דו"ח המבקרמבקר המדינה: תהליך גיבוש סל התרופות חייב יותר שקיפות
דו"ח המבקר
מבקר המדינה: תהליך גיבוש סל התרופות חייב יותר שקיפות
על פי המבקר, פורום טכנולוגיות שאמור לבצע את הסינון הראשוני של כלל הטכנולוגיות והתרופות שמוגשות לוועדת סל התרופות, דחה בשנים 2018-2021, כמחצית מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות, "אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל ובשל כך לוועדה אין תמנה מצב מלאה בנוגע לבקשות שהוגשו"
משרד מבקר המדינה בדק את "פורום טכנולוגיות", הגוף שמורכב מאנשי משרד הבריאות ומיועד לבצע את הסינון הראשוני של כלל הטכנולוגיות והתרופות שמוגשות לוועדת סל התרופות ומצא ליקויים הקשורות לחוסר שקיפות בתהליך. על פי מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פורום טכנולוגיות דחה בשנים 2018 - 2021, כמחצית (46%) מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות, "אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל, לכן לוועדה אין תמונת מצב מלאה בנוגע לבקשות שהוגשו וגורמים שתהליך הרחבת הסל נוגע להם לא יכולים להסיק מסקנות בנוגע למאפייני הבקשות שנדחו".
לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה לחצו כאן
כמו כן, במשרד המבקר מציינים כי למרות שהוועדה מפרסמת את הפרוטוקולים (בלי זיהוי של המשתתפים) הם מתפרסמים בעיכוב ממוצע של שלושה ועד יותר מחמישה חודשים (109 עד 160 ימי עבודה), "דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות מעודכנות, בהקדם האפשרי והרלוונטי", כך לפי המבקר.
סל הבריאות שעמד ב-2021 על 58 מיליארד שקל גדל כל שנה בשלושה פרמטרים: שניים מהם "אובייקטיביים", והם גם המשמעותיים ביותר מבחינה כספית - תוספת דמוגרפית (בעקבות ריבוי טבעי והזדקנות אוכלוסייה) ותוספת יוקר (כדי שההתייקרות של שירותי ומוצרי הבריאות לא תשחק את הסל). רק השלישי הוא "סובייקטיבי" והוא מכונה "תוספת טכנולוגית או תוספת סל התרופות". התוספת הזו, שעמדה בשנה שעברה על 550 מיליון שקל מהווה אמירה ערכית של כל ממשלה כי היא בעצם נותנת מענה לשאלה "בכמה רוצים להגדיל את ההוצאה הממשלתית לבריאות, כי בריאות זה חשוב". החלטה זו משקפת את סדר העדיפויות של כל ממשלה והתיעדוף שלה כלפי הבריאות לעומת שאר תחומי החיים.
אך פה לא מסתיימת הביקרות כלפי משרד הבריאות: לפי המבקר, המאגרים הלאומיים לרישומי המחלות, שהוחלט כי יש לנהל לגביהם רישום סדור, אינם בהכרח מעודכנים, ולכן אינם יכולים לשמש מקור אמין להערכת היקף התחלואה ותקצוב אמין של התוספת הספציפית (הרי לצד כל תרופה שנבחרת, מצורפת מספר החולים ועלות התרופה כדי לא לחרוג מהמסגרת שקבעה הממשלה). כמו כן, על אף המחלוקת העקרונית הנמשכת בעניין הגדרת תרופות כ"קלאס-אפקט" (תרופות השייכות לאותה קבוצה טיפולית, אף שאינן כוללות את אותו החומר הפעיל), משרד הבריאות לא קבע קווים מנחים להגדרת תרופות אלו.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לצערנו דו"ח המבקר אינו משקף את העבודה הרבה והתהליך שמבוצע לאורך שנים רבות, ומקובל על הגורמים במערכת הבריאות ומחוצה לה, ומוערך מאד בארץ ובחו"ל. אנו חלוקים באופן יסודי על קביעת המבקר על שקיפות התהליך. תהליך זה זוכה לשבחים לגבי שקיפותו בארץ ובעולם. המשרד מקפיד על שקיפות התהליך והעברת המידע לציבור בדרכים שונות, לרבות נוכחות עיתונאים בדיוני הוועדה הציבורית ודיווחים מתוך דיוני הוועדה בזמן אמת".
