בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5% - השיעור החד מאז 2011
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5% - השיעור החד מאז 2011
הוועדה המוניטרית העלתה את הריבית לרמה של 1.25% - הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2013; זוהי ההעלאה השלישית ברציפות מאז אפריל האחרון כחלק מהמלחמה באינפלציה; חטיבת המחקר חתכה את תחזית הצמיחה ל-2022 ב-0.5% ל-5%, הצפי לריבית עוד שנה - 2.75%; הנגיד: "המחיר הגדול ביותר של הבחירות הוא עצירת הרפורמות. הראינו חוסן, אך המיתון בארה"ב ישפיע גם עלינו"
בהתאם לצפי: הוועדה המוניטרית בבנק ישראל העלתה היום (ב') את הריבית ב-0.5% - לרמה של 1.25%. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2013 ובשיעור ההעלאה החד ביותר מאז 2011, כמו גם בהעלאה השלישית ברציפות מאז החל בנק ישראל בתהליך העלאות הריבית באפריל האחרון. בסך הכל העלה הבנק במצטבר את הריבית ב-1.15%.
במקביל, חטיבת המחקר של הבנק הורידה את תחזית הצמיחה של כלכלת ישראל ב-0.5% ל-5%. גם התחזית לשנת 2023 ירדה בשיעור דומה לרמה של 3.5%. תחזית האינפלציה לסוף 2022 הועלתה ב-0.5% לרמה של 4.5%, ולפי התחזית החדשה האינפלציה בסוף 2023 תעמוד על 2.4%, נתון הגבוה ב-0.5% מהתחזית הקודמת. עם זאת הצפי לשיעור האבטלה לסוף השנה דווקא ירד לרמה של 3.3% לעומת 3.5% בתחזית הקודמת.
בשל העובדה כי בשלב זה כלל התחזיות הן שבשנה הקרובה האינפלציה תעמוד מעל תחום היעד (3.3% לפי חטיבת המחקר), הרי שגם התחזיות לגובה הריבית עלו באופן משמעותי. כך תחזית חטיבת המחקר לגבי הריבית בעוד שנה עומדת כעת על 2.75%, בעוד התחזית של שוק ההון מעריכה כי תהיה 3.2%. יש לזכור כי תחזית זו מניחה "התמתנות מהירה של האינפלציה בעולם", ובמקרה שהעלאות הריבית לא יצליחו לקרר את האינפלציה הרי שהתמונה עשויה להיות שונה. בסוף התחזית מסתתרת אזהרה: "אי ודאות משמעותית קיימת ביחס ליכולת של בנקים מרכזיים לרסן את האינפלציה בלא שתחול פגיעה חזקה בפעילות, ובלי לגרום לזעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים. להתרחשויות שליליות מסוג זה, תיתכנה השפעות ניכרות על המשק הישראלי ועל ההייטק בפרט".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמר במסיבת העיתונאים לאחר פרסום הודעת הריבית כי "המחיר הגדול ביותר שאנחנו משלמים בעקבות ההליכה לבחירות הוא עצירת הרפורמות במשק. אני מקווה שהממשלה הבאה תעביר תקציב מהר". עוד ציין כי "הכלכלה הישראלית הראתה חוסן, אבל מיתון בארה"ב ישפיע גם עלינו".
כאמור, העלאת הריבית של הבנק תאמה את התחזיות המוקדמות של הכלכלנים. בנק ישראל נאלץ להעלות את הריבית בכדי להילחם באינפלציה שהגיעה כבר לרמה שנתית של 4.1%, ובשביל לבנות לעצמו את היכולת להוריד את הריבית במקרה של כניסה למיתון.
העלאת הריבית הנוכחית צפויה להשפיע על תשלומי המשכנתא באופן משמעותי: על כל 300 אלף שקל במסלול הפריים מדובר בתוספת של כ-75 שקלים לחודש (משכנתא של 25 שנה) בשל העלאת הריבית הזו, ובתוספת של למעלה מ-160 שקל לחודש מאז החלו העלאות הריבית. מנגד, עליית המשכנתא עשויה להקטין את הביקושים לדירות, ולהביא לירידת המחירים המיוחלת בשוק הדיור.
על אף שלהעלאת הריבית עשויות להיות השלכות ישירות על הפעילות הכלכלית ועל משקי הבית, הדילמה של בנק ישראל לא היתה קשה במיוחד הפעם. ראשית, שוק העבודה בישראל ממשיך להיות הדוק מאוד, ורק היום התפרסם כי חלה עלייה בשיעור התעסוקה לרמה של 62.1%, ושיעור האבטלה במחצית הראשונה של יוני ירדה לרמה נמוכה במיוחד של 3%. גם הירידה בשכר עובדי ההייטק שתפסה כותרות ככל הנראה נובעת מעונתיות, שכן השכר של חודש מרץ נוטה להיות גבוה יחסית. כך שיש לבנק ישראל מרחב תמרון להעלאת ריבית מבלי לחשוש מאבטלה.
שנית, בישראל עדיין אין אינדיקציות משמעותיות על כניסה למיתון בעתיד הקרוב - המכירות בכרטיסי אשראי המשיכו לעלות בחודשים האחרונים, ומדדי היבוא המסחרי והצרכני, כמו גם מדדי הייצור התעשייתי, ממשיכים לעלות מעבר למגמה. אך עם זאת, ניתן לזהות האטה בביקושים לדירות, ירידה בגיוסים לחברות ההייטק ואף פיטורי עובדים בחברות מסוימות. כך שלבנק ישראל יש זמן להעלות את הריבית בטרם יגיעו – אם יגיעו – לישראל גלי המיתון העולמי.
