפול שבתחומה בים (שוברי גלים והזנת חול לצורך הרחבת החופים) לבין ההגנות ביבשה (חיזוק תחתית המצוק, הטיפול במדרון, ניקוז השטח שמעל המצוק ועוד). ההפרדה הזאת גורמת נזק. צריך להקצות הרבה יותר כסף להגנות היבשתיות".
אופיר פינס־פז, מנהל פורום רשויות החוף במרכז השלטון המקומי, מבהיר כי בימים אלה מנוסחת פנייה בנושא לראש הממשלה: "ההחלטה לייצר חלוקה בטיפול בין ים ליבשה היא זרע הפורענות שהביא אותנו למצב הזה. לא קרה מספיק מאז הוקמה החברה להגנה על מצוקים. אנחנו פועלים כדי לייצר כתובת אחת ולהביא תקציב רב יותר לנושא".
