דעההבנקאות הפתוחה: ישראל עדיין בשלב התשתיות, הציבור יקצור את הפירות
דעה
הבנקאות הפתוחה: ישראל עדיין בשלב התשתיות, הציבור יקצור את הפירות
שינויים רגולטוריים משמעותיים, כולל העברת הפיקוח על שירותי התשלום לרשות ניירות ערך, יוצרים הזדמנויות חדשות בשוק הפיננסי הישראלי; בנק ישראל ממשיך להסיר חסמים ולחבר גופים נוספים למערכות התשלומים המרכזיות; הרפורמה פותחת פתח לשינוי, אבל היא רק צעד אחד
בתחילת החודש התפרסמה כתבתה מאירת העיניים של עירית אבישר, אשר ניתחה את מצב רפורמת הבנקאות הפתוחה, ובפרט את מידת השימוש בפלטפורמת שליפת המידע הפיננסי, כאשר הטענה היתה כי מעטים בלבד משתמשים בפלטפורמה שאמורה לשרת אותם.
עם זאת, הייתי רוצה להתייחס לרפורמת הבנקאות הפתוחה, ולשינויים שעובר העולם הפיננסי במבט רחב יותר, ולהסביר למה, לדעתי, קצב השינויים והיקפם רק ילכו ויגברו, והצרכן רק ירוויח מכך.
בעוד שישראל ידועה כאומת ההייטק, דווקא בפינטק – נשארנו מאחור. על אף ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה של מיזמים בתחום זה בארץ ומחוצה לה, השוק הישראלי נותר שוק בו החברות, אפילו הישראליות המובילות, אינן נלהבות לפעול בו. כך מצא עצמו הצרכן הישראלי - הפרטי והעסקי - בפיגור של שנים רבות אחרי העולם.
על מנת שהשוק הפיננסי בישראל ישתנה באופן שמניב ערך לציבור, יש צורך להתגבר על שלושה מכשולים: פערי מידע בין המוסדות הפיננסיים הוותיקים לשאר הגופים, חסמים רגולטוריים הקיימים בתחום, ויצירת אמון אצל הצרכנים, כך שלאט לאט יתרגלו לשנות את הדרך בה הם צורכים את המוצרים הפיננסים שלהם.
רפורמת הבנקאות הפתוחה, ביחד עם פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים בניית מודלים בעלי ערך בחיתום לקוחות, מאפשרים את התקיימותו של התנאי הראשון. היא חשובה מאין כמותה, אך היא רק תנאי הכרחי, אבל לא מספיק, על מנת להביא למהפכה של ממש.
עלויות הרגולציה הגבוהות, שנבעו בין היתר מכך שסטארט-אפים שביקשו לפעול בתחום נאלצו להתמודד עם מבנה רגולטורי מיושן ולא תמיד ברור, התישו את תעשייה. בהיבט זה חל מהפך לאחרונה: בקיץ נכנסה לתוקף רפורמה נוספת, שמטפלת בכשלים נוספים בתחום - רפורמת שירותי תשלום. תחום שירותי התשלום הוא אחד המתפתחים ביותר בעולמות הפיננסיים, והוא מעניק ערך רב לצרכנים מסביב לעולם.
על פי הרפורמה החדשה, הפיקוח על התחום עבר מרשות שוק ההון לרשות ניירות ערך. ראשית, רשות ניירות ערך היא רגולטור חזק, שיודע לבצע אכיפה אפקטיבית, ונהנה מאמון הצרכנים והמשקיעים. בנוסף, קבלת הרישיון מרשות ניירות ערך מאפשרת לגופים מרחב התפתחות: ברפורמה קבוע Sandbox מובנה המאפשר לחברות לבחון את ההיתכנות העסקית של השירותים שלהן לפני הוצאת הרישיון.
הרישיון מאפשר התפתחות של שלל פעילויות בתחום ההנפקה, הסליקה, המרקטפלייס, ייזום התשלומים, מועדונים, חשבונות תשלום ועוד – שיחד יכולים לשמש את החברות החדשות להציע מגוון רחב של מוצרים, ובכך לתמוך בהתפתחות מוצרים חדשניים ותחרותיים.
ולבסוף, גם בנק ישראל עצמו ממשיך להסיר חסמים שונים: הוא מחבר יותר ויותר גופים למערכות התשלומים המרכזיות, ובכך מנתק את התלות שלהם במערכת הבנקאית, והוא מקדם מתן רישיונות בנק "רזים", שיפתחו גם את תחום הפקדונות לגופים חוץ בנקאיים ובכך יאפשרו להם גישה נוחה יותר למקורות.
כצעד משלים לרפורמות החשובות הרגולטורים חייבים להשקיע מאמצים אמצעים ביידוע הציבור אודות האפשרויות החדשות שנפתחות בפניו. רפורמת הבנקאות הפתוחה, שלידתה בוועדת שטרום, לא עומדת בפני עצמה, אלא היא רק צעד אחד מתוך מגוון צעדים שמסירים חסמים ומאפשרים להכניס קדמה טכנולוגית ועסקית לעולם הפיננסי.
חשיבותה עצומה כחלק ממכלול שינויים רחב יותר להסרת חסמים להתפתחות השוק, וככל שמוסרים יותר ויותר חסמים, נראה את קצב השינויים מואץ ואת התחרות משתכלל, וכתוצאה מכך הציבור יזכה בתחרות משוכללת יותר ובהפחתת יוקר המחיה בתחום הפיננסי.
שמואל בן טובים הוא נשיא איגוד הפינטק הישראלי ומנהל קהילת החדשנות Fintech.IL
