צה"ל מודה: 4,800 מתגייסים חרדים בשנה לא יספיקו
צה"ל מודה: 4,800 מתגייסים חרדים בשנה לא יספיקו
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תא"ל שי טייב, אמר בישיבת ועדת החוץ והביטחון שעד כה הוצאו 1,126 פקודות מעצר לחרדים שלא התייצבו. הסנקציות הצפויות לעריקים החרדים: לא יוכלו לצאת לחו"ל וייעצרו אם תהיה להם היתקלות עם המשטרה. יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין קרא להעלות את יעד הגיוס: "אין לא יכול, יש לא רוצה"
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (תומכ"א) בצה"ל, תא"ל שי טייב, מודה שהיעד של הצבא לגייס השנה 4,800 חרדים "לא מספיק כדי לכסות את הפערים". בישיבת ועדת החוץ והביטחון שהתקיימה היום (ג') הוא אמר כי "המספר מגלם את היכולת שלנו לצמוח מ-1,800 ל-4,800 בשנה אחת. החטיבה החרדית תוכל בדצמבר לקלוט שתי פלוגות ולא חטיבה שלמה".
טייב אמר את הדברים בתגובה לדברי ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד (שכיהן בעבר כראש אכ"א). שטרן התייחס ליעד הצה"לי של קרוב לעשרת אלפים מתגייסים חרדים לשנתיים (כ-4,800 מתגייסים בשנה). לדבריו, "אם עשרת אלפים (מתגייסים) יורידו את ימי המילואים ל-120 יום בשנה, זה עדיין מספר ימים מטורף. אין לנו רשות להגיד שצריך עשרת אלפים".
טייב התייחס, בין היתר, לצווי המעצר שהוצאו למי שסירבו להתגייס: "עד עכשיו יצאו לחרדים 1,126 פקודות מעצר". הוא הסביר שהם "קיבלו שיחה לפני פקודת המעצר. אחרי זה קיבלו מכתב אזהרה שתצא פקודת מעצר. אחרי זה יקבלו צו 12, שבו אני קורא לגיוס מיידי עם תאריך".
לדברי טייב, "מי שלא מגיע לגיוס, יש עליו שתי מגבלות: הוא לא יוכל לצאת לחו"ל, והמגבלה השנייה היא שכשהוא ייפגש עם משטרת ישראל בפגישה אקראית הוא יעלה במסוף וייעצר. האם זו אכיפה מספיקה ומשמעותית? זו מדיניות שווה לכולם". בעקבות הדברים, אמר ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) כי "חצי שנה אני שומע התפתלויות מטייב".
טייב התייחס לטענות על "קומבינה" במסגרתה הצבא מציע לחרדים שרוצים לפנות לשירות אזרחי לשרת בצבא באותם תפקידים במטרה לעמוד ביעד הגיוס. לדבריו, "סמכות ההפנייה לשירות הלאומי נתונה לפוקד הצבאי, במקום שהוא רואה שאין אפשרות לגייס או אין צורך. השנה נפל דבר. הצרכים של צה"ל היום הרבה יותר גדולים ואני הידקתי את המדיניות". הוא הסביר שאם חייל חרדי מתגייס למשטרה הוא יכול להעביר חיילים אחרים לתפקידים אחרים.
טייב אמר שצה"ל גייס בשלישון הראשון של השנה 900 חרדים, לעומת יעד של 1,300. לדבריו, למרות אי העמידה ביעד "זו עלייה משמעותית לעומת 500 בתקופה המקבילה בשנים קודמות". הוא הדגיש ש"הצבא רוצה לגייס כי הוא צריך ומוכן לגייס". עוד סיפר שצה"ל מקים לשכת גיוס ייעודית לחרדים.
יו"ר הועדה, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), אמר שהוא יעמוד על כך שהחוק שיסדיר את גיוס החרדים ינקוב ביעד יותר גדול מ-4,800. לדבריו, "אמרתי בדיונים אחרי מינוי שר הביטחון שאני לא קובע את עמדתי העקרונית בהתאם לזהות שר הביטחון או ראש הממשלה. לא מעניין אותי קואליציה ואופוזיציה, אני מעונין להביא לחיילים נוספים לצה"ל בהתאם לצרכי הצבא".
הוא יצא בביקורת חריפה על המספר הנמוך שבו נקב צה"ל – 3,000 מגויסים חרדים נוספים לשנה, כלומר 4,800 מתגייסים חרדים בשנה בסך הכל. "אני לא יודע למה היה צריך לזרוק את המספר 3,000 בבג"ץ. כל טירון שומע בצה"ל ש'אין לא יכול. יש לא רוצה'. אני לא יודע למה האווירה של שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אכ"א שצה"ל לא יכול. האווירה הזאת עוברת להנהגה החרדית שאומרת ש'אמרו לאדלשטיין 3,000, למה הוא מעכב את החוק'".
אדלשטיין סיפר: "אני אמרתי לשר הביטחון החדש שהמספר 4,800 לא מקובל עליי. הוא לא מסתדר עם הצרכים של צה"ל והמספר בעיניי צריך להיות שונה. אני מבין שהעלייה של המספר תהיה בהדרגה. אני לא מאמין בזבנג וגמרנו". הוא הדגיש שבניגוד לעבר צריכה להיות אחריות אישית של המתגייס. היא צריכה לבוא ליד ביטוי מבחינתו בכך שיינתנו לבוגרי צבא זכויות שלא יינתנו למי שלא משרת.
ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי) אמר: "אנחנו משחקים בנדמה לי. לא ייתכן שהאחים החרדים שלנו הם לא חלק מהמאמץ. אנחנו צריכים להיגמל מיעדי גיוס כשאין שום מחויבות של הפרט החרדי ליעדים. מטילים על הצבא יעדים והצבא נאבק נגד ישיבות נושרים שהמדינה ממנת. לפרט החרדי אין שום תמריץ להתגייס. חייבים לדבר על מכסות לומדים. עילוי ילמד בישיבה. כל השאר יתגייסו".
ח"כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה: "אין יותר מקום לקומבינות. צריך לשלוח צווים לכולם". ח"כ אפרת רייטן מרום מהדמוקרטים אמרה ש"אנחנו מול שוקת שבורה. חלפה שנה. היה רגע שחשבו שכולם יתגייסו. זה פוספס והגענו לאותו מקום שהיינו ב-6 באוקטובר".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה: "אי זימון חרדים צעירים גורם לכך שסבא בן 49 מחרף נפשו. אלה כלים שלובים". את הפניית החרדים למשטרה הגדירה כ"ישראבלוף".
