סגור
הפגנה מחאה בלפור בית ראש הממשלה לקראת בחירות 2021
מחאה בבלפור, מרץ 2021 (צילום: עמית שאבי)

בית המשפט ביטל עשרות דוחות חנייה שחילקה עיריית ירושלים למפגיני בלפור

בית המשפט לא קיבל את טענת המבקשים לפיה בוצעה אכיפה בררנית מתוך מניע פוליטי, אלא קבע שהעירייה פעלה בניגוד למדיניות האכיפה שלה באירועים המוניים, המכילה עבירות שאינן מהוות סיכון או גורמות להפרעה חמורה

בית משפט השלום בירושלים הורה אתמול (ה') לבטל עשרות דוחות חנייה שניתנו על ידי עיריית ירושלים למפגיני בלפור. בית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים מסר את החלטתו בבקשה מאוחדת לביטול 47 כתבי אישום שהוגשו נגד המבקשים בגין עבירות חנייה שונות מכוח טענת "הגנה מן הצדק".
בית המשפט קיבל את טענת ההגנה מן הצדק בשל פגם של אכיפה בררנית שנפל בהתנהלות עיריית ירושלים מאחר שפעלה בניגוד למדיניות האכיפה שלה באירועים המוניים, אשר אינה מפורסמת ואינה מוצהרת, ובניגוד למדיניות האכיפה הנוהגת ביחס לעבירת "הכנסת רכב לגן ציבורי", ובכך ביצעה אכיפה בררנית.
תוצאת ההחלטה היא כי דין הדוחות שניתנו בגין עבירות שאינן "מסכנות חיים" להתבטל וכן כי הדוחות שניתנו בגין עבירה של "הכנסת רכב לגן ציבורי" מבוטלים.
ברקע הדברים, ההפגנות שהתקיימו ברחוב בלפור בירושלים בשנים 2021-2020. בתקופה שבין ה-27 ביוני 2020 לבין ה-12 ביוני 2021, נערכה מדי מוצאי שבת הפגנה ברחוב בלפור, כנגד המשך כהונת ראש הממשלה בנימין נתניהו. המבקשים חנו את רכביהם באזורים שונים בירושלים בסמוך לאזור ההפגנות ונרשמו לחובתם דוחות חנייה או ברירות משפט בגין עבירות חנייה שונות. בעקבות בקשות המבקשים להישפט הוגש נגד כל אחד מהם כתב אישום.
47 כתבי האישום מתפלגים לפי עבירות חנייה באופן הבא: 32 כתבי אישום בגין חנייה על מדרכה, שני כתבי אישום בגין חנייה בתוך צומת או בתחום 12 מטר ממנו, כתב אישום אחד בגין חנייה בשטח הפרדה, כתבי אישום בגין חנייה במקום חנייה שאינו שייך לסוג הרכב שחנייתו שם הותרה ושמונה כתבי אישום בגין הכנסת רכב לגן ציבורי.
טענת המבקשים המרכזית היא פגמים בהתנהלות העירייה, שהעיקרי בהם הוא אכיפה מאסיבית שביצעה כביכול העירייה ביחס למפגינים במטרה להפעיל עליהם לחץ כלכלי כדי למנוע מהם מלהפגין וזאת מתוך מניע פוליטי. להוכחת טענתם לאכיפה בררנית השוו המבקשים את כמות הדוחות שניתנו במהלך ההפגנות לכמות הדוחות המצומצם יותר הנרשמת במהלך משחקים באצטדיון טדי.
עיריית ירושלים דחתה את טענות המבקשים מכל וכל וטענה כי המבקשים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה הדרוש בטענה כגון זו וכי אכפה עבירות חנייה במהלך תקופת ההפגנות כהרגלה.
יש להבהיר כי בית המשפט לא קיבל את טענת המבקשים כי בוצעה אכיפה בררנית מתוך מניע פוליטי אלא קבע כי על פי התשתית הראייתית שהניחו בפניו המבקשים הוכח כי לעיריית ירושלים קיימת מדיניות אכיפה שונה המופעלת באירועים המוניים, וכי מדיניות זו מיושמת בעת משחקים באצטדיון טדי. מדיניות אכיפה זו כוללת התמקדות ברישום דוחות אך ביחס לעבירות מסכנות חיים, תוך הכלת עבירות קלות שאינן מהוות סיכון או גורמות הפרעה חמורה ובמקביל קביעת הסדרי חנייה שיאפשרו שמירה על חניות תושבי המקום. המבקשים הוכיחו כי מדיניות זו לא יושמה במהלך תקופת ההפגנות.
בנוסף, קבע בית המשפט כי המבקשים הוכיחו כנדרש כי לעירייה מדיניות אי אכיפה של עבירת "הכנסת רכב לגן ציבורי" לפיה העבירה לא נאכפת במוצאי שבתות. בנוסף, המבקשים הראו כי העירייה אכפה עבירה זו במוצאי שבתות בתקופת ההפגנות, אך לא לפניה.
בית המשפט קבע כי הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא ריפוי פגם זה באמצעות ביטול כתבי האישום שניתנו בניגוד למדיניות האכיפה הנוהגת של העירייה באירועים המוניים, כלומר ביטול כתבי האישום שניתנו בגין עבירות שאינן "מסכנות חיים", וביטול כתבי האישום שניתנו בגין "הכנסת רכב לגן ציבורי".
השופטת ענת גרינבאום-שמעון קבעה כי הדוחות אשר ניתנו בניגוד למדיניות האכיפה הנוהגת של העירייה באירועים המוניים, כלומר בגין עבירות שאינן "מסכנות חיים" ואינן עבירות של חניה במקום השמור לבעלי תו חנייה אזורי – יבוטלו. עבירות "מסכנות חיים" הרלוונטיות למבקשים הינן, חנייה באופן שחוסם מדרכה באופן מלא ובתחום צומת. בהתאם לקביעה זו, תערוך המאשימה בדיקה פרטנית ביחס לתיקים הרלבנטיים ותודיע בתוך 30 יום באילו תיקים בוטלו האישומים בהתאם לאמור ובאילו נותרו על כנם. את המבקשים ייצגו עו"ד זהבה לייב ועו"ד אושרת קירמה.