מינהל התכנון "לא מכיר" את נהלי העבודה להקמת מתקנים ביטחוניים של צה"ל
מינהל התכנון "לא מכיר" את נהלי העבודה להקמת מתקנים ביטחוניים של צה"ל
לכלכליסט נודע כי מינהל התכנון מאפשר לצה"ל ולמשרד הביטחון לעקוף את הליכי התכנון במדינה בטענה שאינו מכיר את נהלי העבודה ב"ועדה למתקנים ביטחוניים" - ועדה חסויה בה מקדמים תוכניות של משרד הביטחון וצה"ל. לאחרונה, הוועדה מקדמת תוכנית לבניית מתחם אימונים על שטח טבעי סמוך למעיין עין פית שבצפון הגולן
מינהל התכנון מאפשר לצה"ל ולמשרד הביטחון לעקוף את הליכי התכנון במדינה מפני שאינו מכיר את נהלי העבודה שהתווה משרד המשפטים, כך נודע ל"כלכליסט". נהלי העבודה שהותוו על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שרית דנה בשנת 2009 מתייחסים לאופן בו מינהל התכנון צריך להשתמש ב"ועדה למתקנים ביטחוניים" (הולמ"ב), ועדה חסויה בה מקדמים תוכניות של משרד הביטחון וצה"ל. הוועדה עלתה לכותרות לאחרונה מפני שצה"ל ומנהל התכנון השתמשו בה כדי לקדם תוכנית לבניית לש"ביה (מתחם לאימוני לוחמה בשטח בנוי) על שטח טבעי הסמוך למעיין עין פית שבצפון הגולן.
הוועדה למתקנים ביטחוניים היא ועדת משנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ובה יושבים נציגי מינהל התכנון ומשרד הביטחון. דיוני הוועדה סגורים לציבור ומינהל התכנון, משרד הביטחון וצה"ל לא מוכנים לחשוף את תוכנם. הליך אישור התוכניות בולמ"ב מקוצר ואינו דורש את כל הפרוצדורות שנדרשות בהליך הרגיל במינהל התכנון. בין השאר, לא נדרש תסקיר סביבתי. ניתן להגיש התנגדות לתוכניות של הולמ"ב, אך לא לעיין בהליך ההתנגדות ורק הכרעת הוועדה תהיה חשופה, ללא השיקולים. ההליך התכנוני החסוי של הוועדה הוביל לכך שזו ספגה ביקורת על כך שהיא אנטי-סביבתית ואנטי-דמוקרטית.
הנהלים לאופן השימוש בוועדה למתקנים ביטחוניים הוסדרו בשנת 2009 על ידי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה, וזאת לאחר פסיקת בג"ץ שעסקה בנושא ב-2005 וקבעה שהמדינה צריכה להסדיר בחקיקה את הנושא. במסמך של משרד המשפטים שכתבה המשנה ליועמ"ש דאז עו"ד שרית דנה וכותרתו "נוהל הוועדה למתקנים ביטחוניים", מצוינים בפירוט הכללים בדבר פעילות הוועדה, סמכויותיה, דרך הפניה אליה, שלבי הטיפול, לוחות זמנים, מסמכים שיש לצרף לפניה ועוד.
בנוהל מצוין בפירוש כי "על פי פסיקת בית המשפט העליון, הצדקה למתן אישור ולמ"ב שאינו תואם למצב התכנוני התקף עשויה להיות מעוגנת באחד משני מצבים. האחד, צורך דחוף בהקמת המיתקן הביטחוני שאינו מאפשר להמתין לסיומם של הליכי התכנון הרגילים, והשני הקמת מיתקן אשר בשל סודיותו אינו מאפשר הכללתו בתכנית המתאשרת בהליך תכנוני רגיל". לפי הנוהל, מי שאמור להכריע האם מדובר במתקן סודי או לא הוא מתכנן המחוז, והוועדה אמורה לבחון גם חלופות תכנוניות אחרות למיקומו של המתקן המבוקש.
כאשר פנינו מטעם "כלכליסט" למינהל התכנון לבקש את הנוהל הנ"ל נענינו כי הוא אינו ברשותם וכי הם לא מכירים אותו. לאחר מכן, בפנייה נוספת, נשאלו במינהל התכנון האם הם פועלים לפי הנוהל בכל הקשור לתוכניות המקודמות בוולמ"ב ושם חזרו על התשובה כי הם "לא מכירים את הנוהל ולא מכירים את הדו"ח". המשמעות היא שבמינהל התכנון, לפי הצהרתם, לא מכירים את החוק והנהלים הרלוונטיים לעבודתם.
עצם העובדה כי מינהל התכנון לא מקפיד על נהלי הוולמ"ב מעלה שאלות בכל הקשור לקידום תוכניות קיימות, ביניהן תוכנית הלש"ביה בסמוך לעין פית שעברה דרך הוולמ"ב. התוכנית להקמת הלש"ביה מקודמת כבר שנים על ידי צה"ל ולא ברור אם ניתן להגדירה כ"דחופה", ומשיחות עם גורמים שישבו בעבר בישיבות הוולמ"ב נטען כי בסיסי אימונים בעבר לא נחשבו למקרים דחופים והכוונה ב"דחיפות" היא הכשרה מהירה של מתקנים דוגמת סוללות כיפת ברזל ומתקנים אחרים הדורשים התמקמות דחופה. בכל הקשור לסודיות, בצה"ל טוענים כי התכנית מסווגת וחשיפתה המלאה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, אך גם במקרה הזה ראוי להזכיר כי המתכנן ולא צה"ל הוא זה שאמור לקבוע אם אכן מדובר במתקן סודי שלא ניתן לקדמו במסגרת הליך תכנוני רגיל. גם כאן, גורמים שישבו בעבר בישיבות הוולמ"ב טענו בפני "כלכליסט" כי לרוב מדובר במתקנים רגישים יותר ולא במתחמי אימונים.
עין פית, הממוקם בצפון הגולן היה בעברו הרחוק כפר סורי. בלב האזור זורם נחל פרע, אחד מיובלי הבניאס, הנשפך למעין פרע בעין פית. המתנגדים להקמת מתקן האימונים בסמוך לעין פית טוענים כי השטח הוא מסדרון אקולוגי שמשמש כביתם של בעלי חיים רבים. בצה"ל טוענים כי איזור עין פית אינו שמורת טבע, ונמצא מחוץ למסדרונות האקולוגים שהגדירה המדינה. כמו כן, טוענים שם כי הבנייה הורחקה ממקומות הרגישים וביניהם המעיין עצמו לאור חוות דעתם של כלל הרשויות הרלוונטיות לרבות רשות הטבע והגנים. כמו כן, לטענת צה"ל התיאומים בשלב התכנון בוצעו עם רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, רשות המים, רשות הניקוז, פקיד היערות, חוו"ד הידרולוג, יועצת הנוף ויועצת הסביבה של לשכת התכנון מחוז צפון, מועצה אזורית גולן ומועצה אזורית גליל עליון.
תגובת דובר צה״ל: "התוכנית אושרה על ידי מוסד התכנון לאחר שבוצעו תיאומים עם כלל הגורמים הסביבתיים הרלוונטיים ולאחר שהוטמעו בה שינויים והתאמות סביבתיות, במטרה לאזן בצורה הטובה ביותר בין השיקולים הסביבתיים לשיקולים הביטחוניים. על מנת לצמצם את הפגיעה למינימום הנדרש, יבצע צה"ל את הפרויקט בליווי צמוד של רשות הטבע והגנים הלאומיים, רשות העתיקות, יועצי הנוף והסביבה של לשכת התכנון וליווי אקולוג ייעודי לפרויקט. נוהל הועדה למתקנים ביטחוניים הוא הבסיס לכל תהליך תכנוני בצה"ל. כל בקשה נבחנת בצה"ל בדקדקנות למול סעיפי הנוהל, בליווי ותיאום מול הגורמים והרגולטורים הרלוונטיים, שחלקם מהווים גורמים רשמיים של מוסדות התכנון גם בהליכים אזרחיים, לפני שעוברת לבחינת הוועדה למתקנים ביטחוניים. בהמשך לכך, גם במסגרת הדיונים בוועדה כל בקשה נבחנת לאור הנוהל בליווי היועץ המשפטי של הוועדה המחוזית, מתכנן המחוז וגורמי מקצוע של מוסד התכנון המחוזי לפי הצורך".
ממינהל התכנון נמסר: "מבירור נוסף עולה, כי הוועדה פועלת מזה למעלה מ-14 שנים על פי נוהל שהוגדר על ידי משרד המשפטים. כך גם נעשה בתוכנית הנוכחית שהוגשה על ידי משרד הביטחון".
