אכיפה מנהלית בתיקי ניירות ערך - איך לסיים את ההליכים במינימום נזק
אכיפה מנהלית בתיקי ניירות ערך - איך לסיים את ההליכים במינימום נזק
חקירות בתיקי ניירות ערך יכולות להסתיים בהגשת כתב אישום פלילי או בהליכים מינהליים. ההבדל בין מסלולי האכיפה הוא קריטי וההשלכות מרחיקות לכת. יש חשיבות רבה לניסיון להשפיע על המסלול שייבחר כבר בסוף החקירה ועוד לפני שתתקבל ההחלטה
הרשות לניירות ערך, שהקמתה הוסדרה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 אחראית על "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". במסגרת החוק והתקנות הוענקה לרשות סמכויות אסדרה, פיקוח ובקרה והיא נהנית מעצמאות מוסדית בכמה מישורים.
לרשות יש מערך חקירות עצמאי שנועד לבצע פעולות חקירה ומודיעין במישורים הדורשים מומחיות רבה בעולם הכלכלי והבנה של עבירות מורכבות. למערך החקירות והמודיעין של הרשות סמכויות חקירה נרחבות, הכוללות הוצאת צו למתן מסמכים, סמכויות חיפוש ותפיסה, עיכוב ועוד - אם כי בקשות למעצר חשודים ושחרור ממעצר לא ייעשו על ידה.
אמות המידה להחלטה ביחס למסלול האכיפה
בסיום החקירה יוחלט על יסוד ממצאי החקירה באיזה אפיק ייעשה הטיפול המשפט בתיק. בסעיף 52 לחוק קבועות אמות המידה להחלטה ביחס לשאלה האם הטיפול ייעשה במישור הפלילי או במישור המנהלי: חומרת המעשה או המחדל ונסיבותיה, הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה או מחדל וכן מדיניות האכיפה של הרשות לניירות ערך.
אלה פרמטרים רחבים למדי, המותירים שיקול דעת רחב מאוד לרשות והם עלולים לייצר אי ודאות בתחומים "האפורים", ודאי כאשר מדובר ביציקת תוכן לכותרת העמומה "מדיניות האכיפה של הרשות". מנגד, עמימות זו מאפשרת כר נרחב לטיעון שיש להפנות תיק מסוים לאכיפה מנהלית דווקא, המקלה בהרבה ואשר יכולה להסתיים לכל היותר בעיצומים כספיים.
בעבירות ניירות ערך - כמו גם ברוב עבירות הצווארון הלבן - יש מרחב תמרון ניכר ופחות מוחלטוּת בהגדרות העבירה, גם ביחס ליסוד העובדתי, וביתר שאת ביחס לשאלת התקיימות היסוד הנפשי. מאפיינים אלה מאפשרים לא אחת להשקיף בצורה רב-ממדית על המעשים, להביא לקדמת הבמה את הדברים כפי שהם נראים מנקודת מבטו של המבצע - שמטבע הדברים עשויים להיות שונים בתכלית מתדמיתם ב"חוץ" - ולהצליח לשכנע את הרשות בנרטיב החלופי. מאפיינים אלה גם הופכים את ההחלטות שמקבלות הפרקליטות או הרשות לבעלות חשיבות מכרעת המשליכות על גורלם של תיקים רבים..
במסגרת השיקולים שיישקלו בהחלטה על סוג האכיפה שיופעל תבחן הרשות את שיעור הנזק הכלכלי שנגרם, את עוצמת האנטי מוסריות של העבירה, את מידת הסיכון שנשקף במבט צופה פני עתיד ועוד. הרשות תיתן משקל מהותי לשאלת שכיחות העבירה - ובמקרה שמדובר לשיטתה ב"מכת מדינה", גובר הסיכוי להעמדה לדין פלילי, לשאלת ההרתעה האפקטיבית יותר (הכרעה בין עיצומים מנהליים מהירים או הליך פלילי מרתיע שיתנהל לזמן ממושך), למשך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, להיסטוריה באכיפת העבירה ותיבחנה גם נסיבות אישיות של המפר עצמו. הרשות תיתן משקל של ממש גם ל"תיקון העצמאי" שביצע המפר, למשל הקמת גוף אכיפה פנימי או מנגנוני בקרה עצמאיים או תשלום פיצוי.
בין הליך פלילי להליך מנהלי
אם יוחלט לבסוף שהתיק יטופל במישור הפלילי, הוא יעבור למערכת האכיפה הפלילית ה"רגילה", כאשר כתב האישום יוגש לרוב למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, שלו מומחיות תוכן לטיפול בעבירות כלכליות אלה. במקרה של הגשת אישום לבית המשפט, מורכבות התיקים והמציאות העסקית שבה העבירות (לכאורה) מתקיימות, מחייבות את העוסק בהגנה להיות מצוי היטב במציאות הכלכלית, להיות בקיא ברקע שמאחוריה ולדעת איך להביא לקדמת הבמה את המורכבות באותם מקרים תוך הצגת התמונה המלאה, השונה מזו הנראית לעין במבט ראשוני.
בהקשר זה חשוב לציין שלפי סעיף 54 לחוק ניירות ערך, ניתן להתקשר עם אדם בהסדר מותנה "ככל שמילוי תנאי ההסדר עונה על העניין לציבור בנסיבות המקרה". סמכות זו קיימת כאשר העונש המתאים בעבירה אינו כולל רכיב של עונש מאסר בפועל ובתנאים נוספים. בשל הסביבה הייחודית שבה מתקיימות עבירות ניירות ערך, יש שני שינויים בהסדרים הרלוונטיים לתיקים אלה: ניתן להגיע להסדר גם בתיקי פשע (ולא רק בתיקי עוון) וההודאה מצד החשוד אינה תנאי לסגירת התיק. הניסיון מלמד שפעמים רבות ניתן להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה ולהימנע מהגשת כתב אישום פלילי.
נקודת הזמן של סיום החקירה קודם לקבלת ההחלטה היא אפוא קריטית לגבי המשך השתלשלות העניינים. פעמים רבות, בעזרת עבודת הגנה מקצועית בצומת זה ניתן יהיה להשפיע באופן קריטי על האפיק הנבחר ומכאן גם על תוצאות ההליך ועל השלכותיו - ולסיים את ההליך במינימום נזקים.
מאת עו"ד רן כהן רוכברגר. הכותב הוא הסנגור הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל, אלוף משנה במיל', בעל משרד העוסק בתיקי צווארון לבן ודיני צבא וביטחון
d&b – לדעת להחליט
